מה השפעת המלחמה על קיום מערכות החוזים של
כל חברה ועסק ?
ימים קשים ותקופה קשה עצובה ומטלטלת מאד
עוברת עלינו. ימים של מלחמה, אובדן, שכול, עצב,
צער, דאגה וחוסר וודאות רבה.
ערב האסון שפקד אותנו בדרום והמלחמה שפרצה
עמדנו לפרסם דיוור/פוסט בנושא "צירוף שותף לחברה
או לסטארט אפ"
אולם כעת הכול נראה ומרגיש מיותר, שולי ולא חשוב.
נשוב לכתוב בעניינים הרגילים, כאשר נתאושש מההלם
והכאב של מאורעות השבועות האחרונים.
המלחמה שנכפתה עלינו נותנת אותותיה בכל תחומי
החיים- ביטחון, בריאות, כלכלה, פוליטיקה ועוד.
בואו נדבר על המלחמה, אבל מההיבט המשפטי.
השפעת המלחמה הינה לא רק בקרב הקהילה
הביטחונית אלא אף בקרב המגזר העסקי.
המלחמה גורמת לנזקים כלכליים עצומים לכלל
המשק, חברות ועסקים.
חברות ועסקים רבים מוצאים עצמם ניצבים מול שוקת
שבורה ובמצב בו אין ביכולתם לקיים את
התחייבויותיהם החוזיות וכתוצאה מכך נאלצים לבטל
ו/או להפר חוזים אל מול הצד השני.
האם ניתן להגדיר את המלחמה כאירוע הפוטר צדדים
מחובתם לקיים חוזים ?
האם המלחמה היא כוח עליון (Force Majeure) ?
כוח אשר מאפשר סיכול חוזה בין צדדים ?
בשלב ראשון, יש לבדוק אם בחוזה הוסדר הנושא של
מלחמה כ"כח עליון" הדוחה או מבטל ביצוע חיובים
חוזיים.
ככל שהחוזה לא הסדיר את הנושא, ניתן לפנות
לחוק החוזים.
במשפט הישראלי נחקקה דוקטרינת הסיכול
בדיני החוזים המאפשרת לצד לחוזה להשתחרר
מחיובי החוזה, אם ביצוע החוזה הפך בלתי אפשרי
כתוצאה מהתרחשותו של מאורע חריג.
עילת הסיכול קובעת כי במקרה שהחוזה הופר
כתוצאה מנסיבות שלא ניתן לצפות או למנוע,
הידוע בכינוי "כוח עליון" או "force majeure"
לא יהיה הצד המפר חייב בפיצויים
ולא יהיה לצד הזכאי זכות לאכיפת החוזה.
בדין הישראלי, עילת הסיכול היא טענת הגנה,
הקבועה בסעיף 18 לחוק החוזים
(תרופות בשל הפרת חוזה),תשל"א-1970.
לפי הוראות סעיף 18 בהתקיים התנאים הקבועים,
החוזה סוכל ולא ניתן לתבוע מן המפר את אכיפת
החוזה או פיצויים בגין ההפרה.
עוד מוסיף הסעיף וקובע כי בית המשפט רשאי לחייב
את הצדדים בהשבת מה שקיבלו על פי החוזה
ובשיפוי הצד הנפגע מן ההפרה על הוצאותיו הסבירות.
הפסיקה בישראל צמצמה את הנסיבות היכולות
להיחשב כסיכול.
נקבע כי חוזה יכול להיחשב כמסוכל רק אם לא ניתן
היה לצפות בפועל או בכוח את הנסיבות המסכלות.
נראה כי המלחמה הפוקדת אותנו כיום היא בגדר
מאורע חריג העונה להגדרות כוח עליון ועל בסיס
טענת הגנה זו או דומה לזו יכול צד לחוזה להודיע
לצד השני על סיכול החוזה בין הצדדים.
אולם יתכן שאף אם טענת סיכול החוזה תתקבל בבית
המשפט, עשוי הצד המסכל את החוזה להיות מחויב
בפיצויים כלפי הצד השני כתוצאה מסיכול החוזה.
מנגד עולה השאלה, האם מלחמה, ועוד בישראל,
למודת המלחמות, הינו אירוע כה "בלתי צפוי" שלא
ניתן לצפותו ? לא בטוח. אם כי איש אינו יודע מתי,
אם בכלל, תתרחש מלחמה, מה יהיה היקפה וכמה זמן
תימשך. גם יש הבדל בין מבצע צבאי מוגבל
(כגון 'חומת מגן' או 'צוק איתן') ובין מלחמה ממש.
בפסיקת בתי המשפט השתנה הדגש ועבר ממבחן
של צפיות למבחן של סיכון, משמע הדגש אינו בשאלה
האם המלחמה הייתה צפויה אם לאו, אלא – מיהו הצד
לחוזה שנטל על עצמו (או היה אמור ליטול על עצמו)
את הסיכון שמלחמה תתרחש,
ואת השלכותיה (למשל- עליית מחירים, קשיי אספקה וכד').
ניתן לסכם ולומר כי כיום עמדת בתי המשפט אינה כה
מחמירה כבעבר בהכרה במלחמה כאירוע קיצון שיכול
בנסיבות מסוימות לבסס הגנת סיכול.
ההגנה תוכר רק במקרים חריגים מאוד בהם יש קשר סיבתי
אמיתי בין האירוע יוצא הדופן, שהצדדים לא צפו (המלחמה)
ובין אי יכולתו של צד לקיים את החוזה. בנוסף, בית המשפט
ישקול מיהו הצד שנטל, או היה אמור, ליטול על עצמו את
הסיכון לפרוץ מלחמה, ולהשלכותיה ביחס לחוזה.
לתשומת ליבכם, אם אתם בעלי חברות ועסקים עליכם לתת
את הדעת, בנוסף להיבטים המסחריים, גם על הסעיפים
המשפטים הרבים בכל מערכות ההסכמים שלכם.
במדינה כמו שלנו בה "כוח עליון" יכול להופיע כמלחמה,
אירוע בטחוני, שביתה, נזקי מזג אוויר ועוד, הכרחי ביותר
וחשוב מאד שסעיף סיכול חוזה יופיע בהגדרתו החוזית
הרחבה, "כוח עליון", בכל מערכות
ההסכמים המסחריים שלכם.
אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.
אתם בעלי חברה/ סטארט אפ/ עסק ?
מעוניינים להתנהל בצורה נכונה מבחינה מסחרית,
חוזית ומשפטית ?
חשוב לכם לשמור על האינטרסים המשפטיים שלכם בכלל
ובימי מלחמה אלה בפרט ?
יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?
נשמח מאד לקרוא ולשמוע.
פנו אלינו עכשיו
אפשר בתגובה לדיוור זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.
בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר
ולבשורות טובות.
שלכם,
שרית ואילן צדק
