הרמת מסך- באילו תנאים ובאילו נסיבות ?
שלמה זיטמן, מייסד ומנכ"ל חברת סלאריקס שנקלעה
לקשיים, חויב לשלם מכיסו מאות אלפי שקלים לעובד
שתבע אותו לאחר שלא שולמו לו שכר וזכויות סוציאליות,
כך נקבע השבוע בפסק דין
של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
זהו אחד מכמה מקרים יוצאי דופן שבהם מאפשר
בית המשפט "להרים מסך" ולחייב את בעל המניות
לשלם מכיסו חוב של חברה –
על אף שהחברה היא אישיות משפטית נפרדת.
בחיי המסחר בימי שגרה בכלל ובתקופת משבר הקורונה
בפרט, אין זה נדיר לראות חברות שנקלעו לקשיים
פיננסיים אם זה בשל חשיפה לסיכונים מסחריים ומשפטיים
בכלל ואם הזה כיום, בתקופת משבר הקורונה, בעקבות
ההגבלות שהוטלו על פעילות מסחרית ועסקית בישראל.
לפיכך, חלק מהחברות מתקשות לעמוד בהתחייבויותיהן
הכספיות כלפי ספקים ולקוחות.
במצב כזה עשויה להתעורר השאלה :
מי מחויב לשאת באחריות ביחס לחובות החברה
והאם המנכ"ל ויתר האורגנים של החברה
פטורים מאחריות ביחס לחובותיה ?
מתי יורם המסך ?
הכלל הבסיסי הבא בדיני חברות קובע
כי "חברה היא אישיות משפטית נפרדת כשרה לכל זכות,
חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מאוגד"
(סעיף 4 לחוק החברות), על כן קם מסך המפריד
בין האישיות המשפטית של החברה לבין בעלי המניות בה.
חשוב לציין כי הרמת מסך היא פעולה משפטית חריגה,
שלרוב בית המשפט יעדיף לא להגיע אליה,
אך אם יראה זאת לנכון, ירים את המסך מעל החברה.
הסיבה לפעולת הרמת המסך היא על מנת שניתן יהיה להפנות
את הדרישה או התביעה אל בעלי המניות עצמם ואל כספם.
הרמת מסך תיעשה במקרים שבהם נעשה שימוש לרעה
בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה
כדי להונות אדם או לקפח נושה, או במקרים בהם נעשה מעשה
הפוגע בתכלית החברה, תוך נטילת סיכון בלתי סביר
ביחס ליכולתה לפרוע את חובותיה.
בנוסף, נדרשת מודעות מצדו של בעל המניות לשימוש לרעה
שנעשה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת.
הנסיבות שהוכרו בפסיקה כמצדיקות הרמת מסך
הן מצבים של הקמת חברה למטרות תרמית, עירוב נכסים
של בעל המניות עם נכסי החברה, מימון עצמי דק (מקרה
בו היחס בין ההון העצמי של החברה לבין ההון שנצבר
באמצעות הלוואות ו/או מקורות חיצוניים אחרים הינו
בלתי סביר, כך שההון שנצבר באמצעות הלוואות עולה
בשיעור בלתי סביר על ההון העצמי),
הברחת נכסים, ניהול החברה באופן שאינו לטובתה
או שיש בו כדי סיכון בלתי סביר ושימוש באישיותה
המשפטית של החברה באופן שיש בו כדי לקפח אדם
או לסכל כוונתו של כל דין או לפגוע בעשיית צדק.
זאת ועוד, לפי הפסיקה, במקרה של יחסי עובד-מעביד יש
אחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת כלפי העובד.
משמעות הדבר היא שבתביעה של עובד יהיה יותר קל
לאפשר הרמת מסך בין חברה לבעלי המניות שלה –
אם כי זה עדיין מצב חריג הדורש הוכחה.
ההכרעה לטובת התובע נומקה מכמה סיבות.
ראשית, נקבע כי כל התקשורת של התובע ועובדים אחרים
בסלאריקס הייתה מול זיטמן. שנית, בחברה היה דפוס
פעולה בעייתי, לפיו שכר וזכויות סוציאליות לא שולמו באופן
שיטתי לעובדים, וכספי פנסיה שנוכו מהשכר לא הועברו
לקופות במועד.
בנוסף, היה ערבוב בין נכסיו של זיטמן לנכסי החברה,
ובתקופות מסוימות שבהן לא היה כסף לשכירות עבור
החברה, פעילותה בוצעה ממרתף ביתו.
עוד נקבע בפסק הדין כי זיטמן ידע מראש כי לא יוכל
לשלם לעובדיו שכר, גם בתחילת הפעילות וגם בהמשך –
ולמרות זאת הוא המשיך להעסיקם והבטיח להם
להסדיר את החוב.
"הנתבע לקח במודע סיכונים בלתי סבירים באשר
ליכולתה של הנתבעת לפרוע את חובותיה ומנגד
המשיך להעסיק את התובע", נכתב.
לאחר שבית הדין אישר הרמת מסך, נקבע כי זיטמן
ישלם לתובע 460 אלף שקל (בצירוף הפרשי הצמדה
וריבית) הכוללים הפרשי שכר ופנסיה, הפרשים בגין
אי הפרשה לקרן השתלמות, דמי הבראה, פדיון חופשה,
פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר.
בניכוי התשלום שקיבל התובע מביטוח לאומי לאחר
שמונה לחברה כונס (114 אלף שקל), הסכום שיקבל
בן התובע הוא 350 אלף שקל, לפני ריבית והצמדה.
זכרו !
על אף הכלל הקיים ולפיו החברה הינה אישיות
משפטית נפרדת מבעלי מניותיה, לעיתים
בהתקיימן של עילות ו/או נסיבות מסוימות יכול
בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ולהרים
את מסך ההתאגדות, כאשר המשמעות הינה
ייחוס חובות החברה והטלתם
על בעלי מניותיה באופן אישי.
אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.
אתם אורגנים בחברה ? בעל/ת מניות ?
מנכ"ל/ית ? דירקטור/ית ?
מעוניינים לשמור על האינטרסים המשפטיים והמסחריים
שלכם ולא להיחשף לסיכוני ולחיובי החברה ?
יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?
נשמח מאד לקרוא ולשמוע.
פנו אלינו עכשיו
אפשר בתגובה לדיוור זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.
שלכם,
שרית ואילן צדק
