תום לב במשא ומתן לכריתת חוזה 

הייתה זו שעת ערב מאוחרת בה קיבלתי 

שיחת טלפון מלקוח של המשרד.

הלקוח סיפר שבתקופה האחרונה הוא 

מנהל משא ומתן עם בעלים של חברה 

מסוימת לביצוע עסקה של רכישת נכסים 

ופעילות של אחת מפעילויות אותה החברה

וכי הבשילה העת להתקדם לשלב המשפטי בעסקה.

כאן החל תהליך העבודה המשפטי במשרדנו,

תהליך אשר כלל בדיקת Due Dilligence

לצד עריכת חוזה בהתאם למתווה העסקה 

שסוכם בין הצדדים.

לאורך כל הדרך ההתנהלות מהצד השני הייתה 

על גבול החובבנית. בכל פעם שחלה התקדמות 

כלשהיא במשא ומתן הרי שמיד לאחריה, הגיעה 

נסיגה מהצד שמנגד, זאת בניגוד להסכמות 

וההבנות בין הצדדים, לרבות חזרה בו ממתווה 

העסקה, כמו גם הוספת תנאים מסחריים,

אשר לא דובר ולא סוכם עליהם, כתנאים מתלים

להמשך קיום המשא ומתן לכריתת החוזה.

יתרה מזאת, בכל רגע נתון בו עניין כלשהו לא היה 

לשביעות רצון הצד שמנגד, ולאו דווקא בשל 

פעולה/תגובה כזו או אחרת מצד הלקוח שלנו,

אזי התגובה מנגד הייתה שליחת הודעות/איומים 

על סיום המשא ומתן וחזרה מהעסקה.

הגדיל לעשות הצד שמנגד עד שרגע לפני הטיוטא 

האחרונה של החוזה, פרש מהמשא ומתן 

ו"פיצץ" את העסקה.

חוק החוזים קובע כי "במשא ומתן לקראת חוזה 

חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".

על משמעותו של המונח תום לב נכתבו תילי תלים 

של פרשנויות. הפרשנות המקובלת ביותר של 

המושג נקבעה על ידי נשיא בית המשפט העליון 

אהרן ברק, שקבע כי חובת תום הלב

הינה חובת הגינות החלה על הצדדים השונים,

לפיה אין הצדדים צריכים להיות מלאכים זה לזה,

אך אל להם להיות זאבים זה לזה.

דרישת תום הלב המנויה בחוק החוזים הינה דרישה 

קוגנטית שאין הצדדים יכולים להתנות עליה,

כלומר הצדדים למשא ומתן לא יכולים מכוח הסכמה 

ביניהם לוותר על דרישת תום הלב.

יש לציין בהקשר זה כי הפסיקה קבעה כי למרות 

העובדה שלא ניתן להתנות על חובת תום הלב 

בכללותה, הרי שניתן להתנות על אחד ממרכיבי החובה.

יסוד תום הלב נבדק באופן אובייקטיבי.

התנהגות הצדדים נבדקת לפי סטנדרט האדם הסביר,

כלומר, האדם הישראלי הממוצע לדעת בית המשפט,

ובמסגרת הבדיקה נשאלת השאלה האם מדובר 

בהתנהגות סבירה ההולמת שני צדדים לחוזה.

הבדיקה האמורה לעיל של יסוד תום הלב כוללת

בנוסף יסודות סובייקטיביים,

שכן המבחן האובייקטיבי מתייחס לנסיבות ספציפיות

כדוגמת טיב העסקה, זהות הצדדים וכדומה,

והמבחן הסובייקטיבי מתייחס לאופי המשא ומתן 

הספציפי ומהותו של המשא ומתן.

הפסיקה קבעה כי במידה שהופרה חובת תום הלב 

במשא ומתן, קמה עילת תביעה המקנה סעד של 

פיצויים וזאת בין אם נכרת חוזה ובין אם לא נכרת חוזה.

הפסיקה אף הרחיבה וקבעה כי חובת תום הלב 

במשא ומתן לא חלה רק במישור היחסים של שני צדדים 

ישירים לחוזה, אלא חלה גם במישור היחסים שבין צד 

לחוזה ושלוחו של צד אחר לחוזה.

גם כאשר מתנהל משא ומתן על ידי שלוח 

(לדוגמה, מנהל חברה או עו"ד) שאינו צד לחוזה הסופי, 

אותו שלוח עלול למצוא את עצמו מחויב בפיצויים 

עקב הפרת חובת תום הלב, שכן חובת תום הלב 

חלה על כל מי שמנהל משא ומתן לקראת חוזה

ולא רק על צדדים ישירים לחוזה.

ברוב המקרים יחויב אף השולח, שכן לפי דיני השליחות

מעשי השלוח מחייבים גם את השולח כל עוד השלוח

פעל במסגרת ההרשאה שהוענקה לו על ידי השולח.

חוסר תום לב במשא ומתן נקבע לעתים עקב 

אי מסירת פרטים או עובדות שעל פי הנסיבות 

הקונקרטיות היה מקום לצפות כי יימסרו.

הפסיקה קבעה כי בנסיבות מסוימות אדם המנהל 

משא ומתן נדרש לחשוף פרטים מסוימים מיוזמתו 

וזאת ללא קשר לשאלות שנשאלות

או לא נשאלות על ידי הצד השני למשא ומתן.

חובת גילוי קמה באותן נסיבות בהן אדם סביר היה חושב

כי יש לגלות פרטים לצד האחר.

קיימים מקרים בהם פרישה ממשא ומתן תיחשב 

כחוסר תום לב, כמשמעו בחוק החוזים.

כמו כל התנהגות במהלך משא-ומתן, גם הפרישה 

ממנו צריכה להיות מונחית על ידי עקרון תום הלב.

פרישה בתום לב היא פרישה המודרכת על ידי 

שיקולים ענייניים הנובעים ממהות העסקה, 

מהתפתחות המשא-ומתן ומעמדות הצדדים לו.

ככל שהשלב בו נמצא המשא-ומתן מתקדם יותר,

וככל שהצדדים קרובים יותר לתחום החוזי,

נדרשת סיבה מובהקת וברורה יותר להצדקת הפרישה.

הסעד שמעניק חוק החוזים לצד שנפגע עקב ניהול 

משא ומתן בחוסר תום לב הינו פיצוי הסתמכות, 

"פיצויים שליליים", כלומר, פיצויים שמטרתם 

להביא את הצד הנפגע למצב בו היה

לולא היה נכנס למשא ומתן או לולא היו 

נוהגים בפניו בחוסר תום לב.

להפרת חובת תום הלב בשלב המשא ומתן 

משמעויות שעלולות להיות מרחיקות לכת.

כאשר מפר צד לחוזה את החובה המוטלת עליו 

לגילוי עובדות מהותיות בחוזה הוא עלול להיות מחויב 

בגין עילות נזיקיות כמו עוולת תרמית ורשלנות.

כך גם עלול המפר להיות נתבע בעילות חוזיות 

כגון הטעיה. היה ותוכח הטעיה, 

יוכל הצד הנפגע לתבוע פיצויים על נזקיו,

בהתאם לחוק החוזים.

לסיכום

ניהול משא ומתן לכריתת חוזה הינו סוגיה מורכבת,

שכן חלים חובות על הצדדים המנהלים למשא ומתן.

לכן חשוב ביותר לתת את הדעת אופן שלב ניהול 

המשא ומתן ולקבל ייעוץ מקצועי טרם המשא ומתן.

ומה יקרה בעניינו של הלקוח שלנו ?

בימים אלה אנו בוחנים יחד עם הלקוח את העניין

על השלכותיו המסחריות והמשפטיות.

נעדכן אתכם כמובן בקרוב.

אתם לקראת משא ומתן לכריתת חוזה ?

אתם בשלבי משא ומתן ?

רוצים להימנע מטעויות משפטיות ומסחריות 

שעלולות לעלות לכם זמן, אנרגיה וכסף יקרים ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

מה בין עסקת רכישת מניות / 

רכישת נכסים ו/או פעילות / מיזוג ? 

לאחרונה פורסם באחד מהעיתונים 

הכלכליים כי רשת המזון בשליטת 

משפחת יוחננוף מרחיבה את פעילותה

לתחום חנויות הסטוק ורוכשת את השליטה 

בזול סטוק.בכל עסקת רכישת חברה, 

אחת הסוגיות המהותיות, 

אם לא המהותית ביותר היא :

מה יהיה מתווה העסקה ? 

מתווה של רכישת מניות ?

רכישת נכסים ופעילות ? מיזוג ?

רשת יוחננוף חתמה על הסכם לרכישת 

השליטה באמצעות רכישת מניות המהוות, 

כ-50.1%, ברשת זול סטוק תמורת 45 מיליון 

ש"ח, לפי שווי של 90 מיליון ש"ח.

עסקת רכישת מניות כשמה כן היא, החברה 

הרוכשת רוכשת את מניות החברה הנרכשת 

בחלקן או במלואן.

המבנה המשפטי של החברה הנרכשת נשמר.

החברה הנרכשת אינה בהכרח צד להסכם,

אלא העסקה הינה "מעל" החברה,

אל מול בעלי מניותיה ולכן נדרש אישור 

בעלי המניות לעסקה.

בחברה ציבורית – אישור בעלי המניות ניתן 

על דרך של הצעת רכש – תהליך מסורבל.

ומנגד בחברה פרטית – נדרש אישור כלל 

בעלי המניות או אחוז נמוך יותר,על פי 

חוק או תקנון החברה / הסכם מייסדים.

עסקת רכישת מניות כפופה 

להסדרי מצרנות על עבירות של המניות :

זכות סירוב ראשונה (Right of First Refusal) ;

זכות הצטרפות (Tag-Along Rights)

הצד הרוכש בעסקה זו מקבל את 

החברה כמות שהיא AS IS.

עסקת נכסים ו/או פעילות החברה, מנגד, 

היא עסקה במסגרתה החברה הרוכשת 

רוכשת רק את הנכסים ו/או הפעילות שבהם

היא מעוניינת,כך שהחברה הרוכשת יכולה לבחור 

לרכוש רק מחלקה / קו ייצור / פעילות ספציפית.

עסקה זו אף מאפשרת להחריג חשיפות שהחברה 

הרוכשת אינה מעוניינת בהן.

בשונה מעסקת רכישת מניות, בעסקת נכסים ו/או 

פעילות אין צורך באישור בעלי המניות.

יחד עם זאת חשוב לתת את הדעת לחסרונות 

ביצוע עסקה במתווה זה :

הביצוע יותר מורכב וממושך ; נדרשים אישורי 

צדדים שלישיים ; קבלת החלטות באשר לעובדים ; 

וכן זיהוי הנכסים והחובות המועברים.

עסקת מיזוג, בצורתה הפשוטה ביותר, 

מערבת שתי חברות :

אחת הממשיכה להתקיים, החברה הקולטת, 

ואחרת הנקלטת בחברה הראשונה ומפסיקה 

להתקיים, חברת היעד.

בעסקה זו על שני הצדדים למיזוג להיות 

חברות ישראליות. אם צד אחד אינו ישראלי, 

יש להקים חברה ייעודית לצורך המיזוג.

בעסקה זו נדרש אישור בעלי המניות 

של שתי החברות המתמזגות.

בנוסף העסקה מצריכה הגשות ועדכונים 

מול רשם החברות. בעסקת מיזוג מקבלים 

את החברה הנרכשת כמות שהיא AS IS.

שימו לב!

בעת רכישת חברה, בין אם מדובר בעסקת 

רכישת מניות החברה ובין אם המדובר בעסקת 

רכישת נכסים ו/או פעילות או עסקת מיזוג,

יש לשים לב למספר כללים יסודיים :

• בדיקה יסודית בדבר הנכסים הנרכשים.

• האם המוכר הוא גוף בעלי איתנות פיננסית.

• האם התקבלו כל האישורים הרגולטורים והבנקים.

• מה באשר לעובדי החברה בכלל ועובדי המפתח 

  בחברה בפרט ?

• האם הרוכש נדרש להפקיד ערבויות לטובת 

  העסק הנרכש ?

• האם המוכר התחייב לאי תחרות ?

• יש לבצע בדיקות יסודיות ולקבל מצגים מתאימים 

   בדבר היותם של הנכסים נקיים משעבוד, משכון, 

   משכנתא, עכבון, עיקול וכיו"ב.

• יש לוודא שהושלמה בדיקת נאותות פיננסית, 

   חשבונאית, משפטית, טכנולוגית וכיו"ב של 

   החברה הנרכשת.

• מצבה של החברה או הנכסים, ביטוחים ?

  כללים אלו וכללים נוספים טרם ביצוע העסקה 

  יסייעו לכם להימנע מטעויות שעלולות 

  לעלות הון רב.

אז מהי העסקה המתאימה לכם ?

לשאלה זו אין תשובה חד משמעית.

משרדנו מלווה חברות רבות ועסקים רבים 

בתהליכי מכירה ורכישה.

אנו בוחנים כל עסקה לגופו של עניין ולאחר 

בדיקותינו המשפטיות והמסחריות, 

על השלכותיהן השונות, אנו ממליצים ללקוח, 

על המסלול הנכון ביותר עבורו ומלווים אותו

עד לסגירה מוצלחת של העסקה.

אתם בעלים של חברה ?

שוקלים התקשרות לביצוע עסקת 

רכישה / מכירה של חברה ?

לא בטוחים מה מתווה העסקה הנכון עבורכם ?

חשוב לכם להימנע מטעויות שעלולות לגרום 

לכם אובדן זמן אנרגיה וכסף רב ?

יש לכם שאלה, הערה או הארה בנוגע 

לנאמר במאמר זה ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

SAFE- גיוס הון בטוח 

משבר הקורונה ייבש את ההשקעות 

בסטארט-אפים בתחילת דרכם.

כפיתרון יצירתי, הן אימצו את שיטת SAFE,

הלוואה שניתן להמיר למניות בחברה בסבב הגיוס הבא.

על פני השטח, גיוסי ההון סיכון של סטארט־אפים ישראלים

נראים חסינים בפני משבר הקורונה.

אלא שבתעשייה יודעים לספר כי קרנות ההון סיכון

מעדיפות להשקיע היום בשלבים מאוחרים יותר, 

שאמנם דורשים יותר כסף אך נחשבים פחות מסוכנים.

רוב הקרנות גם מעדיפות לשמור את הכסף לסבבי השקעה

חוזרים בחברות שכבר השקיעו בהן בעבר, 

ומצמצמות את ההקצאה לחברות חדשות.

החשש המרכזי כיום בתעשייה הוא 

מהיעלמות הסיד (הון ראשוני).

במצב כזה, חברות צעירות צריכות לחפש 

פתרונות מימון יצירתיים.

אחד כזה, בשם גיוסי SAFE (סייף, בטוח באנגלית),

שאמנם קיים כבר שנים, זוכה כעת להתעניינות אדירה.

משמעותו המילולית של המונח היא –

Simple Agreement For Future Equity ,

קרי, הסכם פשוט להון עתידי.

המודל הזה מזכיר במהותו אגרות חוב להמרה : 

הלוואה שאותה ניתן להמיר בעתיד למניות בחברה, 

ברגע שהחברה משלימה את סבב הגיוס הבא שלה

ממשקיעים אחרים ומקבלת הערכת שווי.

אם החברה לא מצליחה לגייס,

המשקיע נשאר עם הלוואה לכל דבר ועניין.

מצוקת הקורונה הפכה את סייף לאחד 

המונחים החמים בסצינת הסטארט ־ אפים.

לפי עדויות בתעשייה, נרשם זינוק חד בגיוסים 

מהסוג הזה בחודשים האחרונים

ועשרות סטארט־אפים ישראלים, 

רובם בשלבי חיים מוקדמים יחסית,

גייסו כסף בפורמט זה.

לסייף יש שני יתרונות שכאילו נתפרו למשבר :

זה כסף שנכנס מהר ואין צורך להסכים על שווי החברה.

הנקודה האחרונה הפכה את סייף לפופולארי 

בימים אלה גם בקרב חברות בוגרות יותר, 

שרוצות להימנע מסבב גיוס בשווי נמוך מהקודם.

גיוס סייף עוקף את קביעת שווי החברה – 

המוקש המרכזי בגיוס רגיל מקרן הון סיכון,

בעיקר בתקופת משבר.

בסייף, המספר הזה נותר באוויר כל עוד

לא נכנסים משקיעים חדשים לחברה.

מה שכן נקבע זו ההנחה שיקבלו המשקיעים 

עם הפיכתם לבעלי מניות, וכן תקרת השווי.

ברוב המקרים ייקבעו גם אבני דרך שאליהן

צריכה החברה להגיע באמצעות כספי הסייף,

על מנת שיקרבו אותה לגיוס הון מקרנות.

לסייף יש יתרונות רבים, אבל גם חסרונות.

כך לדוגמא, כשיזמים "מתמכרים" לסייף – 

והיו לא מעט מקרים כאלה – ומגיעים למצב

שיש יותר מדי משקיעים בסטארט־אפ צעיר.

התרחיש הבעייתי ביותר, שעליו יזמים 

לא תמיד נותנים את הדעת, הוא דילול אפשרי 

שלהם מהחברה, עד לרמה שיהיו בעלי אחזקת מיעוט.

הדרך להימנע מדילול בלתי צפוי היא בקביעת 

אבני דרך נוקשות שאליהן החברה אמורה להגיע

באמצעות הכסף שמגויס בסייף – וכך להבטיח ככל שניתן

שהגיוס הבא יהיה בשווי גבוה מהתקרה.

הסכמי ה – SAFE

בניגוד להלוואה המירה, SAFE איננו הלוואה.

בשל כך אין בו סממנים טיפוסיים של הלוואה,

כגון הדרישה למועד פירעון (Maturity) ולריבית.

במקום תאריך פירעון, הסכם ה- SAFE יתממש 

רק כאשר אחד התרחישים המנויים בו,

כגון גיוס הון, אקזיט, IPO ופירוק, מתרחש בפועל.

תיאורטית, כל עוד אף אחד מהאירועים המנויים

ב- SAFE לא מתרחש, המכשיר יוכל להתקיים לנצח 

מבלי שהצדדים יידרשו לבצע כל פעולה אקטיבית

על מנת להאריך את תוקפו.

בנוסף, ההמרה איננה מותנית בגיוס הון בגובה מינימאלי.

לבסוף, שימת הדגש בהסכם על הפן ההוני משקפת במקרים רבים

בצורה נכונה ומדויקת יותר את כוונות המשקיעים,

שמלכתחילה התכוונו להזרים כסף לחברה בתמורה ל -Equity ,

וכלל לא התכוונו להיות נושים של החברה.

הסכמי ה – SAFE נועדו לפשט את תהליך גיוס ההון הראשוני,

ולהתאים את שיטת ההלוואות ההמירות לצרכיהן הספציפיים

של חברות הסטארט-אפ הצעירות ושל המשקיעים,

תוך שימת הדגש על הפן ההוני, ולא על הפן ההלוואתי.

שני המאפיינים העיקריים בהסכמי ה – SAFE 

אותם הצדדים יקבעו במשא ומתן, הינם

ההנחה (discount) וה – Valuation Cap.

מטרתם הינה לתמרץ משקיעים לבצע השקעה מהירה 

בחברה קטנה בראשית דרכה.

ה – Valuation Cap הינו שווי החברה המקסימאלי 

לפיו תחושב כמות המניות שיש להנפיק לטובת משקיע ה- SAFE.

מטרת ה- Valuation Cap הינה להגן על משקיע ה SAFE 

ממצב בו שווי החברה עלה משמעותית לאחר מועד ההשקעה

באופן שלא היה ניתן להעריכו במועד ההשקעה.

בנוסף לכך, הצדדים יכולים לקבוע כי המשקיע יקבל 

"הנחה" (discount) במחיר המניה שירכוש בעת ההמרה, 

והוא יוכל לרכוש את המניות במחיר הנמוך משווים בעת ההמרה.

זאת ועוד, הסכמי SAFE הינם פשוטים יותר וקצרים יותר מאשר

הסכמי ההלוואה ההמירה ובכך מפחיתים את כמות 

הזמן והמשאבים הדרושים לחתימה עליהם.

כפי שכבר פירטנו, הסכמים אלו אינם מכילים ריביות ומועדי פירעון,

וכן אינם כוללים סעיפי אקסלרציה במקרי חדלות פירעון

ומכילים מצגים מועטים ביותר.

כך נחסך מהצדדים הצורך להשקיע משאבים וזמן בניהול משא ומתן

על תנאים מסחריים אלו.

הדבר משמעותי במיוחד עבור חברות סטארט-אפ צעירות,

אשר אין בידיהן עודף משאבים וזמן.

לסיכום !

ניכר כי יתרונותיו של ה -SAFE הינם משמעותיים, ובפרט לחברה

המגייסת בראשית דרכה.

נראה כי הסכמים אלו עשויים להפוך לתופעה נפוצה יותר ויותר

ואנו בהחלט עדים למגמה זאת בשוק.

אתם / אתן יזמים / יזמיות בסטארט-אפ או בחברה ?

מעוניינים / מעוניינות לגייס עכשיו הון מהיר ובטוח לעבר הגשמת החלום ?

מצאתם / מצאתן את המשקיע שלכם ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

מזכר הבנות – הדרך הבטוחה לעבר ההשקעה הנכונה 

ברכות !

אחרי מאמצים מרובים, פגישות ומצגות עם

אין סוף משקיעים, הגיע הרגע לו חיכיתם וקיבלתם

"טרם שיט", מזכר הבנות (Term Sheet), 

מקרן השקעות נחשבת או מהמשקיע הפרטי בו חשקתם.

אז לפני שתחתמו על מזכר ההבנות,

הינה מספר נקודות שיעזרו לכם להבין

מה זה בכלל מזכר הבנות Term Sheet 

ולמה צריך לשים לב כאשר מקבלים מסמך שכזה.

מזכר הבנות, המכונה גם הסכם עקרונות,

זיכרון דברים, מסמך עקרונות או מסמך כוונות

(Memorandum of Understandings or Letter of Intent),

הוא מסמך אשר מסדיר – לרוב באופן ראשוני בלבד – 

את הזכויות והחובות של המתקשרים 

ובמידה מסוימת את התנאים לביצוע העסקה. 

מזכר ההבנות נערך לפני החתימה על ההסכם העיקרי

(הסכם השקעה, הסכם הלוואה, הסכם שיתוף פעולה,

הסכם רכישת מניות, הסכם מכירת חברה וכיו"ב)

והוא כורך אחריו הן את ההיבטים המשפטיים

והן את ההיבטים המסחריים הנלווים לביצוע העסקה.

אותו מסמך עקרונות יהווה את הבסיס

להתקשרות העתידית.  

בדרך כלל לא מדובר בהסכם מחייב 

(למעט סעיפים כמו סודיות ואי חיפוש השקעה

אחרת לתקופה מסוימת), אך הוא מעיד על

רצינות גבוהה לביצוע השקעה מצד המשקיע

באם בדיקות ההיתכנות תהיינה

בסופו של דבר לשביעות רצונו.

לאחר ההשקעה, המשקיע עומד להיכנס לחברה

כשותף לכל דבר ועניין.

לכן, כפי שאתם בוחרים את השותפים המייסדים בקפידה,

חשוב לבחור את המשקיע הנכון שילווה

אתכם לאורך שנים רבות.

כמו כן, כדאי לאמץ ראיה ארוכת טווח,

ולבדוק שמדובר במשקיע שיוכל לתמוך בכם

גם בהשקעות הבאות (אפילו אם לא כמוביל)

כיוון שברוב המקרים התכניות לא מתממשות כמתוכנן וגם

חברות טובות זקוקות להלוואות גישור והשקעות נוספות

לפני הסיבוב המוסדי הגדול הראשון (Round A).

ההשתתפות של המשקיע הקיים בסיבובים הבאים היא

סיגנל חיובי חשוב מאוד אשר משפיע רבות על מוכנותם

של משקיעים חדשים להצטרף.

התנהלות נכונה בשלב מזכר ההבנות מגדילה

את הסיכויים שייחתם הסכם סופי שיהיה

לשביעות רצונכם וההפך, התנהלות לא נכונה

בשלב זה עלולה לפוצץ את העסקה

או לחילופין להוביל להסכם גרוע מבחינתכם ולכן,

תהיה זו טעות להמעיט בערכו או חשיבתו 

של מזכר ההבנות מתוך מחשבה שמדובר

במסמך ראשוני או לא מחייב.

סעיפים חשובים במזכר הבנות :

• ​בדיקת נאותות (Due diligence) – 

         במסגרת מזכר ההבנות ידרשו החברה והיזמים

         להעמיד לרשות המשקיע את האפשרות לבחון

         את עסקי החברה ולקבל לידיו כל מידע הקשור

         בפעילותה, לרבות מידע בנוגע לקניין הרוחני

         של החברה, עובדי החברה וצדדי ג', הנכסים,

         הזכויות והחובות של החברה. יצוין כי אם

         בדיקת הנאותות תגלה כי חלק מהמצגים

         והנתונים שהציגו היזמים שגויים,

         ייתכן מאוד כי העסקה לא תצא אל הפועל.

• מתווה ההשקעה –

         מעבר לסכום ההשקעה, יקבעו הצדדים

         באיזה אופן יושקעו הכספים בפעילות החברה.

         למשל האם הכספים יושקעו בחברה הקיימת

         או שעדיף להקים חברה חדשה ?

         האם הכספים יוחזקו בנאמנות עד

         להתקיימות התנאים ?

         האם לצורך השקעה יידרשו המייסדים

         להעמיד ביטחונות ?

• תמורה בעד השקעה –

         לפני העברת כספי ההשקעה ולפני חתימה על

         הסכם ההשקעה ירצו המשקיעים להבטיח

         את השקעתם הכספית.

         לצורך כך עומדות בפניהם מגוון אפשרויות.

         השקעת כספים פעמים רבות מובטחת בתמורה

         לקבלת השליטה על הפעילות העסקית.

         למרות זאת, משקיעים שונים העומדים לפני

         עסקאות השקעה בחברות שונות, יבחנו כל

         מקרה לגופו ויתאימו לו את הסכם ההשקעה.

•  אופן השימוש בכספי ההשקעה –

         המשקיעים שואפים להגן על כספם, לצורך כך הם

         דורשים במזכר ההבנות שורה של התחייבויות,

         כגון – הצבת תוכנית עבודה, לוחות זמנים

         לביצוע המשימות, מנגנוני יציאה וכיו"ב.

•  הקצאת מניות וחלוקת אופציות –

         במסגרת מזכר ההבנות יקבעו הצדדים את

         כמות המניות שתוקצה, סוג המניות –

         מניות רגילות, מניות בכורה, מניות הנהלה וכו' –

         ואת הזכויות הצמודות למניות

         (זכות סירוב ראשונה, זכות הצטרפות ועוד).

         במסגרת זו עולות שאלות רבות, כגון מהן

         הזכויות שיש להקנות למשקיעים ?

         באילו תנאים יוקצו הזכויות ? ועוד.

•  איסור על ביצוע עסקאות במניות (No sale)  – 

         משקיעים מעוניינים למזער את הסיכונים הנלווים

         לעסקת ההשקעה בין היתר באמצעות סעיף האוסר

         על המייסדים, לפרק זמן מסוים, לבצע עסקה כלשהי

         בחלק או בכל המניות שבהחזקתם.

         לכך מספר סיבות, ביניהן, הרצון של המשקיעים

         לחזק עוד יותר את הזיקה של המייסדים לחברה.

         בנוסף לרוב, מייסדי החברה, הם אנשי

         מפתח בחברה, הם אלו שהצליחו להביא

         אותה לנקודת ההתקשרות,

         להם הידע, הניסיון וההכרות עם השוק, השירות או

         המוצר ולכן הצלחת החברה תלויה בהם,

         ההנחה היא שאם המייסדים יעזבו את החברה,

         בשלב מוקדם, יהיה לה הרבה יותר קשה להצליח.

•  בלעדיות (No shop) – 

         נושא הבלעדיות הוא סעיף חשוב למשקיעים המטיל

         על החברה ובעליה איסור על ניהול משא ומתן עם

         משקיעים נוספים במהלך ביצוע בדיקות הנאותות.

         רוב המשקיעים לא יוותרו על דרישה זו ולכל היותר

         יסכימו לצמצם את פרק הזמן של תקופת הבלעדיות.

•  סודיות – 

         מאחר ועסקאות השקעה הן בעלות רגישות גבוהה,

         אחת החובות המוטלות על הצדדים היא שמירה

         בסוד על המגעים עד לחתימה על הסכם השקעה

         או עד להתקיימות תנאים ספציפיים.

זכרו !

אין לדעת מתי וממי תגיע ההשקעה, לפיכך, 

מומלץ וחשוב להכיר את המושגים, התהליך

ובעיקר לדעת לקבל החלטות על בסיס הבנה של החומר.

אומנם Term Sheet הינו חלום שמתגשם,

עבור  הרבה יזמים, אך אין זה אומר שצריך למהר לחתום

עליו מבלי להבין לעומק את המשמעויות שלו 

ומבלי לנסות ולנהל משא ומתן על התנאים המצויים בו.

יזמים בחברה או בסטארטאפ? 

מצאתם את המשקיע החלומי שלכם?

קיבלתם לידכם מזכר הבנות?

מעוניינים לשמור על האינטרסים המשפטיים

והמסחריים שלכם?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק