התנאים להתקיימות שותפות בין הצדדים
ומתי הפרידה תהיה נטולת זכויות
שני יזמים או יותר מחליטים לחבור זה לזה
לטובת מיזם משותף או לכל מטרה אחרת,
ולשם כך הם מסכמים על הקמת
חברה חדשה שבאמצעותה יפעלו.
מסיבות שונות, חולף זמן עד שהם מקימים
את החברה ובינתיים הם חותמים על
הסכם מייסדים ומתחילים בעבודה המשותפת.
אם בסופו של דבר שיתוף הפעולה לא יוצא לפועל
והחברה לא קמה — הדבר יכול להיות מקור לסכסוכים.
נשאלת השאלה : מהו המעמד המשפטי
של שיתוף הפעולה ביניהם ?
במלים אחרות, מה מגיע לכל אחד מהם,
אם בכלל, כשהקשר מסתיים ?
הצורך בתשובה לשאלה זו מתגבר אם לשיתוף הפעולה
היו תוצרים (למשל, פטנטים), אם המיזם המשותף
קיבל מענקים או אם אחד השותפים ממשיך
לבדו במיזם ורוצה להכניס אליו משקיעים חדשים.
אותם משקיעים יבקשו לוודא שהם נכנסים לחברה
"נקייה", ללא טענות לזכויות בה מצד אחרים.
אם יש טענות כאלה או שאלה לגבי זכויות של שותפים
מהעבר, הדבר עלול להקשות על המיזם לגייס כספים.
באחרונה הכריע כבוד השופט חאלד כבוב
מבית המשפט הכלכלי בתל אביב
בסכסוך בין שני שותפים במיזם שסיכמו על
הקמת חברה — אבל שיתוף הפעולה
ביניהם התפוצץ בטרם זו הוקמה.
השניים חתמו על הסכם מייסדים, וקבעו כי תוך
מספר חודשים יעבור המיזם כולו לחברה
חדשה שיקימו שניהם.
כשהתקרב המועד שנקבע להקמת החברה החדשה,
אחד הצדדים ביקש לבחון את השארת הפעילות תחת
החברה הנוכחית שלו משיקולי מס בעוד
הצד השני התעקש על הקמת חברה חדשה
שתקלוט את הפעילות.
לאחר שלא עלה בידי השניים להגיע להסכמות,
הגיע העניין לפתחו של בית המשפט.
בבית המשפט, המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה
האם מתקיימת בין השניים שותפות לא רשומה.
השופט כבוב התאים את פסק הדין לעולם
הסטארט־אפים, ובחן בו תנאים שונים.
בפקודת השותפויות מוגדרת שותפות
כ"חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות",
וקשרי שותפות מוגדרים "קשרים שבין בני אדם
המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט
הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי דין אחר".
הכלל הוא שבחירה בצורת התאגדות אחרת תשלול
קיום של שותפות, אך השופט כבוב ציין כי
במקרים חריגים אפשר לסווג את היחסים
שנוצרו לפני הקמת החברה כשותפות.
בית המשפט העליון קבע שלושה
תנאים לקיומה של שותפות :
קיומו של עסק ; שני אנשים או יותר שמנהלים את
העסק במשותף ; ומניע משותף להפקת רווחים.
בפסיקה נקבעו אינדיקציות שונות שיכולות לסייע
לקביעה אם קשר מסוים מהווה הלכה למעשה
שותפות במובן המשפטי, ובהן כוונת הצדדים
להיות שותפים והשתתפותם ברווחים ;
הצגתם לציבור כשותפים ;
זכותם להשתתף בניהול העסק ;
ההשקעה הראשונית של כל אחד מהם ;
והעובדה שהכנסת שותף או עובד
דורשת את הסכמת הצדדים לשותפות.
השופט כבוב קבע כי לפי ההסכם, כוונת הצדדים
הייתה להקים חברה שבמסגרתה יפעל המיזם,
ולשם כך הם ניסחו את המתווה להקמת
החברה וחלוקת ההון התפקידי ;
ומשהכוונה לא יצאה לפועל והחברה לא הוקמה —
לא ניתן להסיק כי הייתה באותו שלב
שותפות בין הצדדים.
בנוסף קבע כבוב כי התנאי שלפיו רק אחרי שנה
יתגבשו הזכויות של הצדדים בחברה,
מעיד על כך שהם לא סברו שמתקיימים ביניהם
יחסי שותפות בפועל ומשכך
דחה השופט את תביעת היזם שנשאר בחוץ,
וקבע כי הנסיבות אינן מעידות על שותפות.
זכרו!
1. לא לפעול בלי לחתום – העקרונות החשובים
בגיבוש הסכם מייסדים !
א. הגדרת המבנה המשפטי של המיזם
(חברה בע"מ, שותפות).
ב. הגדרת תחום האחריות של כל יזם :
קבלת ההחלטות, גיוס המימון,
החלקים היחסיים של הצדדים במיזם
והגדרת תקופה מינימאלית של
מתן שירותים כתנאי לזכאות למניות.
ג. קביעת הבעלות על הקניין הרוחני,
אם ייווצר במהלך שיתוף הפעולה
ולפני הקמת החברה.
ד. גיבוש מנגנון היפרדות למקרה שלא
תוקם חברה או שותפות.
ה. כדאי לעמוד בפיתוי ולהתחיל את
הפעילות רק לאחר שנחתם הסכם.
2. מתי יזמות תהפוך לשותפות ?
אינדיקציות שנקבעו בפסיקה לתמיכה בשותפות !
א. כוונת הצדדים להיות שותפים והשתתפותם ברווחים.
ב. הצגתם לציבור כשותפים
ותקופה ארוכה של שיתוף פעולה.
ג. זכותם להשתתף בניהול העסק.
ד. ההשקעה הראשונית של כל אחד מהשותפים.
ה. הכנסת שותף נוסף דורשת את
הסכמת הצדדים לשותפות.
יזמים בחברה או בסטארטאפ ?
מצאתם את השותף החלומי שלכם ?
מעוניינים לעבור לשלב הבא ביחסים העסקיים ביניכם ?
פנו אלינו עכשיו
אפשר בתגובה לדיוור זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.
שלכם,
שרית ואילן צדק
