מנגנון פיטורין של דירקטור 

סכסוך בין בעלי מניות הוביל להתנהלות בעייתית של

דירקטורים בחברת בר רב – המפעילה טחנות קמח

בדרום תל אביב – ולפיטורם.

בעלי מניות המיעוט הכוללים את הדירקטורים, פנו

לבית המשפט הכלכלי בבקשה לסעדים זמניים,

הכוללים בין היתר בקשה לבטל את ההחלטה,

אך בית המשפט דחה את בקשתם, ובין היתר ציין

בהחלטתו כי "בשלב זה, דעתי אינה נוחה

מהתנהלותם של הדירקטורים, שמעלה על פניו

ולכאורה תהיות לעניין מידת מחויבותם

לטובתה של החברה".

סעיף 230 לחוק החברות החדש קובע מנגנון לפיטוריו

של דירקטור בחברה :

"(א) האסיפה הכללית רשאית בכל עת לפטר דירקטור,

אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון, ובלבד שתינתן

לדירקטור הזדמנות סבירה להביא את עמדתו

בפני האסיפה הכללית".

מה טיבה של אותה "הזדמנות סבירה" שיש לתת

לדירקטור להבאת עמדתו בפני האסיפה הכללית ?

בכך עסק פסק דינו של סגן נשיא בית המשפט המחוזי

בירושלים בדימוס, השופט עזרא קמא,

בעניין Ship corp.

בתשובה לשאלה דלעיל, ציין השופט קמא כי אין מדובר

בשימוע לפני האסיפה הכללית, כי אם במתן הזדמנות

סבירה להביא את עמדתו של הדירקטור

לפני האסיפה הכללית. מקום בו מזדמן לדירקטור

להביא את עמדתו בעניין פיטוריו מהדירקטוריון,

או כאשר ניתנה לו הזדמנות סבירה לעשות כן והוא

לא מנצל אותה, אין צורך לערוך שימוע בדרך של

השמעת דברי הדירקטור בפני האסיפה הכללית.

מתן הזדמנות סבירה, יכול שיהיה בדרך של טענות

בכתב או בדרך אחרת.

אולם, התנאי הוא כי הבאת עמדתו של הדירקטור צריכה

להיות בעניין פיטורי הדירקטור, ולא כהבעת עמדה

על מדיניות כללית או על מדיניות ניהולית.

השופט קמא שרטט הבחנה חיונית הקשורה בטיבה של

ההזדמנות הסבירה שבה מדובר – הבאת עמדה – בעיקר

בעניין תפיסה ניהולית או עסקית של דירקטור בפני בעלי

המניות או הדירקטורים האחרים של החברה –

אינה הבאת עמדת הדירקטור בעניין פיטוריו,

כאמור בסעיף 230(א) לחוק החברות.

דרישת סעיף 230 היא להזדמנות להבאת עמדת

הדירקטור בעניין המיוחד של הפיטורים העומד

על סדר יומה של האסיפה הכללית.

במילים אחרות, הדירקטור צריך לדעת על האפשרות

לפיטוריו מן הדירקטוריון וליתן לו הזדמנות להביא

את עמדתו. שיחות קודמות בעניין השגות או

חילוקי דעות, עוד לפני שעניין הפיטורין עומד על הפרק

בדיוני בעלי המניות או הדירקטוריון –

אינה ההזדמנות הסבירה שבה מדבר סעיף 230.

בשולי הדברים, חשף השופט קמא רובד מהשקפתו

בהתייחס ל"מתח" המתקיים בין בעלי מניותיה של חברה

לבין צוות מנהליה, בעידן הנוכחי.

"זהו חלק מן הניהול הבריא של חברה – פרטית או

ציבורית – שניתן להעביר דירקטור מכהונתו, כאשר

מתגלעים חילוקי דעות ניהוליים או מקצועיים, העלולים

להביא לעיכוב ולהפרעה בתוכניותיה או לגרום לה נזקים".

בעלי המניות של חברה רשאים לקבוע את המדיניות

הניהולית והעסקית של החברה, ולשנותה כל אימת

שיעלה הצורך בכך, לטובת החברה.

החלפת דירקטורים היא אמצעי שיש בו לעיתים כדי

להביא להבראת החברה ולקידום עסקיה.

כל שנדרש להחלפתו של דירקטור או להעברתו מכהונתו,

על פי הדין הוא, כי תינתן לדירקטור הזדמנות סבירה

להביא את עמדתו לפני האסיפה הכללית,

או לפני בעלי המניות של החברה –

לפני שמחליטים על כך בכתב – כחלופה לאסיפה כללית,

היה ועניין זה מוסדר בתקנון החברה.

בעלי מניות בחברה ? דירקטורים בחברה ?

רוצים לדעת מה הזכויות והחובות שלכם ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים

המסחריים והמשפטיים שלכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות ותגובות ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

"בית הפנקייק המקורי" או … " בית הפנקייק TLV " 

מאמרים שעוסקים בפנקייקים מתמקמים בדרך כלל 

במדורי האוכל, לצד מתכונים ותמונות מגרות של 

החביתית האוורירית, מכוסה בשלל רטבים מתוקים.

אבל תפריטים של מסעדות פנקייקים, לוגואים, 

ואבקות להכנה ביתית הגיעו בשנה האחרונה גם 

לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעקבות 

סכסוך משפחתי בין בנו של מייסד רשת

"בית הפנקייק המקורי", בנימין (בני) בר מאיר,

לבין אחיינו אלון קיפניס, אשר מאז ספטמבר

מפעיל עם שותפים בתל אביב שני סניפים של

"בית הפנקייק TLV".

הסיפור מתחיל ב-1955, כשבני הזוג שלמה 

וסילביה בר מאיר עלו מארה"ב והקימו מזנונים 

בסגנון דיינר אמריקאי, שבהם הציעו

לסועדים פנקייק לסוגיו.

המסעדה הראשונה הוקמה בגני התערוכה, 

וב-1965 נפתחה מסעדה בתחנת הדלק 

ב"אם הדרך", סמוך לכפר ויתקין.

בהמשך, בעקבות סכסוך בין שלמה לבין 

שותף עסקי, המסעדה המשפחתית עברה 

לתחנת הדלק פז במחלף הסירה,

והחלה לפעול תחת השם 

"בית הפנקייק המקורי".

ב-2014 קיבל קיפניס מסבו מתנת שחרור מהצבא –

זיכיון להפעלת מסעדה חדשה תחת השם 

"בית הפנקייק המקורי", ללא תמורה 

ותשלום תמלוגים. אל קיפניס הצטרפו שני חבריו, 

והשלושה הקימו חברה משותפת

והחלו להפעיל סניף בנמל תל אביב.

הסניף פעל תחת הלוגו, המיתוג והפרסום של 

"בית הפנקייק המקורי",

ורכש מהרשת את האבקה להכנת הפנקייק.

לפני כשנה הודיע קיפניס (שבין לבין הספיק להעפיל 

לשלב מתקדם בעונה הראשונה של "נינג'ה ישראל") 

על כוונתו לפרוש מהסכם הזיכיון ולהמשיך להפעיל 

באופן עצמאי עסק לממכר מוצרי פנקייק, 

תחת השם "בית הפנקייק TLV".

לטענתו, הוא עושה זאת בתגובה לכך שדודו, 

בר מאיר, רימה אותו וגבה ממנו מחירים מופקעים

על אבקת הפנקייק שרכש מהרשת.

מאז שנת 2014 הצדדים הגישו מס' תביעות 

הדדיות, ובהן טענות להטעיה ורמאות.

בתביעה שהגיש בר מאיר בסוף 2020, הוא טוען 

כי השם והלוגו של רשת המסעדות שהקימו 

קיפניס ושותפיו, דומים מאוד לאלה של הרשת.

לטענתו, קיים דמיון רב עד כדי זהות והטעיית 

לקוחות בין הלוגו של בית הפנקייק TLV 

לבין הלוגו של בית הפנקייק המקורי,

ניכר כי בית הפנקייק TLV עוצב בהשראת הלוגו של

בית הפנקייק המקורי – וגם התפריט דומה עד זהה.

בכתב ההגנה שהגישו קיפניס ושותפיו נכתב כי 

לבר מאיר אין כל זכויות קניין רוחני בשם 

"בית הפנקייק המקורי", וכי סימן המסחר

היחיד שרשום מ–1982 הוא עבור הכיתוב באנגלית:

"The Original Israeli Pancake House".

לפי כתב ההגנה, את הסימן שמוצג כלוגו של 

בית הפנקייק המקורי, רשם בר מאיר רק באחרונה, 

וכשקיפניס ניסה ביולי 2020 לרשום סימני מסחר 

על המילים "בית הפנקייק המקורי",

בקשתו נדחתה על ידי מחלקת סימני המסחר 

במשרד המשפטים בטענה כי אין די אופי מבחין 

בסימן כדי לאפשר את רישומו.

סימני מסחר על קצה המזלג . .

קיימת חשיבות רבה לבחירת שם ו/או לוגו לחברה 

או עסק וקיימת חשיבות יתרה על רישום סימן 

מסחר בגינם, מכיוון שסימן המסחר הוא זה שייצור 

אצל הלקוחות את הקישור בין החברה או העסק 

למוצריהם. סימן מסחר הוא סימן המשמש, 

או מיועד לשמש, לזיהוי מקורם של מוצרים.

המדובר בסמל מסחרי של חברה/עסק, לוגו, 

מותג של מוצר או שירות, סיסמא, גרפיקה 

שמצורפת ללוגו, שם החברה/העסק עצמם, 

שם השירות החשוב וכן הלאה.

סימני מסחר שייכים למשפחת זכויות הקניין הרוחני.

ככל שמוצריו של בעל הסימן ירכשו לעצמם מוניטין,

לקוחות שמזהים את הסימן על המוצרים או בחומר 

הפרסומי עשויים להעדיף רכישת אותם מוצרים 

על-פני מוצרים מתחרים בשל האמון שהם רוחשים 

לסימן ובכך יאפשרו לבעל הסימן להניב תוצאות 

להשקעות הרבות שהשקיע בבניית המותג, הלוגו, 

המוצר שלו. זהו הייעוד המקורי של סימן המסחר.

עם זאת, סימן מסחר עלול לרכוש מוניטין עצמאי, 

הטמון בכוחו העצמאי של הסימן. 

כך יגדל ערכו של הסימן.

על מנת להיות מוגן על-פי חוק, סימן מסחר טעון 

רישום בפנקס סימני המסחר במשרד המשפטים.

יש להגיש בקשה לרישום, לצרף אליה דוגמה של 

הסימן ולשלם אגרת רישום.

תוקפו של סימן מסחר מוגבל בזמן, אולם בתום 

תקופת הרישום ניתן לחדשו לתקופה נוספת.

בדרך זו זכויותיו של בעל סימן מסחר יכולות להימשך

ללא הגבלה בזמן, בכפוף לאפשרות שניתנת לצדדים

שמעוניינים לעתור לביטול הסימן בשל העדר שימוש,

או מסיבות אחרות המנויות בחוק.

בשלב ראשון נרשם הסימן ל- 10 שנים, כאשר 

הרישום תקף, כאמור לעיל, באופן רטרואקטיבי 

ליום הגשת הבקשה. לאחר מכן הוא ניתן לחידוש 

לתקופות נוספות של 10 שנים בכל פעם.

ומה באשר לעלילות הפנקייק . . .?

בשבוע שעבר הודיעו הצדדים כי הם מקבלים את

הצעת השופטת טל לוי-מיכאלי לפנות להליך גישור.

כמובן שנמשיך לעדכן.

חשוב לזכור !

על מנת להיות מוגן על-פי חוק, 

סימן מסחר טעון רישום.

עליכם להקפיד להיות תמיד צעד אחד לפני 

המתחרים שלכם, להגן על זכויות הקניין הרוחני 

שלכם ולהבטיח שהפעילות העסקית שלכם 

והקניין הרוחני שלכם מוגנים היטב.

יש לכם לוגו/סימן מסחרי עליו אתם רוצים להגן 

ולשייך אותו אליכם ?

אתם עומדים בפני רישום סימן מסחר ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות ותגובות ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

בית המשפט משרטט את הגבולות לתביעת מרמה 

והטעיה בעולם ההון סיכון 

היכולת "לספר סיפור" היא חלק בלתי-נפרד מעולם 

ההון – סיכון, שבו חברות סטארט-אפ מגייסות 

כספים ממשקיעים.

ואולם, לעתים היזמים "משפצים" את הסיפור 

בשביל לצייר תמונה יפה יותר למשקיעים – 

ובמקרים יותר קיצוניים זה מגיע למצג שווא.

בכתבה שפורסמה בסוף 2016 במגזין "פורצ׳ן" 

האמריקאי, רואיין מייסד חברה המייעצת 

למשקיעים בביצוע בדיקת נאותות 

לסטארט־אפים, וטען כי 75% מתוך 

150 סטארט-אפים בשלבים מוקדמים הציגו 

מידע לא נכון או לא מלא למשקיעים.

למשל, לקחו קרדיט מלא על פרויקטים מהעבר 

שבהם היה להם רק חלק קטן – או זיהו כאלה 

שבקושי משתמשים בגרסת החינמית 

של המוצר כ"לקוחות".

לעתים היזמים מותחים את האופטימיות 

בהגזמה למחוזות של מצג שווא.

אם החברה נכשלת – כפי שקורה לרוב המכריע 

של הסטארט-אפים – העיניים הביקורתיות 

של המשקיעים יופנו אליהם בחזרה.

השאלה שעולה היא מתי הסיפורים המוגזמים 

נהפכים למצג שווא ותרמית כך שלמשקיעים 

תהיה עילה משפטית נגד מי ששיכנע אותם 

להיכנס להרפתקה העסקית ?

שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, 

גאולה לוין, דחתה לאחרונה תביעה של 

משקיעים נגד יזם ומנהל של חברת 

סטארט-אפ לאחר שכספי ההשקעה שלהם

ירדו לטמיון.

בפסק הדין נכתב כי "אופטימיות של יזם, 

גם אם היא מופרזת, אינה תרמית, 

במיוחד כאשר היזם מאמין

בסיכויי ההצלחה של המיזם".

היא חייבה את המשקיעים בהוצאות 

של 300 אלף שקל.

הרף שנדרש כדי להצליח בתביעה כזאת 

הוא גבוה. השופטת ציינה כי גם אם כישלונה 

של החברה נעוץ בניהולה או בדרך פעילותה, 

זה לא מגיע למצג שווא תרמיתי ושקרי

כל עוד הניהול נעשה בתום לב לטובת 

החברה – וגם אם ההחלטות היו מוטעות, 

ואף רשלניות, אין בכך משום תרמית.

כלומר, לא מספיק להוכיח 

רשלנות או חוסר-זהירות.

השופטת הוסיפה כי הצגת תחזיות לא מספיק 

מבוססות, לא מגיעה למרמה, כל עוד התחזית 

אינה מתבססת, במודע, על עובדות שאינן אמת.

תחזית לעתיד יכולה להיחשב כהטעיה במרמה,

אם היא ניתנת על ידי מי שלא מאמין בנכונותה, 

ואם היא מבוססת על נתונים עובדתיים קיימים 

שהמציג יודע כי הם לא נכונים.

כפי שמקובל, המשקיעים חתמו על הסכמי 

השקעה עם החברה ולא עם היזם.

השופטת ציינה כי רק במקרים חריגים תהיה

למנהל של חברה (או אורגן אחר שלה)

חבות כלפי משקיעים (או כל צד שלישי) 

שהתקשרו עם החברה.

על מנת לבסס חובת זהירות אישית עצמאית 

של נושא המשרה, נדרש להראות 

חריגה מהפעילות השגרתית שלו.

למשל, כשיש יחסי אמון אישיים בין הצדדים 

או כאשר קיימת מיומנות מקצועית ומומחיות 

של נושא המשרה שהוא בעל מקצוע,

כמו רופא או עורך דין.

לדברי השופטת, קביעת אחריות נזיקית של 

נושא המשרה, בהתעלם מהסכמי ההשקעה 

וחלוקת הסיכונים שנקבעה בהם, אינה הוגנת 

– והיא גם יכולה להעמיד בסכנה את

המבנה העסקי של השקעות הון-סיכון.

"רכישת מניות בחברה היא עסקה מסחרית

-כלכלית שבבסיסה חלוקת סיכונים מוגדרת.

מתווה עסקי של השקעה בסיכון גבוה אינו 

יכול להפוך, בחסות המשפט, להשקעה סולידית.

התובעים בחרו מתווה עסקי מסוים, והם כפופים לו,

על יתרונותיו וחסרונותיו.

הדבר נעוץ בעקרון חופש החוזים והוא מתחייב 

לצורך הוגנות, ודאות ויציבות בתחום השקעות 

ההון", נכתב בפסק הדין.

זאת, במיוחד לאור העובדה שהמשקיעים לא ביקשו 

או פעלו לביטול ההסכם או נגד הנתבע או החברה

במשך שנים ארוכות.

ובכל זאת, ההסכם לא ישמש הגנה במקרה של 

תרמית, מצגי שווא שקריים או הטעייה מכוונת.

כדי להצליח בתביעה, על התובעים להוכיח מרמה 

והטעיה מכוונת כלפיהם, 

לאחר ביצוע השקעותיהם בחברה.

בהקשר הזה, השופטת ציינה כי אם החוזה נגוע 

כולו במרמה, ונקבע בו כי תביעה תתברר בחו"ל,

זה אינו חוסם את התובעים מהגשת תביעה בישראל.

כלומר, תרמית מבטלת את הסכם ההשקעה, 

על כל התנאים שלו.

במקרה הזה השופטת הכריעה כי התובעים לא 

הרימו את הנטל הכבד להוכיח שהייתה פה 

תרמית אחת גדולה או מצגי שווא שקריים כדי 

לגייס כספים ולהבריח אותם מחוץ לחברה.

"בחברה התקיימה פעילות אמיתית של פיתוח 

המתקן ושיפורו, ושל שיווקו ברחבי העולם", נכתב.

אנו סבורים כי מדובר בסוג תביעות מסוכן לעולם 

ההיי-טק, וניכר שהשופטת הבינה את השלכות 

הרוחב של ההכרעה.

קבלת התביעה הייתה מכרסמת בעיקרון האישיות 

המשפטית הנפרדת של החברה, והתוצאה הייתה 

עלולה לפגוע בפעילות העסקית 

בתחום חברות ההזנק.

בית המשפט איזן באופן נכון, בין כישלון עסקי 

לגיטימי לבין מקרים של הונאות ותרמיות.

הוא מקנה ליזמים מרחב פעולה מוגן מפני 

תביעות, שתחום רק בגבולות תום הלב,

וכולל גם ניהול רשלני של מיזמים עסקיים.

יזמים של סטארט-אפ ? משקיעים בסטאט-אפ ?

מעוניינים ולהקטין את החשיפה שלכם לסיכונים ?

רוצים לדעת עוד ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

מה עושים כשהשותפים בחברה מסוכסכים ? 

שנת הקורונה הביאה למצב בו חברות רבות נקלעו 

לקשיים והתגלעו חילוקי דעות בין בעלי המניות אם 

וכיצד לשוב לפעילות כך שתקופת הקורונה חשפה 

אותנו לסוגיה גדולה הרבה יותר בחברות רבות,

והוא סכסוך בין בעלי מניות.

סכסוכים כאלה יכולים לצוץ על רקע משפחתי בחברות,

אולם לעיתים קרובות ושכיחות יותר, גם על רקע של 

אי הסכמה בנושא הזרמת כספים לחברה, דבר 

שבמקרים רבים מקשה על התנהלות החברה.

על רקע ניסיונותיהן של חברות רבות להתאושש 

ממשבר הקורונהולחזור לפעילות שוטפת, מתעוררים 

לאחרונה מחלוקות, שנמצאות תחת טיפול משרדנו 

ובכלל, שעיקרן סכסוכים בין בעלי מניות סביב 

שאלת הזרמת כספים לחברה.

סכסוכים אלה בין בעלי המניות, גורמים לכך שהחברות

נקלעות למבוי סתום והיעדר יכולת לפעול באופן תקין,

ולעתים גורמים לשיתוק כלכלי של החברה.

הסיבה העיקרית היא מצבו הפיננסי של העסק המפסיד 

והדילמה האם "להכניס את היד לכיס" ולממן את פעילות 

החברה, כדי שזו תמשיך לפעול.

למה חשוב לתת את הדעת כאשר נוצרים חילוקי דעות

בין בעלי מניות בעסק על רקע מצוקה תזרימית ?

במצב כזה נוצר על פי רוב משבר אמון המקשה

על פעולות בסיסיות, כגון ביצוע תשלומים לספקים,

לעובדים ולרשויות, והדבר בא לידי ביטוי בזכויות החתימה 

של החברה שיש בהן לחייב את החברה בכל דבר ועניין.

בדרך כלל נהוג כי זכויות החתימה יהיו של בעלי המניות 

יחד (לכל הפחות בפעולות מהותיות של החברה),

כך שאם נוצרת מחלוקת ביניהם, החברה נקלעת 

למבוי סתום שבו לא ניתן להמשיך את הפעילות.

במצבים חמורים יותר, כאשר מדובר בחברות ממונפות

עם אשראי גדול, הסכסוך בין בעלי המניות השותפים

בחשבונות החברה, מביא לעיתים להפסקת האשראי

ולהעמדתו לפירעון.

האם בית המשפט מוסמך להתערב במחלוקת כזו ?

בוודאי. בסכסוכים מעין אלו ניתנים סעדים זמניים 

שיש בהם כדי לסייע להמשך הפעילות ולעיתים אף מינוי 

גורם מטעם בית המשפט, שיפקח על המשך הפעילות.

כמובן שהדבר צריך להיעשות לבקשת אחד הצדדים,

באמצעות פנייה מתאימה לבית המשפט הכלכלי

ובהתאם לחוק החברות.

לעיתים יחליט בית המשפט על "הפרדת כוחות"

בין השותפים על דרך של התמחרות.

כאשר נוצר משבר אמון בין בעלי המניות,

ניתן למשל לבצע התמחרות ביניהם ומי שיציע את

ההצעה הגבוהה ביותר יקנה את חלקם של האחרים.

ישנה גם אפשרות של מינוי מנהל זמני, שיתפקד כנאמן

 על פעילות החברה במטרה שזו תימשך ובכך ניתן יהיה

לנטרל את הסכסוך הפנימי בין בעלי המניות

והנזק לחברה ימוזער.

חשוב להדגיש כי החלטה על פירוק חברה כתוצאה

מסכסוך בין בעלי המניות הוא צעד דרסטי, שייעשה

רק אם אין פתרון אחר להמשך פעילותה והצלת החברה.

אם החברה עודנה סולבנטית (יכולה לשלם את חובותיה),

פעילה, מנוהלת ומתפקדת, הרי שלא מדובר במצב

של חדלות פירעון ולכן לרוב לא יינקט נגדה

צעד של פירוק.

בפני בית המשפט עומדות מספר אפשריות לשם 

הסדרה של הסכסוך, בין אם הוא נוצר בשל 

קיפוח בעלי מניות המיעוט ובין אם בשל

מחלוקות בין בעלי מניות שווים, היוצרת שיתוק לחברה.

האם בעלי מניות המיעוט נתונים 

להחלטתם של בעלי רוב המניות ?

הדין כמובן מתיר לבעל מניות מיעוט את האפשרות

לפנות לבית המשפט בטענה לקיפוחו, והדבר מעוגן

בחוק החברות, שמתיר למי שרואה עצמו מקופח

כבעל מניות מיעוט לפנות לבית המשפט הכלכלי 

ולבקש סעדים מתאימים ובכללם אף פירוקה של החברה.

הליך של בקשה לסעד מבית המשפט על 

קיפוח או עושק המיעוט, מתווה בדרך כלל 

סעדים שתכליתם למגר פעולות כאלה.

כך למשל בסוגיות שבהן עושה בעל שליטה בחברה 

פעולות שלדעת בעלי מניות המיעוט פוגעות בחברה 

או בהם, נוצרת עילה להגשת תביעה בעילה של 

קיפוח המיעוט או במקרה של פגיעה בחברה 

בנסיבות מסוימות, הגשת בקשה לתביעה נגזרת 

שתכליתה להגן על החברה מפני בעלי השליטה.

יש לי 25% בחברה ושותפי האחרים מחזיקים ב-75%.

אני מוכן להזרים את חלקי היחסי כדי להבריא את 

החברה אבל שותפיי, שהם הרוב, אינם מוכנים. 

מה ניתן לעשות ?

בדרך כלל, לא ניתן לחייב בעל מניות להזרים כספים

בניגוד לרצונו וכאשר לא קיימת כל הסכמה או 

התחייבות שלו לעשות כן.

במצב בו בעל מניות מיעוט מבקשים להזרים כספים 

בהתאם לחלקם היחסי בחברה, הרי שהדבר יכול להקנות 

להם נתח גדול יותר בחלקם בחברה לאור השקעתם 

(סוגיה של דילול).

כמובן שהדבר תלוי בהסכם המייסדים ותקנון החברה.

עם זאת, במצבים בהן בעלי השליטה יסרבו לסייע

להמשך פעילות החברה ובכך החברה תסיים את 

פעילותה ותיוותר עם חובות, ייבחנו פעולות שנעשו 

על ידי בעלי השליטה שהביאו את החברה למצב של 

חדלות פירעון ולדבר עלולות להיות 

השלכות אישיות עליהם.

אתם שותפים בשותפות ? בעלי מניות בחברה ?

נקלעתם לסכסוך כזה או אחר לאור תקופת הקורונה ?

רוצים לפתור את הסכסוך ולשמור על האינטרסים 

המסחריים והמשפטיים שלכם ?

יש לכם שאלה בעניין ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק