שימוע בימי קורונה

בימי קורונה מאתגרים אלה בהם שוררת אי ודאות בכלל ובמשק בפרט

חברות ועסקים רבים יאלצו לצמצם את מכסת כוח האדם אצלם בדרכים שונות 

לרבות בדרך של פיטורי עובדים, על כל המשתמע מכך.

 

הליך השימוע כללי

חובת המעביד לערוך שימוע חלה עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד, 

בין בדרך של פיטורים, לרבות פיטורים בשל צמצומים, ביצוע הליכי רה- ארגון 

ותוכניות הבראה/ פיטורים בשל הפרות משמעת/ פיטורים על רקע אי התאמה/ חוסר שביעות 

מן התפקוד המקצועי ובין בדרך של אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה. 

כמו כן, חובת השימוע חלה גם במקרה בו המעביד מבקש לשנות את תנאי עבודתו של העובד, 

לרבות העברתו מתפקיד אחד למשנהו, לניידו ממקום עבודה אחד לאחר, לשנות את שכרו 

ו/או תנאיו הסוציאליים של העובד וכיוצ"ב.

על פי הפסיקה זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מהן הטענות המועלות נגדו או בעניינו,

ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את גרסתו, ולנסות לשכנע את המעביד לשנות דעתו 

ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו. מדובר בזכות יסודית ובסיסית הקנויה לעובד במסגרת יחסי העבודה 

בינו לבין מעבידו וממנה נובעת החובה על המעביד לערוך לעובד שימוע.

במסגרת השימוע על המעביד להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו, 

את השאלות שעלו בעניינו אשר יש בהן כדי להשפיע על מקבל ההחלטה. 

כל זאת בפתיחות, בהגינות ובתום-לב מבלי להסתיר דבר מן העובד. 

מחובתו של המעביד ליתן דעתו לטיעוניו של העובד ולשמוע אותם בלא פניות, 

בלב נקי ובנפש חפצה, קודם שתיפול ההחלטה הסופית העשויה, 

לא אחת, להיות בלתי הדירה ומכרעת לגבי העובד.

זכות השימוע אינה תלויה בהתנהלות העובד ומשתרעת על סוגים שונים של חוזי העסקה.

זכות זו קיימת גם בנסיבות בהן היו הפרות חוזרות ונשנות של חוזה העבודה על ידי העובד, 

לרבות בכל הנוגע לתחום המשמעתי. ככל שטענותיו של המעסיק כלפי עובדו גוברות בחומרתן, 

כך מתעצמת זכות הטיעון של העובד למצות את ההזדמנות הקנויה לו להזים אותן טענות, 

או לפחות לנסות ולשכנע את מעסיקו לחזור בו מן ההחלטה.

 

אופן עריכת הליך השימוע

בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבעו כללים באשר לאופן עריכת הליך השימוע ע"י המעביד. 

בין היתר, נקבע כי על המעביד לזמן את העובד לשימוע ולהודיע לעובד מהן הסיבות 

בגינן נשקלת האפשרות לסיים את העסקתו פרק זמן סביר קודם למועד השימוע; 

השימוע יערך בפני הגורם המוסמך להחליט בעניינו של העובד; 

העובד רשאי להיות מלווה ע"י נציג מטעמו; 

יש לערוך פרוטוקול של הליך השימוע אשר בו יתועדו חילופי הדברים בין הצדדים ועוד

 

הליך השימוע בפיטורי עובד מבוגר וותיק

בפיטורי עובד מבוגר וותיק, להליך השימוע ולתקינותו ישנה חשיבות מכרעת 

ולפיכך יש להקפיד ביתר שאת על ניהול הליך הפיטורים כדין, הן מבחינה פרוצדוראלית 

והן מבחינה מהותית; לשקול חלופה לפיטורים; לבחון את מידת השפעת גילו של העובד על עתידו הכלכלי 

והתעסוקתי; זאת הן לאור ההשלכות של פיטורי עובד מבוגר וותיק על העובד 

והן על מנת למנוע טענת פיטורים שלא כדין ו/או טענת הפליה מחמת גיל 

ו/או טענת הליך פיטורים שלא כדין וכיוצ"ב

פיטורים ללא שימוע

במקרה שהמעביד יפר את חובתו לערוך שימוע לעובד ולא תינתן לעובד זכות הטיעון, 

או אם ייפלו פגמים מהותיים בהליך השימוע, עשוי בית הדין לעבודה לקבוע כי דרך קבלתה של 

ההחלטה בעניינו של העובד לוקה בפגם מהותי היורד לשורשה של ההחלטה עד כדי כך 

שביטולה של ההחלטה בעניינו של העובד מתחייב משמדובר בהחלטה שניתנה שלא כדין, 

ובהתאם לנסיבות רשאי בית הדין להורות על סעד של אכיפה (כלומר, השבת העובד לעבודה/לתפקיד, בהתאם עניין),

 ו/או מתן סעד של פיצוי כספי, בגין אי עריכת שימוע/ עריכת שימוע בהליך שלא כדין

 

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אי מתן זכות שימוע לעובד לפני פיטוריו הינו פגם במעשה הפיטורים עצמו

עם זאת, פגם זה אינו מוחלט ואינו חייב להביא בהכרח לביטול הפיטורים או להענקת פיצוי כספי לעובד. 

סוג הסעד ושיעורו תלוי במידה רבה בנסיבות כל עניין, בטיבה של ההעסקה, בציפיותיו של העובד להתקשרות 

לאורך זמן, בצידוק מעשה הפיטורים, בהסדרים המיוחדים לכל מעסיק ובשיקולים אחרים כיוצאים באלה 

ובכל מקרה עניין זה נתון לשיקול דעתה של הערכאה השיפוטית

 

מעסיקים עובדים ? 

שוקלים לפטר עובד? 

נמצאים בסכסוך משפטי מתמשך עם עובד? 

מתלבטים באשר לזכויותיכם כמנהלים ו/או מעבידים ולא בטוחים מה לעשות? 

 

פנו אלינו עכשיו 

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה לימים טובים יותר, בריאות איתנה וחזרה מהירה לשגרה

שלכם,

אילן ושרית צדק

כחול לבן- הדגל של מי?

יאיר לפיד ובוגי יעלון תובעים את חוסן לישראל על 

זכויות יוצרים בשל השימוש בלוגו של כחול לבן.

מפלגת יש עתיד בראשות לפיד ומפלגת תל"ם בהנהגת יעלון 

פנו בתחילת חודש מאי 2020 לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה 

נגד מפלגת חוסן ישראל בהנהגת בני גנץ בנושא שימוש בקניין רוחני 

ויצירות שהוזמנו על ידן בבחירות, כשרצו יחד תחת השם "כחול לבן".

יש עתיד ותל"ם מבקשות מבית המשפט, להצהיר כי יש עתיד ותל"ם הן 

בעלות במשותף של זכות היוצרים בכלל היצירות שהוזמנו על ידי 

יש עתיד, תל"ם וחוסן ישראל במסגרת מערכות הבחירות לכנסת ה-21, 22 וה-23 

וכי השימוש שעושה מפלגת חוסן ביצירות ובקניין הרוחני 

הוא שימוש בלתי סביר הפוגע בשתי המפלגות. 

עוד טוענות יש עתיד ותל"ם כי על אף שכלל היצירות שהוזמנו הינם בבעלות יש עתיד 

ולמצער בבעלות משותפת של שלוש המפלגות אשר חלקו ביניהן את הוצאות הבחירות לכנסת, 

הרי שחוסן לישראל המשיכה לעשות בהן שימוש ומבלי שניתנה הסכמת יש עתיד ותלם.

לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למפלגת חוסן לישראל לחדול לאלתר משימוש באותן יצירות.

 

זכויות יוצרים שייכות למשפחת זכויות הקניין הרוחני. זכויות יוצרים מעניקות 

ליוצר של יצירה מקורית (ובמקרים מסוימים לאחר, כגון מעבידו) את הזכות הייחודית 

לנצל את היצירה ולהפיק ממנה את התועלת הכלכלית הטמונה בה, או להרשות לאחר לעשות כן.

 

חוק זכויות יוצרים מגדיר את המקרים שבהם יוגן קניינו הרוחני של האדם 

ב"יצירות" ספרותיות, מוזיקאליות, אומנותית, יצירות קולנועית, יצירות צילום, תוכנות מחשב ועוד. 

החוק מעניק לבעלים בזכות היוצרים זכות כלכלית וזכות מוסרית. 

במסגרת הזכות הכלכלית, החוק מעניק לבעלים את הזכות הבלעדית לעשות ביצירה 

פעולות של העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור, 

השכרה ועשיית יצירה נגזרת (יצירה המבוססת על היצירה המקורית).

 

במסגרת הזכות המוסרית, מוענקות ליוצר זכויות אישיות, אשר להן שתי פנים: 

  1. זכות למנוע סילופים, פגמים ושינוי צורה ופעולות פוגעניות אחרות ביצירתו, שאם יש בהן משום פגיעה   

    בכבודו או בשמו של היוצר

  1. זכות לייחוס, שהיא הזכות לקבלת "קרדיט" בגין היצירה, בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות המקרה.

מדובר בזכות המתבטאת ביכולת למנוע מכל אדם אחר לבצע פעולות אלה ללא קבלת הרשאתו של בעל הזכות. 

חוק זכות יוצרים קובע שורה של "שימושים מותרים" שהם פעולות שניתן לבצע ביצירות 

גם ללא קבלת רשותו של בעל זכות היוצרים וללא תשלום תמורה. 

החוק קובע כי שימוש הוגן ביצירה יהיה שימוש למטרות כדוגמת : לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, 

סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

זכויות יוצרים אינן נכס נצחי. הן קיימות לזמן מוגבל ולאחריו היצירה הופכת לנחלת הכלל

עם זאת, הזכויות ניתנות לתקופה ארוכה למדי, באופן שהן מאפשרות הנאה כלכלית מהיצירה 

ליוצר וליורשיו למשך שלושה דורות.

מי שמבצע פעולה ביצירה ללא קבלת רשותו של בעל הזכויות בה  ייחשב כמי 

שפעל תוך הפרת זכות יוצרים ועלול לחוב בגין מעשיו בתשלום פיצויים בגין הפרת זכות יוצרים 

על פי הנזק שנגרם בפועל לבעל הזכות או בתשלום פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק 

עד לגובה של 100,000 ₪ לכל מעשה הפרה.

 

אתם צד תובע בתביעת זכויות יוצרים? 

אתם צד נתבע בתביעת זכויות יוצרים ?

יש לכם שאלות נוספות בעניין?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

אילן ושרית צדק

קורונה היא מילת קסם או שאלה ימים לא רגילים? בתי המשפט קובעים החלטות הפוכות.

באפריל 2020 ביהמ"ש השלום בת"א לא נעתר לבקשת רב בריח למנוע 

מחברה שהשכירה לה נכס לממש ערבות בנקאית לאור משבר הקורונה. 

3 ימים לאחר החלטת ביהמ"ש השלום בת"א כאמור, נעתר ביהמ"ש השלום בירושלים 

לבקשת שוכרת למנוע ממשכירת הנכס לממש ערבות בנקאית 

וקבע כי "גם אם קורונה אינה מילת קסם אין ספק כי הימים אינם ימים רגילים"

מדובר בחברת "טוראי קליבר" המפעילה מסבאה בשם "תרל"ח" בפתח תקווה בנכס שאותו היא שוכרת.

דמי השכירות לחודש מרץ האחרון שולמו במלואם אך דמי השכירות של חודש אפריל 

שהיו אמורים לעבור ב-1 באפריל לא שולמו. משכך הודיעה המשכירה לשוכרת המסבאה 

כי תפעל למימוש הערבות הבנקאית בתוך 7 ימים. השוכרת הגישה בקשה להוצאת צו מניעה 

זמני שימנע את מימוש הערבות הבנקאית.

השופטת בלהה יהלום התייחסה להחלטה שניתנה ברב בריח ולכך שהבקשה שם נדחתה. 

"קראתי ודעתי בעניין שונה. 'גם אם קורונה אינה מילת קסם' אין ספק כי הימים אינם ימים רגילים…

נכון לכתיבת שורות אלה, ישנם בישראל כבר למעלה מ-13 אלף חולים. 

בשעה שמהדורות החדשות נפתחות מדי ערב בספירת מתינו, ורוב מדינות העולם חדלו משגרתן 

ומניין הנספים עולה מיום ליום, ובמיוחד כאשר כל המסעדות במדינת ישראל, ובתוכן המבקשת, 

סגורות זה למעלה מחודש ועד להודעה חדשה שאינה צפויה להתקבל למצער בשבועיים הקרובים, 

כך שלמעשה המדינה אינה מאפשרת למבקשת לנהל את עסקיה בשום צורה שהיא, 

ניתן היה לצפות להתנהלות אחרת ולכל הפחות לכך שהמשיבה (המשכירה-ל.ד) 

תפעל בהתאם לתנאי הסכם השכירות שמכוחו מבקשת היא לממש הערבות. 

זאת לא נעשה, היות והמשיבה לא פעלה בהתאם להסכם השכירות ולא מסרה למבקשת התראה בת 14 יום…

אני נעתרת לבקשה ומורה כי מימוש הערבות הבנקאית יעוכב עד להכרעה בהליך העיקרי".

 

משבר הקורונה שמשפיע על שוכרים ומשכירים,

מספק החלטות הפוכות של בתי המשפט, מה שגורם לחוסר וודאות.

 

שוכרים דירת מגורים או נכס עסקי ?

לא ברור לכם האם ניתן לאכוף את תשלום דמי השכירות ?

שילמתם 50% מדמי השכירות ואינכם יודעים אם ניתן לדרוש מכם את מלוא דמי השכירות ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

אילן ושרית צדק

לשכת עורכי הדין – נייר עמדה: ההשלכות המשפטיות (החוזיות) של מגיפת הקורונה

בחודשים האחרונים אנו עדים להשלכות הקשות של מגיפת הקורונה 

על מרבית תחומי החיים בישראל ובעולם.

ההשלכות לא פוסחות אף על עולם המשפט בכלל 

ועל עולם החוזים המסחריים בפרט. 

לאור זאת מינה משרד המשפטים צוות של משפטנים מטעם 

לשכת עורכי הדין בראשותו של חברנו היקר עו"ד אבי חימי, יו"ר הלשכה

אשר גיבש נייר עמדה שניתח את השלכות משבר הקורונה 

על התקשרויות חוזיות מסחריות בכלל ועל הסכמי שכירות בפרט, בהתאם לדין הישראלי.

 

בעניין חוזי שכירות למגורים, עמדת לשכת עורכי הדין היא 

כי תחת הוראות התחיקה הנוכחית הסכמי השכירות למגורים לא הופרו 

באופן המצדיק פטור לשוכרים מתשלום דמי שכירות. 

הדין לא מכיר במניעות או בסיכול חלקי ומשכך כל זמן שהשוכרים ממשיכים 

להפיק הנאה מהמושכר למטרת מגורים- אף אם במקרים מסוימים המדובר בהנאה חלקית- 

אין הצדקה ליתן פטור מלא או חלקי מתשלום דמי השכירות

עם כל ההבנה, מצב כלכלי קשה כשלעצמו אינו עילה לשינוי תנאי חוזה או להכרה בסיכולו. 

הכרה כזו עלולה לפגוע באופן קשה בוודאות המסחרית והכלכלית והשפעותיה 

עלולות להיות חמורות, ואין לכך בסיס בדין.

 

בעניין חוזי שכירות לעסקים שתחיקת החירום הורתה על 

השבתתם המוחלטת מחמת מהות פעילותם (דוגמת אולמות אירועים וחדרי כושר), 

או מחמת שהם ממוקמים באזורי סגר, עמדת לשכת עורכי הדין כי אפשרות השוכרים הללו 

לעשות שימוש במושכר מסוכלת באופן מלא, אם כי זמני

לאור החוק והפסיקה, המניעות המשפטית להשתמש במושכר או בדרכי הגישה אליו, 

אף בהיעדר אשם מצד המשכיר, מקימה לבעלי העסקים מסוג זה את 

הזכות לפטור עצמם מתשלום דמי שכירות באופן זמני עד להסרת המניעה. 

 

באשר לחוזי שכירות לעסקים שתחיקת החירום לא השביתה את פעילותם, 

אך צמצמה משמעותית את אפשרותם להעסיק עובדים, עד כדי 15% בלבד, 

עמדת לשכת עורכי הדין שתחת דיני הסיכול המחייבים מניעות מוחלטת משימוש בנכס, 

המקרה דנן אינו נופל לדיני הסיכול, אך הינו מקרה מובהק בו יש מקום להתאמת החוזה 

מכול חובת תום הלב בביצוע חוזה. כאן מדובר במקרה בו עיקר האפשרות לשימוש בנכס 

מעוקר מכוח חובה חוקית, ומטרת השימוש בו משתנה מהותית, אך השוכרים ממשיכים 

להחזיק במושכר ונסמכים עליו לצורך הפעלת עסקם "מרחוק". 

לפיכך המלצת לשכת עורכי הדין היא שבמהלך תקופת החירום יישאו השוכרים 

ב 50% מדמי השכירות והניהול, מבלי שהדבר ייחשב הפרת חוזה.

 

באשר לחוזי שכירות לעסקים חיוניים שתחיקת החירום לא אוסרת עליהם 

לפעול והוראות אחרות מאפשרות להם להעסיק עובדים, כמו גם חוזי שכירות לעסקים 

שעיקר פעילותם אינו מבוסס על הון אנושי (כמו מפעלים ומחסנים), עמדת לשכת עורכי הדין היא כי 

הסכמי שכירות אלה לא הופרו ואין הצדקה לפטור את בעלי העסקים הנ"ל מתשלום דמי השכירות

דיני הסיכול אינם חלים ביחס להסכמי שכירות אלו ואף אין, לכאורה, הצדקה להתאמתם לנסיבות המשתנות 

מכוח חובת תום הלב, מאחר והחיובים המהותיים של הצדדים לחוזה לא הושפעו בהיבט זה ממגיפת הקורונה.

 

משכירים דירת מגורים או נכס עסקי ?

לא ברור לכם באם ניתן לאכוף את תשלום דמי השכירות ?

שולמו לכם רק  50% מדמי השכירות ואינכם יודעים אם ניתן לדרוש את מלוא דמי השכירות ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

אילן ושרית צדק

משרד האוצר: עיכובים בבנייה ובמסירת דירות או נכסי מקרקעין לא יוכרו כ"כוח עליון"

משרד האוצר שיגר באחרונה מסמך למשרדי הממשלה שלפיו 

אין  להכיר בעיכובים בענף הבנייה כנובעים מכוח עליון

זאת בשל ההכרה בענף כחיוני.

במשפט הישראלי נחקקה דוקטרינת הסיכול בדיני החוזים 

המאפשרת לצד לחוזה להשתחרר מחיובי החוזה, אם ביצוע החוזה 

הפך בלתי אפשרי כתוצאה מהתרחשותו של מאורע חריג.

עילת הסיכול קובעת כי במקרה שהחוזה הופר כתוצאה מנסיבות שלא ניתן 

לצפות או למנוע, הידוע בכינוי "כוח עליון" או force majeure"  " לא יהיה הצד 

המפר חייב בפיצויים, ולא יהיה הצד הזכאי חייב באכיפת החוזה. 


על פי חוק מכר דירות, קבלן שמוסר דירות באיחור, נדרש לשלם פיצויים 

לרוכשי הדירות אלא אם כן ישנה הכרה ב"כוח עליון" אשר גרם לאיחור במסירה

במקרה כזה של כוח עליון רוכשי הדירות אינם זכאים כביכול לפיצוי, אולם, 

ההחלטה הסופית נתונה בידי בתי המשפט.

בשל מגיפת הקורונה המשתוללת בארץ וגורמת לשיתוק המשק, 

צפויים עיכובים רבים במסירת דירות ונכסי מקרקעין

במצב זה ללא הכרה במגיפת הקורונה ככוח עליון

הקבלנים המחויבים במועדים למסירת דירות או נכסי מקרקעין נוספים 

כגון משרדים יהיו חשופים לתביעות פיצויים מצד רוכשי הדירות ונכסי המקרקעין 

השונים שעשויות להגיע בפרויקטים גדולים לסכומי ענק. 

מנגד היה ומגיפת הקורונה תוכר כ"כוח עליון" הדבר עשוי להביא לכך 

שרוכשי הדירות ונכסי המקרקעין השונים לא יקבלו פיצוי על איחורים במסירת דירות.

משרד המשפטים הודיע כי הוקם צוות בינמשרדי לבחינת השפעת משבר הקורונה על דיני החוזים.

 

אחד מתחומי ההתמחות העיקריים של משרד צדק עורכי דין הוא תחום המקרקעין

 אנו מטפלים בכל תחומי המקרקעין, מלווים מוכרים ורוכשים בעסקאות מקרקעין 

ומסייעים בניהול המו"מ עד להשלמת העסקה ולרבות התנהלות מול הגורמים השונים.

 

בכוונתכם להתקשר לביצוע עסקת מכירה/רכישה של נכס מקרקעין ?

עולות אצלכם שאלות לאחר חתימת עסקת מכירה/רכישה ? 

סימני שאלה לעניין סעיפי החוזה ו/או תקפות החוזה ו/או התחייבויות הצדדים ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

אילן ושרית צדק

מגפת הקורונה – כוח עליון ?

 מה השפעתה על קיום מערכות החוזים של כל חברה ועסק ?

 

מגפת הקרונה הפוקדת כיום את העולם בכלל ואת מדינת ישראל בפרט 

נותנת אותותיה בכל תחומי החיים- בריאות, כלכלה, פוליטיקה, משפט ועוד. 

השפעת התפשטות מגיפת הקורונה הינה לא רק בקרב הקהילה 

הרפואית ובקרב אזרחי העולם אלא אף בקרב המגזר העסקי. 

המגיפה גורמת לנזקים כלכליים עצומים לכלל המשק, חברות ועסקים

חברות ועסקים רבים מוצאים עצמם ניצבים מול שוקת שבורה 

ובמצב בו אין ביכולתם לקיים את התחייבויותיהם וכתוצאה מכך נאלצים 

לבטל ו/או להפר חוזים אל מול הצד השני

האם ניתן להגדיר את מגיפת הקורונה ככוח עליון, 

כוח אשר מאפשר סיכול חוזה בין צדדים?

במשפט הישראלי נחקקה דוקטרינת הסיכול בדיני החוזים המאפשרת 

לצד לחוזה להשתחרר מחיובי החוזה, אם ביצוע החוזה הפך בלתי אפשרי 

כתוצאה מהתרחשותו של מאורע חריג.

עילת הסיכול קובעת כי במקרה שהחוזה הופר כתוצאה מנסיבות 

שלא ניתן לצפות או למנוע, הידוע בכינוי "כוח עליון" או 

"force majeure"  לא יהיה הצד המפר חייב בפיצויים 

ולא יהיה הצד הזכאי חייב באכיפת החוזה. 


בדין הישראלי, עילת הסיכול היא טענת הגנה

הקבועה בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.

לפי הוראות סעיף 18 בהתקיים התנאים הקבועים, החוזה סוכל 

ולא ניתן לתבוע מן המפר את אכיפת החוזה או פיצויים בגין ההפרה. 

עוד מוסיף הסעיף וקובע כי בית המשפט רשאי לחייב את הצדדים 

בהשבת מה שקיבלו על פי החוזה 

ובשיפוי הצד הנפגע מן ההפרה על הוצאותיו הסבירות

הפסיקה בישראל צמצמה את הנסיבות היכולות להיחשב כסיכול. 

נקבע כי חוזה יכול להיחשב כמסוכל רק אם לא ניתן היה 

לצפות בפועל או בכוח את הנסיבות המסכלות.

נראה כי מגיפת הקורונה הפוקדת ומשתוללת כיום 

בכל רחבי הגלובוס היא בגדר מאורע חריג העונה 

להגדרות כוח עליון ועל בסיס טענת הגנה זו או דומה לזו 

יכול צד לחוזה להודיע  לצד השני על סיכול החוזה בין הצדדים

אולם יתכן שאף אם טענת סיכול החוזה תתקבל בבית המשפט, 

עשוי הצד המסכל את החוזה להיות מחויב בפיצויים כלפי הצד השני 

כתוצאה מסיכול החוזה. יחד עם זאת חשוב לציין כי כל מקרה יבחן לגופו, 

בהתאם לנסיבות המקרה, הנזקים שנגרמו לצדדים לחוזה ועוד.

אם אתם בעלי חברות ועסקים עליכם לתת את הדעת, בנוסף להיבטים המסחריים, 

גם על הסעיפים המשפטים הרבים בכל מערכות ההסכמים שלכם. 

במדינה כמו שלנו בה "כוח עליון" יכול להופיע כאירוע בטחוני, שביתה, 

נזקי מזג אוויר וכיום כמגיפה, הכרחי ביותר וחשוב מאד שסעיף סיכול חוזה 

יופיע בהגדרתו החוזית הרחבה, "כוח עליון", בכל מערכות ההסכמים המסחריים 

של כל חברה ועסק (הסכמי שיווק, הסכמי הפצה, הסכמי זיכיון, הסכמי רישיון, הסכמי השקעה ועוד(.

 

יש לכם חברה / עסק ?

חשוב לכם להתנהל בצורה נכונה מבחינה מסחרית, חוזית ומשפטית ?

חשוב לכם להקטין החשיפה לסיכונים משפטיים ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים המשפטיים שלכם בכלל ובימי קורונה אלה בפרט ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

ארץ זבת חל"ת ודבש

בעקבות צמצום בהיקפי העבודה נאלצים 

מקומות עבודה רבים לסגור מחלקות ו/או 

לצמצם במספר העובדים ו/או 

לפגוע בתנאי עבודה של עובדים.

מעסיקים רבים שואלים האם ניתן בעקבות 

מצב שכזה לכפות על העובדים חופשה ללא 

תשלום (חל"ת) ומה משמעותה של כפיה שכזו.

יש לציין כי נושא החל"ת אינה מהנושאים המוסדרים בחוק

ההלכה היא כי, מחד, יציאה לחל"ת אינה בגדר זכות המוקנית לעובד, 

ומאידך, ככלל אין להכריח עובד לצאת לחל"ת.

יש ו"יציאה" של עובד לחל"ת, שלא בהסכמת המעביד, 

תיראה כהפרת הסכם העבודה, המזכה את מעבידו לפיצוי 

או המביאה לתוצאה שמשמעותה התפטרות פיטורי העובד. 

מאידך, יש ו" הוצאה" של עובד לחל"ת שלא בהסכמת העובד, 

תיראה אף היא כהפרת הסכם עבודה המזכה את העובד 

בהמשך תשלום שכרו, בהיותו מוכן לבצע את עבודתו במסגרת 

חובתו, ויכול שתביא לתוצאה שמשמעותה  פיטורי התפטרות העובד. 

הכול תלוי במכלול נסיבות העניין ובכוונת הצדדים, 

כפי שהיא עולה מהתנהגותם.

 

ישנם 2 עקרונות מרכזיים המתקיימים בחופשה ללא תשלום:

  1. יחסי עובד מעביד נמשכים. היתרון למעביד- חובת הנאמנות של העובד כלפיו.
  2. בפרק הזמן שבו מצוי העובד בחל"ת אין העובד חייב לעבוד ואין המעביד חייב בשכר עבודה.

 

רואים את החל"ת כהשעיה של חוזה העבודה ומעקרון ההשעיה 

עולה כי עם תום החופשה חוזר המצב, לעניין זכויות וחובות, 

לנקודה שבה הושעה חוזה העבודה.

תקופת החל"ת אינה נשקלת לעניין צבירת זכויות ואינה 

מצמיחה זכויות הקשורות בצבירת רציפות הוותק

עם זאת, עובד ומעביד רשאים להתנות ביניהם כאוות נפשם 

בעניין צבירת הזכויות בתקופה זו, ובלבד  שיוסיפו לזכויות המובטחות 

לעובד מכוח חוק או הסכם קיבוצי, ולא יגרעו מהן.

זכאותו של עובד לקבל דמי אבטלה בתקופה בה הוא נמצא בחל"ת כפויה. 

בית הדין הארצי לעובדה קובע תנאים של המוסד לביטוח לאומי 

לזכאות לדמי אבטלה של מי שנמצא בחל"ת:

  1. החל"ת היה מאונס; ואם היה מרצון תישלל הזכאות לדמי אבטלה ל- 90 יום;
  2. תקופת החל"ת עולה על 30 יום;
  3. העובד ניצל את כל יתרת ימי החופש שעמדו לרשותו.
  4. העובד לא קיבל תחליף שכר לתקופה זו.

 

מעסיקים עובדים ?

שוקלים להוציא עובדים לחל"ת ?

מתלבטים באשר לזכויותיכם כמעסיקים ו/או מנהלים ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

אילן ושרית צדק

שיתוף ברשתות החברתיות- האם זו הוצאת דיבה?

בימים טרופים אלה בהם רבים מאיתנו מתהלכים 

בכיכר השוק הוירטואלית, הרשתות החברתיות,

פסק דין חדש ומטלטל של בית המשפט העליון קובע 

כי גם שיתוף פוסט בפייסבוק מהווה עילה להגשת תביעת לשון הרע. 

 

האם דין לייק כדין שיתוף? למה עלינו לשים לב? מה אומר החוק?

  • האם פוסט בפייסבוק או ציוץ בטוויטר מהווה עילת תביעה?

כעיקרון כל פרסום ברשת חברתית, כמו למשל ציוץ בטוויטר 

או פוסט בפייסבוק, מהווה עילה לתביעת דיבה. 

בית המשפט העליון קובע חד משמעית כי 

"לא יכול להיות ספק כי פעולה ישירה של כתיבת 'סטטוס' 

או 'פוסט' ברשת החברתית היא אכן פרסום כמובנו בחוק, 

ועל כן עשויה להקים עילה לתביעה ככל שיש בו משום לשון הרע".

  • ומה לגבי שיתוף של אחד מהם?

הן כותב הפוסט והן משתפי הפוסט חשופים לתביעה. 

  • לא שיתפתי פוסט עם תוכן שנוי במחלוקת אבל עשיתי "לייק". האם אני בסכנה?

לא. אין לראות בלחיצה על כפתור ה"לייק" יצירת העתק של הפרסום. 

  • כתיבת פוסט או שיתוף עלולים לגרור תביעה, אבל מה לגבי תגובה?

הדבר תלוי בתוכן התגובה. אם מדובר בתגובה המפרה את 

הוראות חוק איסור לשון הרע, אזי מפרסם התגובה חשוף לתביעה. 

  • נקבע ששיתפתי או פרסמתי פוסט דיבתי. מה גובה הקנס שאשלם?

חוק "איסור לשון הרע התשכ"ה-1965" מחיל אחריות נזיקית על כל פרסום, 

בין אם הפרסום נעשה בכתב ובין אם נעשה בכל דרך אחרת. 

תקרת הפיצוי ללא צורך בהוכחת נזק, היא כ-70 אלף שקל בגין כל פרסום. 

סכום הפיצוי מוכפל על פי חוק במידה והוכח כי המפרסם פעל מתוך כוונת זדון ורצון לפגוע.

  • שיתפתי פוסט בעייתי אבל הוספתי הסתייגות מהתוכן. האם גם במקרה כזה אני חשוף לתביעה?

לא. במקרה כזה תחול הגנה למי שהסתייג מהתוכן או גינה אותו. 

הגנה זו קבועה בחוק לשון הרע, תחת פרסום אשר 

"לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן".

  • כתבתי בפרופיל שלי בטוויטר שאני לא מסכים עם כל הציוצים שאני משתף. האם אני מכוסה?

התשובה ככל הנראה שלילית. חלק מן המשתמשים ברשת הטוויטר 

מציינים בפירוש ב"ביו" (המקביל ל"פרופיל" בפייסבוק) שלהם 

כי ציוץ מחדש אינו מהווה הסכמה, כדי להימנע מתביעות דיבה. 

ברק-ארז לא מתייחסת לכך בפירוש, אך לדבריה דרוש 

כי המשתף יסתייג באופן ברור מן הפרסום או יגנה אותו.

  • פרסמתי קישור לאתר או לפרסום עם "תוכן דיבתי". זה אותו דבר כמו לפרסם או לשתף תוכן כזה?

לא. בית המשפט העליון קבע  כי "היפר-קישור, בעומדו לבדו 

וללא 'תמיכה' נוספת בתוכן הקישור אינו צריך להיחשב 

פרסום כמובנו בדיני לשון הרע".

  • פרסמתי "תוכן דיבתי" אבל בסה"כ חזרתי על פרסום קודם ולא חידשתי. מה קורה במקרה כזה?

ייתכן ובית המשפט יחליט לפסוק פיצוי מופחת. 

"תהא הצדקה לפסוק פיצויים על הצד הנמוך מקום שבו מדובר 

בשיתוף שהוא 'בטל בששים' מבחינת היקפו לעומת הפרסום המקורי, 

וזאת אף במצבים שבהם זהותו של המפרסם המקורי אינה ידועה", פסקה ברק-ארז. 

אולם היא מציינת שלא תמיד בתי המשפט יעניקו הקלה במקרים כאלה, 

כמו למשל "אם השיתוף הגביר באופן משמעותי את היקף החשיפה 

או שניתן לקבוע כי הוא תרם באופן משמעותי ועצמאי לפגיעה בתובע".

  • שיתפתי פוסט דיבתי של גוף תקשורת או פוליטיקאי. האם יקלו עלי בפיצויים?

כן. החוק קובע הקלה בגובה הפיצוי אם המפרסם האמין באמיתות התוכן שפרסם. 

לאור זאת, קבוע בית המשפט העליון כי אפשר להחיל הקלה זאת 

כש"מדובר בשיתוף של כתבה או מאמר של גוף תקשורתי או אקדמי, 

או פוסט של עיתונאי או פוליטיקאי".

  • שיתפתי פוסט דיבתי, אך בהמשך מחקתי אותו. האם אני עדיין חשוף לתביעה?

כן, אך בית המשפט יתחשב בכך בקובעו את סכום הפיצוי. 

ביהמ"ש העליון קבע כי ניתן להתחשב בנתבע בפסיקת הפיצויים, 

אם הוא נקט צעדים להפסקת הפצתו של שיתוף הפוסט (או הציוץ) המכיל לשון הרע. 

 

יש לכם שאלות נוספות בתחום ?

אם אתם צד תובע או צד נתבע בתביעת דיבה ו/או לשון הרע ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

אילן ושרית צדק

מה יותר חשוב לקנות בויקטוריה סיקרט- פעילות או מניות?

בסוף השבוע פורסם כי ענקית הקמעונאות אל ברנדס (L Brands Inc) , 

החברה האם של רשת ההלבשה התחתונה ויקטוריה סיקרט (Victoria's Secret) , 

מכרה את השליטה ברשת לקרן ההשקעות הפרטית סיקאמור, לפי שווי של 950 מיליון דולר. 

 

בכל עסקת רכישת חברה או מיזוג אחת הסוגיות המהותיות 

שעולות היא מה יהיה אופי של ביצוע העסקה. 

האם זה יהיה במתווה של רכישת מניות או 

של רכישת נכסים ופעילות של החברה המוכרת?

 

בעסקת המכירה בין קבוצת אל ברנדס

חברת האם של ויקטוריה סיקרט לסיקאמור 

מתווה העסקה היה מכירת מניות. 

אל ברנדס מוכרת לסיקאמור נתח של 55% ממניותיה 

תמורת 525 מיליון דולר, ותישאר לאחר העסקה 

עם אחזקת המיעוט של 45% ממניותיה.

 

עסקת מניות כשמה כן היא, החברה הרוכשת 

רוכשת את מניות החברה הנרכשת בחלקן או במלואן

המבנה המשפטי של החברה נשמר. 

החברה אינה בהכרח צד להסכם, אלא 

העסקה הינה "מעל" החברה, אל מול בעלי מניותיה.

בעסקת מניות נדרש אישור כלל בעלי המניות או אחוז נמוך יותר ,

על פי חוק או תקנון החברה/הסכם מייסדים. 

הצד הרוכש מקבל את החברה כמות שהיא AS IS.

 

עסקת נכסים ו/או פעילות החברה, מנגד, 

החברה הרוכשת רוכשת רק את הנכסים ו/או 

הפעילות שבהם מעוניינת הרוכשת

בעסקה זו אין צורך באישור בעלי המניות. 

 

בעת רכישת חברה, בין אם מדובר ברכישת מניות החברה

ובין אם המדובר ברכישת נכסי ו/או פעילותה חברה 

יש לשים את הלב למספר כללים יסודיים:

 

  • בדיקה יסודית בדבר הנכסים הנרכשים.
  • האם המוכרים הם גופים בעלי איתנות פיננסית.
  • האם התקבלו כל האישורים הרגולטורים והבנקים.
  • מה באשר לעובדי החברה בכלל ועובדי המפתח בחברה בפרט?
  • האם הרוכש נדרש להפקיד ערבויות לטובת העסק הנרכש?
  • האם המוכרים התחייבו לאי תחרות?
  • יש לבצע בדיקות יסודיות ולקבל מצגים מתאימים בדבר היותם של הנכסים נקיים משעבוד, משכון, משכנתא, עכבון, עיקול וכיו"ב.
  • יש לוודא שהושלמה בדיקת נאותות פיננסית, חשבונאית, משפטית, טכנולוגית וכיו"ב  של העסק הנרכש.
  • מצבה של החברה או הנכסים, ביטוחים

 

 

כללים אלו וכללים נוספים טרם ביצוע עסקת רכישת חברה/עסק 

יעזרו לכם להימנע מטעויות שעלולות לעלות הון רב.

 

מהי העסקה המתאימה לכם? לשאלה זו אין תשובה חד משמעית.

 

אנו מלווים חברות רבות ועסקים רבים בתהליכי מכירה ורכישה

אנו בוחנים כל עסקה לגופו של עניין ולאחר בדיקותינו המשפטיות והמסחריות, 

על השלכותיהן השונות, ממליצים ללקוח, 

על המסלול הנכון ביותר עבורו ומלווים אותו עד לסגירה מוצלחת של העסקה.

 

יש לכם חברה או עסק ?

בכוונתכם להתקשר לביצוע עסקת מכירה/רכישה של חברה ? 

אם כעסקת מניות או כעסקת פעילות ו/או נכסים ?

מעוניינים בהקטנת החשיפה לסיכונים משפטיים ומסחריים 

ומניעת טעיות שעלולות לעולת לכם הון ? 

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

אילן ושרית צדק

מכרז או לא מכרז ? זו השאלה…

בעיתון ה״הארץ״ פורסם כי המשטרה התקשרה 

עם חברת ״המימד החמישי״ של יו"ר כחול לבן בני גנץ 

בהיקפים של מיליוני שקלים וללא מכרז.

המימד החמישי״ הייתה חברת סייבר שהקים בני גנץ עם שותפים. 

על פי פרסומים החברה של בני גנץ קיבלה ללא מכרז 

(בני גנץ אישר זאת אף בראיון עם דנה וייס) 50 מליון ₪ 

מהמשטרה על חשבון הציבור. 

בכוונת הליכוד להגיש ליועץ המשפטי לממשלה דרישה לחקור 

את רוני אלשיך ובני גנץ בעקבות הפרשה.

 

מהו מכרז?

מכרז הוא הליך בו צד אחד פונה לצד השני 

כדי לקבל ממנו הצעה לאספקת מוצר או שירות. 

הצד העורך את המכרז למעשה יוצר תחרות 

או התמחרות בין מספר מתעניינים, מציעים.

 

קיימים שני רעיונות עיקריים לקיומו של המכרז:

אינטרס ציבורי – הבטחת התנהלות תקינה של 

המדינה וניהול ענייניה של הרשות. 

אינטרס עסקי –המטרה להשיג מן הקבלן או הספק, 

את האיכות המעולה ביותר האפשרית, של השירות או המוצר, 

תמורת מחיר נמוך ככל האפשר במועד שנקבע. 

 

על מי חלה חובת עריכת מכרז ובאיזה אופן?

חוק חובת המכרזים קובע כי מדינת ישראל, 

כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים 

ומוסד להשכלה גבוהה, מחויבים להתקשר בחוזה 

לביצוע עסקה או עבודה, רק באמצעות מכרז פומבי 

אשר נותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו. 

 

מהו מכרז תפור?

מכרז תפור הוא סיטואציה בה הצעה או שירות מסוימים 

מוצגים למכרז בפני כלל המציעים הרלוונטיים, אך למעשה 

דרישות העמידה בתנאי מכרז נוסחו בכוונה תחילה כך 

שרק מציע אחד או קבוצת מציעים ספציפיים 

יוכלו לעמוד בתנאי המכרז ובסופו של יום לזכות במכרז.

כיום, לגבי מכרז אשר נערך תוך העדפה פסולה כאמור, 

התרופה היא ביטול המכרז, או מתן פיצוי כספי למתמודד שנפגע. 

הליך פלילי יינקט בדרך כלל, כאשר הוכח קשר עסקי 

או קשר משפחתי מדרגה ראשונה, בין עורך המכרז 

למציע הזוכה שהועדף באופן פסול.

 

יש לכם חברה ? יש לכם עסק ? 

בכוונתכם להתקשר לביצוע עסקה בהתאם למכרז ?

אתם תאגיד ממשלתי כלשהו ?

בכוונתכם לפרסם מכרז ?

מעוניינים בהקטנת החשיפה לסיכונים משפטיים בכלל

ותוך שמירה על חוק חובת המכרזים בפרט ?

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

אילן ושרית צדק