בימים טרופים אלה בהם רבים מאיתנו מתהלכים
בכיכר השוק הוירטואלית, הרשתות החברתיות,
פסק דין חדש ומטלטל של בית המשפט העליון קובע
כי גם שיתוף פוסט בפייסבוק מהווה עילה להגשת תביעת לשון הרע.
האם דין לייק כדין שיתוף? למה עלינו לשים לב? מה אומר החוק?
- האם פוסט בפייסבוק או ציוץ בטוויטר מהווה עילת תביעה?
כעיקרון כל פרסום ברשת חברתית, כמו למשל ציוץ בטוויטר
או פוסט בפייסבוק, מהווה עילה לתביעת דיבה.
בית המשפט העליון קובע חד משמעית כי
"לא יכול להיות ספק כי פעולה ישירה של כתיבת 'סטטוס'
או 'פוסט' ברשת החברתית היא אכן פרסום כמובנו בחוק,
ועל כן עשויה להקים עילה לתביעה ככל שיש בו משום לשון הרע".
- ומה לגבי שיתוף של אחד מהם?
הן כותב הפוסט והן משתפי הפוסט חשופים לתביעה.
- לא שיתפתי פוסט עם תוכן שנוי במחלוקת אבל עשיתי "לייק". האם אני בסכנה?
לא. אין לראות בלחיצה על כפתור ה"לייק" יצירת העתק של הפרסום.
- כתיבת פוסט או שיתוף עלולים לגרור תביעה, אבל מה לגבי תגובה?
הדבר תלוי בתוכן התגובה. אם מדובר בתגובה המפרה את
הוראות חוק איסור לשון הרע, אזי מפרסם התגובה חשוף לתביעה.
- נקבע ששיתפתי או פרסמתי פוסט דיבתי. מה גובה הקנס שאשלם?
חוק "איסור לשון הרע התשכ"ה-1965" מחיל אחריות נזיקית על כל פרסום,
בין אם הפרסום נעשה בכתב ובין אם נעשה בכל דרך אחרת.
תקרת הפיצוי ללא צורך בהוכחת נזק, היא כ-70 אלף שקל בגין כל פרסום.
סכום הפיצוי מוכפל על פי חוק במידה והוכח כי המפרסם פעל מתוך כוונת זדון ורצון לפגוע.
- שיתפתי פוסט בעייתי אבל הוספתי הסתייגות מהתוכן. האם גם במקרה כזה אני חשוף לתביעה?
לא. במקרה כזה תחול הגנה למי שהסתייג מהתוכן או גינה אותו.
הגנה זו קבועה בחוק לשון הרע, תחת פרסום אשר
"לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן".
- כתבתי בפרופיל שלי בטוויטר שאני לא מסכים עם כל הציוצים שאני משתף. האם אני מכוסה?
התשובה ככל הנראה שלילית. חלק מן המשתמשים ברשת הטוויטר
מציינים בפירוש ב"ביו" (המקביל ל"פרופיל" בפייסבוק) שלהם
כי ציוץ מחדש אינו מהווה הסכמה, כדי להימנע מתביעות דיבה.
ברק-ארז לא מתייחסת לכך בפירוש, אך לדבריה דרוש
כי המשתף יסתייג באופן ברור מן הפרסום או יגנה אותו.
- פרסמתי קישור לאתר או לפרסום עם "תוכן דיבתי". זה אותו דבר כמו לפרסם או לשתף תוכן כזה?
לא. בית המשפט העליון קבע כי "היפר-קישור, בעומדו לבדו
וללא 'תמיכה' נוספת בתוכן הקישור אינו צריך להיחשב
פרסום כמובנו בדיני לשון הרע".
- פרסמתי "תוכן דיבתי" אבל בסה"כ חזרתי על פרסום קודם ולא חידשתי. מה קורה במקרה כזה?
ייתכן ובית המשפט יחליט לפסוק פיצוי מופחת.
"תהא הצדקה לפסוק פיצויים על הצד הנמוך מקום שבו מדובר
בשיתוף שהוא 'בטל בששים' מבחינת היקפו לעומת הפרסום המקורי,
וזאת אף במצבים שבהם זהותו של המפרסם המקורי אינה ידועה", פסקה ברק-ארז.
אולם היא מציינת שלא תמיד בתי המשפט יעניקו הקלה במקרים כאלה,
כמו למשל "אם השיתוף הגביר באופן משמעותי את היקף החשיפה
או שניתן לקבוע כי הוא תרם באופן משמעותי ועצמאי לפגיעה בתובע".
- שיתפתי פוסט דיבתי של גוף תקשורת או פוליטיקאי. האם יקלו עלי בפיצויים?
כן. החוק קובע הקלה בגובה הפיצוי אם המפרסם האמין באמיתות התוכן שפרסם.
לאור זאת, קבוע בית המשפט העליון כי אפשר להחיל הקלה זאת
כש"מדובר בשיתוף של כתבה או מאמר של גוף תקשורתי או אקדמי,
או פוסט של עיתונאי או פוליטיקאי".
- שיתפתי פוסט דיבתי, אך בהמשך מחקתי אותו. האם אני עדיין חשוף לתביעה?
כן, אך בית המשפט יתחשב בכך בקובעו את סכום הפיצוי.
ביהמ"ש העליון קבע כי ניתן להתחשב בנתבע בפסיקת הפיצויים,
אם הוא נקט צעדים להפסקת הפצתו של שיתוף הפוסט (או הציוץ) המכיל לשון הרע.
יש לכם שאלות נוספות בתחום ?
אם אתם צד תובע או צד נתבע בתביעת דיבה ו/או לשון הרע ?
פנו אלינו עכשיו
אפשר בתגובה למאמר זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.
רק בריאות
שלכם,
אילן ושרית צדק
