הגנת אי דילול אחזקות בחברה –
משמעות והשלכות
לאחרונה פרץ סכסוך בסטארט-אפ SeeTree אשר
פיתחה רשת מודיעין המשתמשת ברחפנים,
אלגוריתמים של למידת מכונה וטכנולוגיית חיישנים
כדי לספק לחקלאים ניתוח מעשי שיעזור להם לנטר
את היבולים שלהם ולהעריך את חוזק העצים שלהם.
התובנות המתקבלות מ- SeeTree מסייעות למגדלים
לחשוף בעיות, לקבוע כיצד לפתור אותן ולהעריך את
התשואה על ההשקעה עבור כל פעולה שננקטת.
בעלי מניות המיעוט ב- SeeTree שהחזיקו עד
לאחרונה ב-3.8% מהמניות, טוענים בתביעה שהגישו
כי האחזקה שלהם דוללה ל-3.074%, כך שהם
קופחו תוך חריגה מסמכות והפרת חובות כלפיהם.
אחד המקורות המקובלים למימון הפעילות השוטפת
של חברה הוא השקעת הון על ידי בעלי המניות בה,
או על ידי משקיעים חדשים המעוניינים להזרים
מימון לחברה כנגד הקצאת מניות בה.
כאשר החברה מחליטה על השקעת הון על ידי בעלי
המניות שלה, בדרך כלל הזרמת ההון תגרום לדילול
אחזקותיהם של בעלי מניות שאינם מעוניינים
להוסיף ולהשקיע מכספם בחברה
וכתוצאה מכך גם כוח השליטה שלהם יקטן.
במצב דברים זה, מתעוררת השאלה – האם הגנה נגד
דילול שניתנה לבעל מניות בחוזה, בהסכם מייסדים
או בתקנון החברה – תהא בהכרח תקפה לעולמים ?
הגנה מפני דילול אחזקות
ככל שבעל מניות אינו מעוניין להוסיף ולהשקיע מהונו
בחברה ובד בבד חפץ כי שיעור אחזקותיו בחברה לא
ידולל, הוא יכול לדרוש שתעמוד לזכותו הגנה מפני דילול
שיעור אחזקותיו במניות החברה (Dilution Protection)
הגנה זו מגלמת הסכמה, לפיה גם לאחר אירוע גיוס הון
כנגד הקצאה חדשה של מניות למשקיעים, בין אם מדובר
בבעלי מניות קיימים או במשקיעים חדשים, לא ייפול
שיעור אחזקותיו של בעל המניות הנהנה מן ההגנה
משיעור אחזקותיו עובר לאירוע גיוס ההון הנ”ל,
על אף שלא נטל חלק במימון החברה.
במצב הדברים הרגיל, הסכמה זו יוצרת מנגנון על פיו לצד
הקצאת המניות החדשה למשקיעים, מוקצית כמות מניות
חדשות לבעל המניות הנהנה מן ההגנה בהתאם לקבוע בה,
אשר תותיר את שיעור אחזקתו בחברה זהה לזה
בו החזיק ערב אירוע גיוס ההון.
ישנן מספר דרכים לעגן הגנה מפני דילול :
• תקנון החברה – דרך המלך לעיגון הגנה מפני דילול היא
באמצעות סעיף מתאים בתקנון החברה אשר מעניק להגנה
תוקף מרבי, בכך שהוא מבטיח כי הגנה זו תחייב
הן את החברה והן את בעלי מניותיה בהווה ובעתיד.
• בחברה פרטית – באמצעות חוזה שהחברה וכל בעלי
מניותיה הם צד לו.
• בהסכמי יזמים / הסכמי מייסדים הנכרתים עוד בטרם
התאגדה החברה – ניתן לתת, בהתאם לחוק החברות,
תוקף לאותן הסכמות, וזאת אם החברה
(לאחר שהוקמה/התאגדה) אשררה בדיעבד ובהתאם
להוראות חוק החברות, את אותם הסכמים הכוללים
סעיף "אנטי-דילול".
• חוזה שהחברה אינה צד לו ולא אשררה אותו -יכול שסעיף
הגנה מפני דילול שיעור אחזקות יעוגן בהסכמים שהחברה
שבמניותיה עסקינן אינה צד להם.
תוקפה של הגנה נגד דילול
בעניין זה קבע בית המשפט העליון כי ככלל, תניות חוזיות
שנקבעו בין בעלי מניות המייסדים, ולא אושררו בדיעבד על
ידי החברה לאחר הקמתה, לא יחייבו את החברה. כלומר,
סעיפי הגנה מפני דילול לא יחייבו חברה, בהסכמים שהיא
אינה צד להם, ו/או שהיא לא אישררה אותם בדיעבד.
זאת ועוד, גם במקרים שבהם החברה היא צד להסכם, אין
הדבר אומר שמדובר בהגנה מוחלטת מפני דילול.
אמנם בית המשפט העליון קבע שסעיף "אנטי-דילול"
אכן מבטיח, כי, ככלל, אחזקותיו של בעל המניות
הנהנה מההגנה כזו לא ידוללו, אף אם הוא נמנע
מלהוסיף ולהשקיע בחברה השקעת הון שרוב
בעלי המניות חפצים בה ; אך עם זאת,
באותה נשימה, העליון מסייג את כוחה של הגנה זו.
בית המשפט העליון קובע, כי כוח הגנה זו מוגבל,
שכן היא אינה יכולה לחתור תחת טובת החברה
ותכליות דיני החברות.
כלומר, גם בכל הנוגע להגנה מפני דילול שיעור
האחזקות, על בעלי המניות לפעול בהתאם לסטנדרט
ההתנהגות הקבוע בחוק החברות.
קרי, על כלל בעלי המניות לפעול בתום לב כלפי
החברה, ועל בעלי השליטה וכן על בעלי כוח ההכרעה
לפעול בהגינות כלפי החברה, ולטובתה.
עוד קבע בית המשפט העליון בכל הנוגע לסעיפי "אנטי-דילול",
כי חובת ההגינות הקבועה בחוק החברות יכולה לחול גם על
בעל מניות מיעוט המשריין לעצמו זכות וטו בצורה זו או אחרת.
מדובר בבעל מניות מיעוט העשוי בנסיבות אותו עניין להיתפס
כ"בעל הכרעה", ומשכך עליו להיות כפוף לחובת ההגינות,
על כל המשתמע מכך.
מכיוון שההגנה המוענקת בסעיפי "אנטי-דילול" משפיעה על
יכולות תמרון הון המניות של החברה וחלוקתו, ובמקרים
מסוימים הגנה זו אף עלולה להוות "אמצעי סחיטה" בידי
בעל המניות המחזיק בהגנה מפני דילול אחזקותיו – על
בעל המניות שכזה חלה ביתר שאת, החובה לפעול בתום
לב ובאחריות כלפי גורלה ועתידה של החברה.
לסיכום !
בית המשפט העליון מעניק תוקף להגנה מפני דילול של
בעל מניות מסוים, כל עוד אושרה על ידי החברה במסגרת
תקנון החברה או בהסכמים שהינה צד לו או אושררו על ידה.
אך במקביל, חשוב להיות ערים לכך שיכולים להיות מקרים,
שבהם חרף הגנה זו, בית המשפט יפעיל את סמכותו הטבועה
שלא לתת תוקף לסעיפים כאלו, אם יסתבר שהם חותרים
תחת טובת החברה, או שעמידה דווקנית על זכות כזו,
מצד בעל המניות, עולה לכדי "אמצעי סחיטה" מצד הנהנה
מהגנה מפני דילול, ביחסיו מול החברה.
אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.
אתם לקראת הקמת חברה / עריכת תקנון /
עריכת הסכם מייסדים ?
בעל מניות רוב / מיעוט בחברה ?
חשוב לכם לשמור על האינטרסים המסחריים
והמשפטיים בחברה ?
יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?
נשמח מאד לקרוא ולשמוע.
פנו אלינו עכשיו
אפשר בתגובה לדיוור זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.
שלכם,
שרית ואילן צדק
