בית המשפט משרטט את הגבולות לתביעת מרמה
והטעיה בעולם ההון סיכון
היכולת "לספר סיפור" היא חלק בלתי-נפרד מעולם
ההון – סיכון, שבו חברות סטארט-אפ מגייסות
כספים ממשקיעים.
ואולם, לעתים היזמים "משפצים" את הסיפור
בשביל לצייר תמונה יפה יותר למשקיעים –
ובמקרים יותר קיצוניים זה מגיע למצג שווא.
בכתבה שפורסמה בסוף 2016 במגזין "פורצ׳ן"
האמריקאי, רואיין מייסד חברה המייעצת
למשקיעים בביצוע בדיקת נאותות
לסטארט־אפים, וטען כי 75% מתוך
150 סטארט-אפים בשלבים מוקדמים הציגו
מידע לא נכון או לא מלא למשקיעים.
למשל, לקחו קרדיט מלא על פרויקטים מהעבר
שבהם היה להם רק חלק קטן – או זיהו כאלה
שבקושי משתמשים בגרסת החינמית
של המוצר כ"לקוחות".
לעתים היזמים מותחים את האופטימיות
בהגזמה למחוזות של מצג שווא.
אם החברה נכשלת – כפי שקורה לרוב המכריע
של הסטארט-אפים – העיניים הביקורתיות
של המשקיעים יופנו אליהם בחזרה.
השאלה שעולה היא מתי הסיפורים המוגזמים
נהפכים למצג שווא ותרמית כך שלמשקיעים
תהיה עילה משפטית נגד מי ששיכנע אותם
להיכנס להרפתקה העסקית ?
שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
גאולה לוין, דחתה לאחרונה תביעה של
משקיעים נגד יזם ומנהל של חברת
סטארט-אפ לאחר שכספי ההשקעה שלהם
ירדו לטמיון.
בפסק הדין נכתב כי "אופטימיות של יזם,
גם אם היא מופרזת, אינה תרמית,
במיוחד כאשר היזם מאמין
בסיכויי ההצלחה של המיזם".
היא חייבה את המשקיעים בהוצאות
של 300 אלף שקל.
הרף שנדרש כדי להצליח בתביעה כזאת
הוא גבוה. השופטת ציינה כי גם אם כישלונה
של החברה נעוץ בניהולה או בדרך פעילותה,
זה לא מגיע למצג שווא תרמיתי ושקרי
כל עוד הניהול נעשה בתום לב לטובת
החברה – וגם אם ההחלטות היו מוטעות,
ואף רשלניות, אין בכך משום תרמית.
כלומר, לא מספיק להוכיח
רשלנות או חוסר-זהירות.
השופטת הוסיפה כי הצגת תחזיות לא מספיק
מבוססות, לא מגיעה למרמה, כל עוד התחזית
אינה מתבססת, במודע, על עובדות שאינן אמת.
תחזית לעתיד יכולה להיחשב כהטעיה במרמה,
אם היא ניתנת על ידי מי שלא מאמין בנכונותה,
ואם היא מבוססת על נתונים עובדתיים קיימים
שהמציג יודע כי הם לא נכונים.
כפי שמקובל, המשקיעים חתמו על הסכמי
השקעה עם החברה ולא עם היזם.
השופטת ציינה כי רק במקרים חריגים תהיה
למנהל של חברה (או אורגן אחר שלה)
חבות כלפי משקיעים (או כל צד שלישי)
שהתקשרו עם החברה.
על מנת לבסס חובת זהירות אישית עצמאית
של נושא המשרה, נדרש להראות
חריגה מהפעילות השגרתית שלו.
למשל, כשיש יחסי אמון אישיים בין הצדדים
או כאשר קיימת מיומנות מקצועית ומומחיות
של נושא המשרה שהוא בעל מקצוע,
כמו רופא או עורך דין.
לדברי השופטת, קביעת אחריות נזיקית של
נושא המשרה, בהתעלם מהסכמי ההשקעה
וחלוקת הסיכונים שנקבעה בהם, אינה הוגנת
– והיא גם יכולה להעמיד בסכנה את
המבנה העסקי של השקעות הון-סיכון.
"רכישת מניות בחברה היא עסקה מסחרית
-כלכלית שבבסיסה חלוקת סיכונים מוגדרת.
מתווה עסקי של השקעה בסיכון גבוה אינו
יכול להפוך, בחסות המשפט, להשקעה סולידית.
התובעים בחרו מתווה עסקי מסוים, והם כפופים לו,
על יתרונותיו וחסרונותיו.
הדבר נעוץ בעקרון חופש החוזים והוא מתחייב
לצורך הוגנות, ודאות ויציבות בתחום השקעות
ההון", נכתב בפסק הדין.
זאת, במיוחד לאור העובדה שהמשקיעים לא ביקשו
או פעלו לביטול ההסכם או נגד הנתבע או החברה
במשך שנים ארוכות.
ובכל זאת, ההסכם לא ישמש הגנה במקרה של
תרמית, מצגי שווא שקריים או הטעייה מכוונת.
כדי להצליח בתביעה, על התובעים להוכיח מרמה
והטעיה מכוונת כלפיהם,
לאחר ביצוע השקעותיהם בחברה.
בהקשר הזה, השופטת ציינה כי אם החוזה נגוע
כולו במרמה, ונקבע בו כי תביעה תתברר בחו"ל,
זה אינו חוסם את התובעים מהגשת תביעה בישראל.
כלומר, תרמית מבטלת את הסכם ההשקעה,
על כל התנאים שלו.
במקרה הזה השופטת הכריעה כי התובעים לא
הרימו את הנטל הכבד להוכיח שהייתה פה
תרמית אחת גדולה או מצגי שווא שקריים כדי
לגייס כספים ולהבריח אותם מחוץ לחברה.
"בחברה התקיימה פעילות אמיתית של פיתוח
המתקן ושיפורו, ושל שיווקו ברחבי העולם", נכתב.
אנו סבורים כי מדובר בסוג תביעות מסוכן לעולם
ההיי-טק, וניכר שהשופטת הבינה את השלכות
הרוחב של ההכרעה.
קבלת התביעה הייתה מכרסמת בעיקרון האישיות
המשפטית הנפרדת של החברה, והתוצאה הייתה
עלולה לפגוע בפעילות העסקית
בתחום חברות ההזנק.
בית המשפט איזן באופן נכון, בין כישלון עסקי
לגיטימי לבין מקרים של הונאות ותרמיות.
הוא מקנה ליזמים מרחב פעולה מוגן מפני
תביעות, שתחום רק בגבולות תום הלב,
וכולל גם ניהול רשלני של מיזמים עסקיים.
יזמים של סטארט-אפ ? משקיעים בסטאט-אפ ?
מעוניינים ולהקטין את החשיפה שלכם לסיכונים ?
רוצים לדעת עוד ?
פנו אלינו עכשיו
אפשר בתגובה לדיוור זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.
שלכם,
שרית ואילן צדק
