תום לב במשא ומתן לכריתת חוזה
הייתה זו שעת ערב מאוחרת בה קיבלתי
שיחת טלפון מלקוח של המשרד.
הלקוח סיפר שבתקופה האחרונה הוא
מנהל משא ומתן עם בעלים של חברה
מסוימת לביצוע עסקה של רכישת נכסים
ופעילות של אחת מפעילויות אותה החברה
וכי הבשילה העת להתקדם לשלב המשפטי בעסקה.
כאן החל תהליך העבודה המשפטי במשרדנו,
תהליך אשר כלל בדיקת Due Dilligence
לצד עריכת חוזה בהתאם למתווה העסקה
שסוכם בין הצדדים.
לאורך כל הדרך ההתנהלות מהצד השני הייתה
על גבול החובבנית. בכל פעם שחלה התקדמות
כלשהיא במשא ומתן הרי שמיד לאחריה, הגיעה
נסיגה מהצד שמנגד, זאת בניגוד להסכמות
וההבנות בין הצדדים, לרבות חזרה בו ממתווה
העסקה, כמו גם הוספת תנאים מסחריים,
אשר לא דובר ולא סוכם עליהם, כתנאים מתלים
להמשך קיום המשא ומתן לכריתת החוזה.
יתרה מזאת, בכל רגע נתון בו עניין כלשהו לא היה
לשביעות רצון הצד שמנגד, ולאו דווקא בשל
פעולה/תגובה כזו או אחרת מצד הלקוח שלנו,
אזי התגובה מנגד הייתה שליחת הודעות/איומים
על סיום המשא ומתן וחזרה מהעסקה.
הגדיל לעשות הצד שמנגד עד שרגע לפני הטיוטא
האחרונה של החוזה, פרש מהמשא ומתן
ו"פיצץ" את העסקה.
חוק החוזים קובע כי "במשא ומתן לקראת חוזה
חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".
על משמעותו של המונח תום לב נכתבו תילי תלים
של פרשנויות. הפרשנות המקובלת ביותר של
המושג נקבעה על ידי נשיא בית המשפט העליון
אהרן ברק, שקבע כי חובת תום הלב
הינה חובת הגינות החלה על הצדדים השונים,
לפיה אין הצדדים צריכים להיות מלאכים זה לזה,
אך אל להם להיות זאבים זה לזה.
דרישת תום הלב המנויה בחוק החוזים הינה דרישה
קוגנטית שאין הצדדים יכולים להתנות עליה,
כלומר הצדדים למשא ומתן לא יכולים מכוח הסכמה
ביניהם לוותר על דרישת תום הלב.
יש לציין בהקשר זה כי הפסיקה קבעה כי למרות
העובדה שלא ניתן להתנות על חובת תום הלב
בכללותה, הרי שניתן להתנות על אחד ממרכיבי החובה.
יסוד תום הלב נבדק באופן אובייקטיבי.
התנהגות הצדדים נבדקת לפי סטנדרט האדם הסביר,
כלומר, האדם הישראלי הממוצע לדעת בית המשפט,
ובמסגרת הבדיקה נשאלת השאלה האם מדובר
בהתנהגות סבירה ההולמת שני צדדים לחוזה.
הבדיקה האמורה לעיל של יסוד תום הלב כוללת
בנוסף יסודות סובייקטיביים,
שכן המבחן האובייקטיבי מתייחס לנסיבות ספציפיות
כדוגמת טיב העסקה, זהות הצדדים וכדומה,
והמבחן הסובייקטיבי מתייחס לאופי המשא ומתן
הספציפי ומהותו של המשא ומתן.
הפסיקה קבעה כי במידה שהופרה חובת תום הלב
במשא ומתן, קמה עילת תביעה המקנה סעד של
פיצויים וזאת בין אם נכרת חוזה ובין אם לא נכרת חוזה.
הפסיקה אף הרחיבה וקבעה כי חובת תום הלב
במשא ומתן לא חלה רק במישור היחסים של שני צדדים
ישירים לחוזה, אלא חלה גם במישור היחסים שבין צד
לחוזה ושלוחו של צד אחר לחוזה.
גם כאשר מתנהל משא ומתן על ידי שלוח
(לדוגמה, מנהל חברה או עו"ד) שאינו צד לחוזה הסופי,
אותו שלוח עלול למצוא את עצמו מחויב בפיצויים
עקב הפרת חובת תום הלב, שכן חובת תום הלב
חלה על כל מי שמנהל משא ומתן לקראת חוזה
ולא רק על צדדים ישירים לחוזה.
ברוב המקרים יחויב אף השולח, שכן לפי דיני השליחות
מעשי השלוח מחייבים גם את השולח כל עוד השלוח
פעל במסגרת ההרשאה שהוענקה לו על ידי השולח.
חוסר תום לב במשא ומתן נקבע לעתים עקב
אי מסירת פרטים או עובדות שעל פי הנסיבות
הקונקרטיות היה מקום לצפות כי יימסרו.
הפסיקה קבעה כי בנסיבות מסוימות אדם המנהל
משא ומתן נדרש לחשוף פרטים מסוימים מיוזמתו
וזאת ללא קשר לשאלות שנשאלות
או לא נשאלות על ידי הצד השני למשא ומתן.
חובת גילוי קמה באותן נסיבות בהן אדם סביר היה חושב
כי יש לגלות פרטים לצד האחר.
קיימים מקרים בהם פרישה ממשא ומתן תיחשב
כחוסר תום לב, כמשמעו בחוק החוזים.
כמו כל התנהגות במהלך משא-ומתן, גם הפרישה
ממנו צריכה להיות מונחית על ידי עקרון תום הלב.
פרישה בתום לב היא פרישה המודרכת על ידי
שיקולים ענייניים הנובעים ממהות העסקה,
מהתפתחות המשא-ומתן ומעמדות הצדדים לו.
ככל שהשלב בו נמצא המשא-ומתן מתקדם יותר,
וככל שהצדדים קרובים יותר לתחום החוזי,
נדרשת סיבה מובהקת וברורה יותר להצדקת הפרישה.
הסעד שמעניק חוק החוזים לצד שנפגע עקב ניהול
משא ומתן בחוסר תום לב הינו פיצוי הסתמכות,
"פיצויים שליליים", כלומר, פיצויים שמטרתם
להביא את הצד הנפגע למצב בו היה
לולא היה נכנס למשא ומתן או לולא היו
נוהגים בפניו בחוסר תום לב.
להפרת חובת תום הלב בשלב המשא ומתן
משמעויות שעלולות להיות מרחיקות לכת.
כאשר מפר צד לחוזה את החובה המוטלת עליו
לגילוי עובדות מהותיות בחוזה הוא עלול להיות מחויב
בגין עילות נזיקיות כמו עוולת תרמית ורשלנות.
כך גם עלול המפר להיות נתבע בעילות חוזיות
כגון הטעיה. היה ותוכח הטעיה,
יוכל הצד הנפגע לתבוע פיצויים על נזקיו,
בהתאם לחוק החוזים.
לסיכום
ניהול משא ומתן לכריתת חוזה הינו סוגיה מורכבת,
שכן חלים חובות על הצדדים המנהלים למשא ומתן.
לכן חשוב ביותר לתת את הדעת אופן שלב ניהול
המשא ומתן ולקבל ייעוץ מקצועי טרם המשא ומתן.
ומה יקרה בעניינו של הלקוח שלנו ?
בימים אלה אנו בוחנים יחד עם הלקוח את העניין
על השלכותיו המסחריות והמשפטיות.
נעדכן אתכם כמובן בקרוב.
אתם לקראת משא ומתן לכריתת חוזה ?
אתם בשלבי משא ומתן ?
רוצים להימנע מטעויות משפטיות ומסחריות
שעלולות לעלות לכם זמן, אנרגיה וכסף יקרים ?
פנו אלינו עכשיו
אפשר בתגובה לדיוור זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.
שלכם,
שרית ואילן צדק
