רמי לוי הגיש הצעה לרכישת ישראייר תמורת 70 מיליון שקלים 

רמי לוי, בעלי רשת המזון שיווק השקמה, ושלום חיים, 
בעלי חברת המזון טעמן, הגישו
בימים האחרונים הצעה לרכישת חברת התעופה ישראייר.

בכל עסקת רכישת חברה יש להחליט באיזה אופי משפטי תבוצע העסקה.
האם זה יהיה במתווה של רכישת מניות או של רכישת נכסים ופעילות 
או שאולי במתווה של מיזוג?

רמי לוי מתכוון לרכוש באמצעות החברה הציבורית BGI 
שבה הוא ושלום חיים שותפים את מלוא המניות שיוצעו בהנפקה
תמורת 70 מליון שקלים. 

עסקת מניות כשמה כן היא, החברה הרוכשת רוכשת את מניות החברה 
הנרכשת בחלקן או במלואן. המבנה המשפטי של החברה נשמר. 
החברה אינה בהכרח צד להסכם, 
אלא העסקה הינה "מעל" החברה, אל מול בעלי מניותיה.
בעסקת מניות נדרש אישור כלל בעלי המניות או אחוז נמוך יותר,
על פי חוק או תקנון החברה/הסכם מייסדים. 
הצד הרוכש מקבל את החברה כמו שהיא AS IS.

עסקת נכסים ו/או פעילות החברה, מנגד, 
החברה הרוכשת רוכשת רק את הנכסים ו/או הפעילות 
שבהם מעוניינת הרוכשת. בעסקה זו אין צורך באישור בעלי המניות. 

אפשרות נוספת היא עסקת מיזוג. 
בעסקת מיזוג, נדרש אישור בעלי המניות של שתי החברות המתמזגות, 
על שני הצדדים למיזוג להיות חברות ישראליות. 
מקבלים את החברה הנרכשת כמו שהיא  AS IS.

האם המהלך הזה של רמי לוי נכון מבחינתו?

רמי לוי הפך ברבות השנים לאיש עסקים נזיל שהאימפריה שלו 
מבוססת על פעילות רווחית ועתירת מזומנים בדמות רשת הקמעונאות, 
כשהוא גם מחזיק באימפריית נדל"ן
שלאחרונה אף דובר על האפשרות להביא אותה לשוק ההון.

ההצעה לרכוש את ישראייר מצטרפת לצמא לעסקאות גדולות
שמראה לאחרונה רמי לוי (כך לדוגמא: רכישת "דלק ישראל" ורכישת "דואר ישראל").
שמו מוזכר לאחרונה בכמה מהעסקאות המרכזיות במשק, 
שיאפשרו לו לנצל את הנזילות שלו ולעשות קפיצת מדרגה עסקית. 
מלבד רצונו של רמי לוי בקפיצת מדרגה משמעותית כאמור 
הרי שבכל הקשור לביצוע עסקאות בתחום הקמעונאות
הרי שבעבר פעלה רשות התחרות לחסימת כל התרחבות 
משמעותית של רמי לוי בתחום קמעונאות המזון דרך מיזוגים ורכישות. 
מחסום רגולטורי שכזה אין ללוי בבואו 
לתחומי פעילות חדשים, כגון תעופה או הדואר. 
למרות שלוי לא השלים לפי שעה אף לא אחת מהעסקאות "הגדולות" 
ששמו נקשר אליהן, הוא מראה רצון להיכנס לתחומי פעילות חדשים, 
שיצריכו אופק השקעה של מאות מיליוני שקלים.

בעת רכישת חברה, בין אם מדובר ברכישת מניות החברה
ובין אם המדובר ברכישת נכסי ו/או פעילות החברה או מיזוג
יש לשים את הלב למספר כללים יסודיים:

·         בדיקה יסודית בדבר הנכסים הנרכשים.
·         האם המוכרים הם גופים בעלי איתנות פיננסית.
·         האם התקבלו כל האישורים הרגולטורים והבנקים.
·         מה באשר לעובדי החברה בכלל ועובדי המפתח בחברה בפרט?
·         האם הרוכש נדרש להפקיד ערבויות לטובת העסק הנרכש?
·         האם המוכרים התחייבו לאי תחרות?
·         יש לבצע בדיקות יסודיות ולקבל מצגים מתאימים בדבר היותם של הנכסים
          נקיים משעבוד, משכון, משכנתא, עכבון, עיקול וכיו"ב.
·         יש לוודא שהושלמה בדיקת נאותות פיננסית, חשבונאית, משפטית, 
          טכנולוגית וכיו"ב  של העסק הנרכש.
·         מצבה של החברה או הנכסים, ביטוחים

כללים אלו וכללים נוספים, טרם ביצוע עסקת רכישת/מכירת חברה, 
יעזרו לכם להימנע מטעויות שעלולות לעלות הון רב.

מהי העסקה המתאימה לכם? לשאלה זו אין תשובה חד משמעית.

מעוניינים לרכוש/למכור חברה? 
מתלבטים באשר לאופן ביצוע העסקה?
עסקת מניות? נכסים ופעילות? מיזוג?
חשוב לכם לבצע את העסקה תוך הקטנת החשיפה לסיכונים משפטיים ומסחריים?
רוצים להימנע מטעויות משפטיות ומסחריות שעלולות לעלות לכם הון תועפות?

פנו אלינו עכשיו
אפשר בתגובה לדיוור זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

חג שמח
שלכם,
אילן ושרית צדק

עובד פיצרייה תובע את ניקול ראידמן ב-280 אלף שקל 

אשת העסקים ניקול ראידמן נתבעת על ידי עובד פיצרייה על סך 280 אלף שקל 

בטענה שעשתה לו שיימינג. 

לפי הנטען, בחודש יולי ראידמן שיתפה את מאות אלפי עוקביה באינסטגרם

בסרטון של העובד ללא כפפות ומסכה בעבודתו. 

מנגד, העובד טען שלא נדרש לכך מאחר שהוא עובד במטבח עם תנור חם.

בתביעה שהגיש העובד נטען שראידמן צילמה את העובד ואת שלט בית העסק

ואמרה: "חברים יש פה פיצרייה מגניבה בקניון ולא שמים פה לא כפפות ולא מסכות. בתיאבון". 

התובע טען שהפרסום הפך מושא לסיקור אף בתקשורת הכללית, 

וכי התנהלותה של ראידמן מהווה הוצאת דיבה כלפיו ופגיעה בפרטיותו.

מנגד, בא כוחה של ראידמן, כתב במכתב תגובה שזו "עזות מצח מעוררת השתאות", 

והסביר: "מרשך סיכן את שלום הציבור, ראידמן השכילה לפרסם ברבים את הילוכו הקלוקל". 

עוד נטען שמדובר בפרסום אמת עם עניין לציבור, שפורסם בתום לב, 

וכי פרטיות התובע לא נפגעה מאחר שצולם ברשות הרבים.

טרם הוגש כתב הגנה.

לשון הרע היא עוולה חמורה הן בשל מהות הפגיעה שהיא עלולה לגרום, 

הן בשל ממדי הפגיעה והן בשל הקושי להוכיח את הפגיעה. 

לשם כך, קבע חוק לשון הרע את האפשרות לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק.

השאלה האם להגיש תביעת לשון הרע או אם לאו, דורשת בחינה של שלושה מרכיבים 

אשר צריכים להתקיים, בכדי שתתגבש לשון הרע:

סיוגה של האמירה: אופן הצגת הדברים של המפרסם, היא משמעותית מאוד 

בשאלה האם מדובר בלשון הרע. 

יש לתת את הדעת לכך כי חוק לשון הרע, מונה פרסומים מותרים, אשר כמובן אינם לשון הרע.

גרימת נזק: חוק לשון הרע מאפשר לתובע לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, 

אך אם לא נגרם לתובע נזק, אין טעם בהגשת תביעה. 

חשוב להבהיר כי לשון הרע אינה מוכרחה לפגוע בפועל, אלא די בכך שהיא הייתה עלולה לפגוע.

העדר הגנות: בחינה האם חלות על המפרסם ההגנות של חוק לשון הרע. 

זאת ועוד, פסק דין חדש ומטלטל של בית המשפט העליון 

קובע כי גם שיתוף פוסט ברשתות החברתיות  מהווה עילה להגשת תביעת לשון הרע.

כעיקרון כל פרסום ברשת חברתית, 

כמו למשל ציוץ בטוויטר או פוסט בפייסבוק, 

ככל שיש בהם משום לשון הרע

מהווה עילה לתביעת דיבה.  

הן כותב הפוסט והן משתפי הפוסט חשופים לתביעה.  

חוק איסור לשון הרע מחיל אחריות נזיקית על כל פרסום, 

בין אם הפרסום נעשה בכתב ובין אם נעשה בכל דרך אחרת. 

תקרת הפיצוי ללא צורך בהוכחת נזק, היא 50 אלף שקל בגין כל פרסום. 

סכום הפיצוי מוכפל על פי חוק במידה והוכח כי המפרסם פעל מתוך כוונת זדון ורצון לפגוע. 

יודגש כי לשם קבלת פיצוי כפול, חייב התובע להוכיח כי הייתה כוונה לפגוע. 

עם זאת, הפטור מהוכחת הנזק עצמו, עדיין חי וקיים.

סעיפים רבים בחוק איסור לשון הרע, מוקדשים להגנות מפני אחריות בגין לשון הרע. 

ראשית, ישנו סעיף 13 לחוק לשון הרע הדן בפרסומים מותרים, אשר פרסומם לא יהווה כמובן לשון הרע.

מעבר לזאת, קובע חוק איסור לשון הרע, שתי טענות הגנה אפשריות: הגנת אמת בפרסום, 

המופיעה בסעיף 14 לחוק לשון הרע,

והגנת תום הלב, הקבועה בסעיף 15  לחוק לשון הרע.

היה וחלות ההגנות כאמור, הרי שאין טעם בהגשת תביעת לשון הרע משום שזו תידחה.

שוקלים להגיש תביעת דיבה ?

הוגשה כנגדכם תביעת דיבה ?

רוצים להימנע מטעויות משפטיות ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שנה טובה ומבורכת

שלכם,

שרית ואילן צדק

קביעה זאת של בית משפט הינה תקדימית

ועובדות המקרה המדובר בפסק הדין מדגישות זאת ביתר שאת

שעה שהסכם המכר בוטל בהסכמה לאחר למעלה מחודשיים מהחתימה 

כשהרוכשים גילו ליקויים שהיה על המוכרים ליידע אותם על קיומם והם לא עשו כן.

כבר שנים ארוכות הנני מתרה

ברוכשי ומוכרי נכסי מקרעין לבל יחתמו על זיכרון דברים.

האינטרס של הצדדים להסכם מכר

לחתימה על זיכרון דברים ברור ומובן : 

הרוכשים מצאו את הנכס עליו חלמו

המוכרים מצאו רוכשים המעוניינים לשלם

את התמורה שהם מבקשים עבור הנכס

מדוע לפספס את המומנטום ?

ייתכן שלמחרת פגישה מוצלחת בין הצדדים,

לאחר שלא נחתם זיכרון דברים,

יקבלו המוכרים הצעת מחיר גבוהה יותר עבור הנכס,

או שהרוכשים הפוטנציאלים יראו נכס אחר אותו יעדיפו לרכוש.

מדוע להכניס בתווך עוד בעלי מקצוע כגון : 

עורכי דין, יועצי משכנתאות, מתווכים או שמאים

או חברים, בני משפחה ו/או קולגות

אשר עלולים לשנות את רצון הצדדים ?

על פי חוק המקרקעין, הסכם מכר של נכס מקרקעין חייב להיות כתוב

זאת ועוד, בית המשפט העליון קבע כבר בעבר כי

בשעה שזיכרון דברים מפרט את הסכמות בצדדים

כגון : מהו הנכס, תמורת הנכס (אף בכלליות וללא פירוט תשלומים)

מיהם הצדדים להסכם ומועד מסירת החזקה בנכס

מתקיימת דרישת המסוימות וגמירות דעת הצדדים על פי חוק החוזים

וזיכרון הדברים מהווה הסכם מחייב העומד בפני עצמו, 

גם אם לא נחתם לאחר מכן הסכם מכר.

מבחינת הרוכשים, חתימה על זיכרון דברים שקולה לקניית חתול בשק.

זכות קניינית כלפי "כולי עלמא" מתגבשת רק לאחר רישומה בפנקסי המקרקעין

לפני כן, קיימת לרוכשים, לאחר חתימה על הסכם מכר, 

רק זכות חוזית כלפי המוכרים באותה העסקה

במידה וזכויות המוכרים הינן חוזיות בלבד ונחתם זיכרון דברים

הרוכשים יקבלו רק את הזכויות החוזיות כיוון שהמוכרים אינם יכולים למכור מה שאין להם

והחובה לבדיקת הנכס מוטלת על הרוכשים.

בדיקת נכס במקרקעין טרם הרכישה הינה חובה של הרוכשים וכוללת :

בדיקת רישום זכויות , רישום הערות אזהרה ו/או משכונים ו/או שעבודים

בנסח טאבו ו/או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל ו/או החברה המשכנת ו/או רשם המשכונות ו/או רשם החברות

בדיקה ברשות המקומית לעניין אישורי בנייה, חריגות בנייה, צווי הריסה, היבטים תכנוניים לגבי הנכס וסביבתו

טענת "אי ידיעה" של הרוכשים לעניין חובתם לבדיקת הנכס טרם הרכישה, לא תשמע בבית המשפט

גם אם הרוכשים לא ידעו, הם היו צריכים לדעת

מועד חתימה על זיכרון דברים הינו טרם ביצוע בדיקות אלו 

ולכן מהווה סיכון גבוה לרוכש אשר חותם עליו.

נהניתם מהקריאה? 

למדתם משהו חדש?

עדיין מתלבטים לגבי חתימה על זיכרון דברים ?

מוכרים או רוכשים נכס מקרקעין ?

מעוניינים להקטין סיכונים משפטיים ?

הגיע הזמן שנדבר ונעביר את הקשר שלנו לרמה הבאה

פנו אלינו עכשיו 

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות,

שלכם,

אילן ושרית צדק

לבית המשפט השלום בתל אביב הוגשה בסוף חודש מאי 2020 תביעה ראשונה מסוגה 

מאז הפתיחה המחודשת של הקניונים ומתחמי המסחר לאחר הסגר הראשון עקב נגיף הקורונה

בטענה לסירוב בית עסק לפתוח את החנות בקניון. 

קניון הזהב מראשל"צ הגישה תביעה בסך 578 אלף שקל נגד "אופטיקה הלפרין" 

בטענה לסירוב מתמשך של הרשת לפתוח את החנות בקניון למרות שהעסקים 

שבו ונפתחו לקהל שלושה שבועות קודם לכן.

בכתב התביעה נטען כי קניון הזהב ראשל"צ סגר את שעריו במרץ 2020 לאור משבר הקורונה 

וחזר לפעילות ב-7 במאי 2020. 

בתביעה נטען כי "מתוך התחשבות במצב החריג, הקניון העניק לכלל העסקים 

בקניון הנחות משמעותיות ביותר בדמי השכירות והניהול בגין תקופת המשבר 

והעסקים בקניון חזרו לפעול" עוד נטען בכתב התביעה כי "אופטיקה הלפרין מתנהלת בכוחניות, 

מסרבת לפתוח מחדש את החנות בקניון אלא אם הקניון ייכנע לדרישות כספיות חריגות 

המתייחסות לתקופה עתידית מיולי 2020 ואילך. 

הנתבעת מתנהלת בחוסר תום לב ועושה במשבר הקורונה קרדום לחפור בו. 

מרשת אופטיקה הלפרין נמסר בתגובה כי התביעה שהוגשה נגד הרשת הינה 

בגין 'פגיעה במוניטין' של הקניון, משום שהרשת סירבה לפתוח את החנות וכי 

הקניון מתעלם ממגפת הקורונה ודורש תשלום בגין מלוא דמי השכירות, 

גם בזמן שהקניון היה סגור בהוראת משרד הבריאות.

כזכור, לשכת עוה"ד גיבשה נייר עמדה אשר ניתח את השלכות משבר הקורונה 

על התקשרויות חוזיות מסחריות בכלל ועל הסכמי שכירות בפרט, בהתאם לדין הישראלי.

בעניין חוזי שכירות לעסקים שתחיקת החירום הורתה על השבתתם המוחלטת 

מחמת מהות פעילותם (דוגמת אולמות אירועים וחדרי כושר), או מחמת שהם ממוקמים באזורי סגר, 

עמדת לשכת עורכי הדין כי אפשרות השוכרים הללו לעשות שימוש במושכר מסוכלת באופן מלא, אם כי זמני. 

לאור החוק והפסיקה, המניעות המשפטית להשתמש במושכר או בדרכי הגישה אליו, אף בהיעדר אשם מצד המשכיר, 

מקימה לבעלי העסקים מסוג זה את הזכות לפטור עצמם מתשלום דמי שכירות באופן זמני עד להסרת המניעה. 

באשר לחוזי שכירות לעסקים שתחיקת החירום לא השביתה את פעילותם, אך צמצמה משמעותית את 

אפשרותם להעסיק עובדים, עד כדי 15% בלבד, עמדת לשכת עורכי הדין שתחת דיני הסיכול המחייבים מניעות 

מוחלטת משימוש בנכס, המקרה דנן אינו נופל לדיני הסיכול, אך הינו מקרה מובהק בו יש מקום להתאמת החוזה 

מכול חובת תום הלב בביצוע חוזה. 

כאן מדובר במקרה בו עיקר האפשרות בנכס מעוקר מכוח חובה חוקית, ומטרת השימוש בו משתנה מהותית, אך 

השוכרים ממשיכים להחזיק במושכר ונסמכים עליו לצורך הפעלת עסקם "מרחוק". 

לפיכך המלצת לשכת עורכי הדין היא שבמהלך תקופת החירום יישאו השוכרים ב 50% מדמי השכירות 

והניהול, מבלי שהדבר ייחשב הפרת חוזה.

כפי שנאמר זו תביעה ראשונה מסוגה אשר הוגשה לבית המשפט מאז פתיחת הקניונים ומתחמי המסחר לאחר הסגר 

הראשון עקב נגיף הקורונה. מה יחליט בית המשפט? יהיה בהחלט מעניין וחשוב לדעת.

משכירים נכס מסחרי ?

לא שולמו לכם דמי שכירות בהתאם להסכם השכירות ?

שוכרים נכס מסחרי ?

נדרשתם לתשלום דמי שכירות גבוהים מידי ?

שוקלים להגיש תביעה כספית ?

הוגשה כנגדכם תביעה כספית ?

פנו אלינו עכשיו 

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה לימים טובים יותר, בריאות איתנה וחזרה מהירה לשגרה

שלכם,

אילן ושרית צדק