בדצמבר 2019 הגיע לסין ולעולמנו נגיף הקורונה. 

מדובר בנגיף לא מוכר בקהילה הרפואית העולמית, 

בשלב זה אין חיסון כנגדו, דבר אשר כבר במשך 

מספר חודשים זורע פחד וחרדה רבה ברחבי הגלובוס.

השפעת נגיף הקורונה נותנת אותתיה והשפעותיה

לא רק בקרב הקהילה הרפואית ובקרב אזרחי העולם 

אלא אף בקרב המגזר העסקי.

עוד לפני החולה הראשון בישראל, 

פוגע נגיף הקורונה ברשתות האופנה הישראליות.

תעשיית הטקסטיל וחברות האופנה הישראליות 

מייצרות את מרבית הסחורה שלהן בסין. 

קבוצת קסטרו הודיס הכוללת את המותגים : 

קרולינה למקה וטופטן ומותגי ההלבשה הודיס ואורב ניקה 

כמו חברות אופנה ישראליות נוספות מייצרות 

את מרבית הפריטים בסין.

לנוכח סגירת מפעלי הייצור בחלקים נרחבים  בסין

בשל הקורונה, צפויות חברות האופנה הישראליות 

לספוג פגיעה בטווח הבינוני והרחוק, לקראת החורף הבא. 

קבוצת קסטרו הודיס, שכ-50% מהייצור שלה נעשה בסין, 

קיבלה אתמול הודעה מהספקים שלה במפעלי הייצור 

בסין כי אינם חוזרים לעבודה סדירה בקרוב. 

כעת מצויות החברות הישראליות במרוץ אחר תחליפים בטורקיה 

ובמדינות נוספות; מנכ"ל מענף הקמעונאות מגיב 

ואומר: "שלא יספרו שזה קל להחליף ספק".

האם בדומה למפעלים בסין יכולים מפעלים, 

חברות או עסקים להודיע באופן חד צדדי לצד השני 

על סגירת שעריהם? האם זה חוקי?

במשפט הישראלית נחקקה דוקטרינת הסיכול בדיני החוזים 

המאפשרת לצד לחוזה להשתחרר מחיובי החוזה, אם ביצוע החוזה 

הפך בלתי אפשרי כתוצאה מהתרחשותו של מאורע חריג.

עילת הסיכול קובעת כי במקרה שהחוזה הופר כתוצאה מנסיבות 

שלא ניתן לצפות או למנוע,  הידוע בכינוי "כוח עליון" או

 "force majeure", , לא יהיה הצד המפר חייב בפיצויים

 ולא יהיה הצד הזכאי חייב באכיפת החוזה. 

בדין הישראלי, עילת הסיכול היא טענת הגנה, הקבועה 

בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.

לפי הוראות סעיף 18 בהתקיים התנאים הקבועים, 

החוזה סוכל ולא ניתן לתבוע מן המפר את 

אכיפת החוזה או פיצויים בגין ההפרה. 

עוד מוסיף הסעיף וקובע כי בית המשפט רשאי 

לחייב את הצדדים בהשבת מה שקיבלו על פי החוזה, 

ובשיפוי הצד הנפגע מן ההפרה על הוצאותיו הסבירות. 

הפסיקה בישראל צמצמה את הנסיבות היכולות להיחשב כסיכול. 

נקבע כי חוזה יכול להיחשב כמסוכל רק אם לא ניתן היה 

לצפות בפועל או בכוח את הנסיבות המסכלות.

אין ספק כי נגיף הקורונה עונה להגדרות כוח עליון 

ועל בסיס טענת הגנה זו או דומה לזו יכלו ויכולים 

המפעלים בסין להודיע לחברות האופנה הישראליות 

על סיכול החוזה בין הצדדים.

הכרחי ביותר וחשוב מאד שסעיף סיכול חוזה 

יופיע בהגדרתו החוזית הרחבה, "כוח עליון", 

בכל מערכות ההסכמים המסחריים של כל חברה ועסק 

(הסכמי שיווק, הסכמי הפצה, הסכמי זיכיון, הסכמי רישיון, הסכמי השקעה ועוד).

בעשור האחרון ליווה משרדנו המתמחה במשפט מסחרי 

לקוחות רבים מהמגזר העסקי, חברות מסחריות גדולות, 

חברות הייטק וחברות סטארט אפ, בעלי עסקים, 

חברות משפחתיות, "סלבים". לצד ליווי וייעוץ משפטי שוטף 

ללקוחות המשרד  בכל פעילותם המסחרית היום יומית על 

כל גווניה לרבות בקשר עם שותפים, מייסדים, עובדים, לקוחות, 

ספקים, סייענו ואנו ממשיכים ומסייעים ללקוחות רבים 

להקטין החשיפה לסיכונים משפטיים ולהתמודד 

בהצלחה רבה עם מקרים משפטיים מורכבים מאד.

יש לכם חברה ? יש לכם עסק ?

חשוב לכם לנהל אותם מסחרית, חוזית ומשפטית בצורה נכונה ?

תוך הקטנת החשיפה לסיכונים משפטיים ושמירה על האינטרסים המשפטיים שלכם ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות

שלכם,

אילן ושרית צדק

חוק הגנת הפרטיות קובע שורה של חובות ומגבלות החלות על בעל מאגר מידע

הרשות להגנת הפרטיות ניהלה בחודשים האחרונים חקירה 

כנגד דייל בכיר באחת מחברות התעופה בחשד 

כי הוציא מידע אישי רגיש ממאגרי המידע של החברה

 העביר אותו לאיש עסקים, בעל עסק בתחום התעופה. 

הפרטים כללו מידע רפואי של לקוחות, 

מידע אודות טיסות של לקוחות VIP 

ומידע על לקוחות בעלי קילומטרז' טיסה גבוה.

התיק נגד השניים הועבר לפרקליטות.

חוק הגנת הפרטיות קובע שורה של חובות ומגבלות 

החלות על בעל מאגר מידע

במטרה להגן על פרטיותם
של האנשים שמידע אודותיהם קיים בו. 

כך, מחויב בעל המאגר לעשות שימוש במידע 

רק למטרה שלשמה הוא נמסר, 

לאבטח את המידע כראוי ועוד.

מאגר מידע הוא אוסף נתוני מידע המיועד לעיבוד ממוחשב, 

למעט שני חריגים:
1. אוסף לשימוש אישי – ביתי שאינו למטרת עסק 

2. אוסף הכולל רק שם, כתובת ודרכי התקשרות, 

אשר כשלעצמם אין בהם אפיון הפוגע בפרטיות,

ובתנאי שלבעל האוסף או לתאגיד שבשליטתו אין אוסף נוסף.

בנוסף קיימת הגדרה ל"מידע רגיש" – מידע הכולל נתונים 

על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותי, 

מצב כלכלי, דעות ואמונות.

ומהו מידע ? הגדרה זו כוללת שני נתונים נוספים 

אשר אינם נכללים בהגדרת "מידע רגיש":
מעמד אישי והכשרה מקצועית.

בעל מאגר מידע חייב ברישום המאגר 

אצל רשם מאגרי המידע בטרם הקמתו. 

חובת הרישום חלה על המאגרים הבאים :
– מספר נושאי המידע עליהם נמצא מידע במאגר עולה על 10,000.

– במאגר יש מידע רגיש (כהגדרתו לעיל). 

– המאגר מכיל מידע שלא נמסר על ידי נושאי המידע, 

   מטעמם או בהסכמתם. 

– המאגר הוא בבעלות גוף ציבורי.

– המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר.

לצד חובת הרישום מטיל החוק 

חובות מהותיות על בעל מאגר מידע והמחזיק בו,

בהן אחריות לאבטחת המידע האגור במאגר,

הימנעות משימוש בו שלא לשם המטרה
עבורה נמסר המידע מלכתחילה, 

שמירת סודיות המידע, וכן החובה לאפשר לנושאי המידע 

לממש את זכויותיהם לגישה למידע ולתקן מידע שגוי .

החוק מוסיף וקובע כי המנהל, מחזיק או משתמש במאגר מידע

בניגוד להוראות אלה דינו מאסר שנה  

כאשר אי עמידה בחובת הסודיות 

עלולה להוביל את המפר, לעונש של עד 5 שנות מאסר.

חשוב לדעת שגם במידה וארגון מסוים

מחזיק מאגר מידע החייב ברישום, 

אך מסיבות כאלה ואחרות הוא לא רשם אותו 

אצל רשם מאגרי המידע, הרי שכל הוראות 

חוק הגנת הפרטיות חלות על הבעלים של אותו מאגר מידע.

חוק הגנת הפרטיות אף קובע, 

כי הפרת סעיפי החוק עולות לכדי עוולה אזרחית

ובמקרים מסוימים לנפגע עומדת האפשרות לתבוע

סכום של עד 50,000 ₪ מבלי להוכיח שנגרם לו נזק. 

במידה ומוכחת כוונה להפרת סעיף מסעיפי החוק – 

סכום הפיצוי עלול להיות מוכפל.

את/ה בעלי מאגר/י מידע ?
מתלבטים באשר לחובתכם באשר לרישום המאגר?

מעוניינים לרשום מאגר מידע ?

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה למאמר זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.
רק בריאות
שלכם,
אילן ושרית צדק

חברות יחויבו לערוך שימוע גם לעובדי קבלן

חובת המעביד לערוך שימוע
חלה בכל עת בה נשקלת אפשרות
לסיום העסקתו של עובד,
לרבות במקרה בו המעביד מבקש
לשנות את תנאי עבודתו של העובד.
מדובר בזכות יסודית ובסיסית הקנויה לעובד
במסגרת יחסי העבודה בינו לבין מעבידו.

בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבעו כללים
באשר לאופן עריכת הליך השימוע ע"י המעביד.

על המעביד לזמן את העובד לשימוע
ולהודיע לעובד, מהן הסיבות בגינן נשקלת
האפשרות לסיים את העסקתו,
פרק זמן סביר קודם למועד השימוע.

השימוע יערך בפני הגורם המוסמך
להחליט בעניינו של העובד
והעובד רשאי להיות מלווה
ע"י נציג מטעמו בזמן השימוע.

כמו כן חובה לערוך פרוטוקול של הליך השימוע
אשר בו יתועדו חילופי הדברים בין הצדדים.
יובהר כי לעובד מוקנית הזכות לגילוי ועיון במסמכים
עליהם מבוססת החלטתו של מקיים השימוע

במסגרת השימוע על המעביד להציג בפני העובד,
בפתיחות, בהגינות ובתום לב, מבלי להסתיר דבר מן העובד,
את הטענות המופנות כלפיו ואת השאלות שעלו בעניינו
אשר יש בהן כדי להשפיע על מקבל ההחלטה.
מחובתו של המעביד ליתן דעתו לטיעוני העובד
ולשמוע אותם בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה,
קודם שתיפול ההחלטה הסופית בעניינו.

במקרה שהמעביד יפר את חובתו לערוך שימוע לעובד
ולא תינתן לעובד זכות הטיעון,
או אם ייפלו פגמים מהותיים בהליך השימוע,
עשוי בית הדין לעבודה לקבוע
כי דרך קבלתה של ההחלטה בעניינו של העובד לוקה
בפגם מהותי היורד לשורשה של ההחלטה
עד כדי כך שביטולה של ההחלטה
בעניינו של העובד מתחייב
משמדובר בהחלטה שניתנה שלא כדין,
ובהתאם לנסיבות רשאי בית הדין להורות
על סעד של אכיפה
(כלומר, השבת העובד לעבודה/לתפקיד, בהתאם לעניין),
ו/או מתן סעד של פיצוי כספי,
בגין אי עריכת שימוע/ עריכת שימוע בהליך שלא כדין.

בתחילת החודש ניתן בבית הדין הארצי לעבודה
פסק דין המרחיב את חובותיהם של מי
שמעסיקים (מזמיני שירותים) עובדי קבלן,
וקובע כי חובה לקיים להם שימוע במקרה של פיטורים.
פסק הדין עסק בערעור של חברה,
שסיפקה במיקור חוץ שירותי ניקיון
באתרים של חברת החשמל.

בית הדין קבע כי במקרה שבו מזמין שירותים
מבקש להפסיק את הצבתו של עובד קבלן,
עליו לקיים לעובד שימוע.
משלא ערכה חברת  החשמל שימוע לעובד הקבלן
פסק בית הדין האזורי לעבודה 30 אלף שקלים פיצוי לעובד.
בית הדין הארצי לעבודה קבע זאת כהלכה מחייבת לכל חברה שהיא.

חשוב מאד להבין שהמדובר בפסק דין חדש
ומרחיק לכת של בית הדין הארצי לעבודה הקובע,
הלכה למעשה שכל בעל עסק יחויב לקחת חלק בשימוע
לפני פיטורים לעובד של קבלן שירות חיצוני.
כך למשל, עסק קטן המשתמש בשירותיה של חברת ניקיון,
יהיה מחויב לקיים שימוע לפני פיטורים למנקה,
על אף שברור לכל שמדובר בעובד של חברת הניקיון ולא של העסק.

בפסיקתו יצר בית הדין לעבודה מודל העסקה חדש,
אשר כבר מעורר הדים בעולם המשפט,
על כך שיוצר אחריות חדשה למעסיקים,
מעקר מתוכן את המשמעות של מיקור חוץ
ומתערב ביחסי עובד-מעביד.
נראה שההשלכות של חיוב כלל המעסיקים במשק
לקחת חלק בשימוע לפני פיטורים לעובד של נותן שירות חיצוני,
היא גזרה שלא באמת ניתן לעמוד בה. 

מעסיקים עובדים? שוקלים לפטר עובד/ עובד קבלן?
נמצאים בסכסוך משפטי מתמשך עם עובד/עובד קבלן?
מתלבטים באשר לזכויותיכם כמנהלים ו/או מעבידים ולא בטוחים מה לעשות?

פנו אלינו עכשיו
אפשר בתגובה למאמר זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

רק בריאות
שלכם,
אילן ושרית צדק