אחריות אישית של דירקטורים: מהפכה בתחום אבטחת המידע והפרטיות

הנחיה חדשה של הרשות להגנת הפרטיות מטילה 

אחריות ישירה על הדירקטוריון בנושאי אבטחת 

מידע – מה המשמעות עבור החברה שלך ?

שינוי דרמטי בעולם הממשל התאגידי הישראלי

התרחש בספטמבר 2024, כאשר הרשות להגנת

הפרטיות הבהירה חד-משמעית: האחריות לנושאי

אבטחת מידע ופרטיות מונחת לפתחו של

הדירקטוריון. הנחיה חדשה זו משנה את כללי 

המשחק ומחייבת היערכות מחודשת

של חברות וארגונים.

מדובר במהלך משמעותי המרחיב באופן ניכר את

אחריות הדירקטורים, במיוחד בחברות שבהן מידע 

אישי נמצא בליבת הפעילות העסקית או כאשר

פעילות החברה עלולה ליצור סיכון מוגבר לפרטיות.

ההנחיה מבהירה כי על הדירקטוריון מוטלת חובה 

ישירה לפקח על ציות החברה לדיני הפרטיות

ולוודא יישום מדיניות אבטחת מידע הולמת.

המשמעות המעשית היא שדירקטורים נדרשים כעת

להיות מעורבים באופן פעיל

בחמישה תחומים מרכזיים :

1. דיון בהגדרות מאגרי המידע של החברה

2. בחינת העקרונות המרכזיים של נוהלי אבטחת

המידע

3. דיון בתוצאות סקרי סיכונים ומבדקי חדירות

4. מעקב אחר אירועי אבטחת מידע

5. ביקורת תקופתית על עמידה בתקנות – לפחות

אחת לשנתיים.

החידוש המשמעותי ביותר הוא שהיעדר 

פרו-אקטיביות מצד דירקטורים עלול לחשוף אותם

באופן אישי לסנקציות במקרה של הפרות או

אירועי אבטחת מידע.

זוהי הרחבה משמעותית של אחריות הדירקטורים,

המחייבת היערכות מיידית.

ההנחיה החדשה משתלבת היטב במגמה הגלובלית

של הגברת האחריות התאגידית בתחום הסייבר 

והפרטיות.

היא מתיישבת עם עקרונות דיני החברות בישראל

ומתבססת על פסיקה מישראל ומהעולם בנושאי

אחריות דירקטורים לאירועי סייבר.

למרות שההנחיה מתמקדת בחברות שבהן מידע אישי

מהווה חלק מרכזי מהפעילות, המציאות העסקית

המודרנית – שבה כמעט כל חברה מחזיקה במידע

אישי משמעותי – מרחיבה את תחולתה למרבית 

החברות במשק.

הרשות מציינת מספר פרמטרים להערכת הסיכון,

כולל סוגהמידע ורגישותו, היקף האנשים שהמידע

נוגע להם, ומספר מורשי הגישה למידע.

חשוב להדגיש כי ההנחיה אינה מפחיתה מאחריות 

המנכ"ל או ההנהלה, אלא מוסיפה שכבת פיקוח

נוספת ברמת הדירקטוריון.

מומלץ לחברות לבצע בדיקה מקיפה של עמידתן

בדרישות החדשות ולהתאים את נהליהן בהתאם.

לאור החשיפה המשמעותית, חברות נדרשות לפעול

מיידית בשני מישורים : ראשית, לבחון האם פעילותן

נכנסת תחת תחולת ההנחיה, ושנית, להתאים את

מנגנוני הממשל התאגידי שלהן כדי להבטיח מעורבות 

דירקטוריון נאותה בנושאי אבטחת מידע ופרטיות.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

מכהנים כדירקטורים ומעוניינים להבין את מלוא

המשמעויות של ההנחיות החדשות ?

מנהלים חברה שמחזיקה במאגרי מידע ורוצים 

לוודא עמידה בדרישות הרגולטוריות ?

רוצים להגן על הדירקטורים שלכם מפני חשיפה

אישית בתחומי הפרטיות ואבטחת המידע ?

צריכים עזרה בהטמעת מנגנוני ממשל תאגידי 

לניהול סיכוני פרטיות ואבטחת מידע ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

מהפכת המס בהייטק: התוכנית שתשאיר את היזמים והמשקיעים בישראל

רפורמה חדשה מבטיחה הקלות מס חסרות תקדים 

למשקיעים זרים וחברות רב-לאומיות – כל הפרטים

ענף ההייטק הישראלי, המהווה את קטר הצמיחה

המרכזי של המשק, עומד בפני שינוי משמעותי עם

הכרזה על רפורמה מקיפה שמטרתה לחזק את

היתרון התחרותי של ישראל בזירה הגלובלית.

הרפורמה, שהוצאה מטיוטת חוק ההסדרים

ותעבור למסלול חקיקה רגיל, מתמקדת בהסרת 

חסמי מיסוי ומתן ודאות למשקיעים

וחברות בינלאומיות.

במרכז הרפורמה עומדים שלושה מרכיבים מרכזיים

שצפויים לשנות משמעותית את הנוף העסקי

בתעשיית ההייטק הישראלית.

ראשית, פטור ממס על רווחי הון למשקיעים זרים –

צעד שצפוי למשוך השקעות משמעותיות נוספות

לתעשייה הישראלית ולהקל על חברות מקומיות

בגיוסי הון.

שנית, הסדרה חדשה של מיסוי חברות רב-לאומיות,

שתיצור ודאות ובהירות בפעילותן בישראל.

שלישית, שינויים מקלים בתחום המיזוגים והרכישות,

שיאפשרו לחברות ישראליות גמישות רבה יותר

בהתפתחותן העסקית.

חשיבות הרפורמה מודגשת במיוחד בתקופה 

הנוכחית. גם בעת המלחמה, כאשר נדרשו קיצוצים

תקציביים נרחבים במשק, המשיכה הממשלה להשקיע

משאבים ותקציבים משמעותיים בענף ההייטק.

ההשקעה המתמשכת בענף ההייטק משקפת הבנה

עמוקה של חשיבותו האסטרטגית למשק הישראלי.

תעשיית ההייטק לא רק מייצרת מקומות עבודה

איכותיים ומושכת השקעות זרות, אלא גם מהווה

מנוע צמיחה מרכזי לכלכלה כולה, מייצרת חדשנות 

טכנולוגית ומחזקת את מעמדה 

הבינלאומי של ישראל.

אמנם הרפורמה הוצאה מחוק ההסדרים בשל אילוצי

לוחות זמנים של משרד המשפטים, אך קיימת כוונה

ברורה להעביר את החוקים במהלך השנה כך

שיאושרו יחד עם תקציב המדינה. צעד זה מעיד על

המחויבות הממשלתית העמוקה לקידום ותמיכה 

בתעשיית ההייטק.

השינויים המוצעים צפויים להשפיע על מגוון רחב

של היבטים בפעילות חברות ההייטק. החל

מאסטרטגיית גיוס ההון, דרך תכנון מיסוי בינלאומי,

ועד לתכנון וביצוע עסקאות מיזוג ורכישה.

ההקלות המתוכננות יאפשרו לחברות ישראליות

לתכנן את צעדיהן העסקיים בוודאות רבה יותר

ולנצל הזדמנויות צמיחה חדשות.

כמשרד עורכי דין המתמחה בליווי חברות טכנולוגיה,

אנו רואים את ההשפעה הפוטנציאלית המשמעותית

של רפורמה זו על לקוחותינו. ניסיוננו הרב בליווי

חברות הייטק, יחד עם הבנה מעמיקה של ההיבטים

המשפטיים והעסקיים בתעשייה, מאפשר לנו לסייע

בתכנון אסטרטגי מיטבי תחת המסגרת

החוקית החדשה.

אנו מציעים ליווי מקיף בכל ההיבטים המשפטיים של

הרפורמה, החל מהבנת ההשלכות הספציפיות על

פעילות החברה, דרך תכנון מיסוי אופטימלי, ועד

לניצול מקסימלי של ההטבות החדשות.

צוות המשרד, המשלב מומחיות בתחום ההייטק עם

הבנה עמוקה של דיני מיסוי ומימון, עומד לרשות

לקוחותינו בהיערכות לשינויים הצפויים.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם מנהלים חברת הייטק ומעוניינים להבין את

השלכות הרפורמה על פעילותכם ?

מתכננים גיוס השקעות או עסקת מיזוג ורכישה 

בעתיד הקרוב ?

מחפשים ייעוץ משפטי מקצועי להיערכות לשינויים

הצפויים במיסוי ?

רוצים להבטיח שאתם ערוכים לניצול מיטבי של 

ההטבות החדשות ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

מהפכת הפרטיות: החוק החדש שישנה את כללי המשחק בעולם העסקי

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מביא איתו סנקציות 

כבדות וכללים חדשים – 

כל מה שבעלי עסקים חייבים לדעת

העולם העסקי בישראל עומד בפני שינוי משמעותי

עם אישור התיקון המקיף ביותר

לחוק הגנת הפרטיות מאז 1996.

תיקון 13 לחוק, שיכנס לתוקף בחודש אוגוסט 2025,

מביא עמו שינויים מרחיקי לכת שישפיעו על כל ארגון

המחזיק או מעבד מידע אישי.

במרכז התיקון עומדת הרחבה דרמטית של סמכויות

האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות. לראשונה,

הרשות תוכל להטיל עיצומים כספיים משמעותיים על

הפרות של החוק, לצד סמכויות חדשות

לחקירה פלילית ואכיפה מנהלית.

יתרה מזאת, הרשות תוכל לדרוש צו שיפוטי להפסקת

עיבוד מידע ואף למחיקתו במקרים של הפרות.

אחד החידושים המשמעותיים הוא החובה למנות

ממונה הגנת פרטיות בארגונים מסוימים.

חובה זו תחול על גופים ציבורייםארגונים המעבדים

מידע אישי בהיקף ניכר, וארגונים העוסקים במעקב

שיטתי אחר אנשים.

זהו שינוי מהותי שידרוש היערכות ארגונית מתאימה.

בשורה משמחת לעסקים רבים היא ביטול כמעט 

מוחלט של חובת רישום מאגרי מידע, למעט במקרים

של סחר במידע וגופים ציבוריים.

עם זאת, החוק מחמיר משמעותית בכל הנוגע לעיבוד 

מידע שנאסף באופן לא חוקי, וקובע עבירות פליליות

חדשות בתחום מאגרי המידע.

התיקון גם מתאים את החקיקה הישראלית לסטנדרטים

הבינלאומיים, במיוחד ל-GDPR האירופאי. הדבר חיוני

לשמירת ההכרה של האיחוד האירופי בישראל כמדינה

בעלת הגנת פרטיות נאותה, הכרה החיונית לפעילות

עסקית בינלאומית.

נקודה משמעותית נוספת היא הרחבת האפשרות

לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרות של החוק.

שינוי זה מגדיל את החשיפה המשפטית של ארגונים

ומחייב היערכות מתאימה.

עבור בעלי עסקים ויזמים, המשמעות היא ברורה:

יש להיערך כעת לשינויים הצפויים.

הדבר כולל בחינה מחודשת של נהלי אבטחת המידע,

מינוי בעלי תפקידים רלוונטיים, ועדכון מדיניות 

הפרטיות והסכמים עם ספקים ולקוחות.

במיוחד חשוב לשים לב להגדרות החדשות של

"מידע בעל רגישות מיוחדת" ולהתאים את אמצעי 

ההגנה בהתאם.

ארגונים צריכים גם לבחון את תהליכי איסוף המידע

שלהם ולוודא שהם עומדים בדרישות החדשות.

התיקון מייצר אתגרים משמעותיים, אך גם הזדמנויות.

ארגונים שיערכו נכון יוכלו לא רק לעמוד בדרישות

החוק, אלא גם לבנות יתרון תחרותי בשוק שבו

הגנת הפרטיות הופכת לנכס אסטרטגי.

כמשרד עורכי דין המתמחה בתחום המסחרי 

והטכנולוגי, אנו רואים את התיקון כהזדמנות עבור 

ארגונים לחזק את אמון לקוחותיהם ולבנות תשתית 

איתנה לצמיחה עתידית.

ההיערכות המוקדמת תאפשר מעבר חלק לדרישות

החדשות ותמנע הפתעות לא נעימות בהמשך.

לסיכום,

השנה הקרובה היא חלון הזדמנויות קריטי להיערכות

לשינויים הצפויים.

חשוב לנצל תקופה זו כדי לבצע את ההתאמות 

הנדרשות ולהבטיח עמידה 

בדרישות החדשות של החוק.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

מנהלים חברה ומודאגים מההשלכות של חוק הגנת

הפרטיות החדש על העסק שלכם ?

מחפשים ייעוץ מקצועי להיערכות לדרישות 

החדשות של הרשות להגנת הפרטיות ?

חוששים מהחשיפה לעיצומים כספיים ותביעות

בעקבות התיקון לחוק ?

זקוקים לסיוע בהתאמת נהלי הפרטיות ואבטחת 

המידע בארגון שלכם ?

מעוניינים לדעת האם אתם נדרשים למנות ממונה

הגנת פרטיות ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

האינטליגנציה שמאחורי ההשקעה: המפתח הסודי לרווחים ב- AI

כיצד תיאוריה פסיכולוגית משנות ה-80 יכולה לנבא את העתיד של השקעות בבינה מלאכותית

בעולם ההשקעות של 2024הבינה המלאכותית (AI)

היא הכוכבת הבלתי מעורערת.

חברות כמו אנבידיה, המובילה בתחום שבבי ה- AI,

מציגות צמיחה מסחררת עם קפיצה של 168% ברווח 

הנקי. אך לא רק הענקיות נהנות מהבום; חברות כמו

AMD, אמזון ומיקרוסופט מדווחות גם הן על צמיחה 

משמעותית הודות ל- AI.

עם זאת, ככל שהעוגה גדלה, כך גובר התיאבון של

המשקיעים לנתח ממנה. אבל איך מזהים את

ההזדמנות הבאה בשוק כה דינמי ומורכב ?

האתגר המרכזי בהשקעות ב- AI נעוץ ב"קופסה 

השחורההטכנולוגית שלה. רוב מוצרי ה- AI כיום

מפותחים בשיטת "למידה עמוקה" ,

(Deep Learning) המבוססת על רשתות נוירונים

מורכבות. כתוצאה מכך, אפילו המפתחים עצמם

מתקשים להסביר במדויק כיצד ה- AI מגיע

להחלטותיו.

אולם, דווקא במורכבות הזו טמון המפתח להבנת

עתיד ההשקעות ב-AI. התשובה מגיעה ממקור מפתיע:

תיאוריית "האינטליגנציות המרובות" של הפסיכולוג

הווארד גרדנר משנת 1983. גרדנר טען כי במקום 

אינטליגנציה כללית אחת (IQ), קיימים לפחות שמונה 

סוגי אינטליגנציה נפרדים : מילולית, לוגית-מתמטית,

מרחבית, מוזיקלית, גופנית-תנועתית,

תוך-אישית, בינאישית ונטורליסטית.

הבנה זו יכולה לשפוך אור על התפתחות ה-AI ולספק

מפת דרכים להשקעות עתידיות.

לדוגמה, ChatGPT מתמקד באינטליגנציה מילולית 

ולוגית, בעוד שכלים כמו Suno, המייצר שירים

באמצעות AI, מתמקדים באינטליגנציה מוזיקלית.

הבנת סוגי האינטליגנציה שטרם קיבלו מענה מספק

בעולם ה-AI יכולה להוביל להזדמנויות

השקעה מבטיחות.

פרופ' פי פיי לי, המכונה "סנדקית הבינה המלאכותית",

מדגימה זאת היטב. היא זיהתה פוטנציאל באינטליגנציה 

המרחבית, והסטארט-אפ שלה בתחום זה כבר שווה

מיליארד דולר תוך חודשים ספורים.

עבור משקיעים ויזמים, המשמעות היא ברורה :

במקום להתמקד רק בחברות ה- AI המובילות כיום,

כדאי לחפש חברות המפתחות פתרונות AI לסוגי 

אינטליגנציה שטרם זכו לתשומת לב מספקת.

זה יכול לכלול, למשל, פתרונות AI המתמקדים

באינטליגנציה גופנית-תנועתית או

באינטליגנציה בינאישית.

חשוב לזכור כי השקעה ב-AI, כמו כל השקעה

טכנולוגית, כרוכה בסיכוניםהרגולציה בתחום

עדיין מתפתחת, וישנן שאלות אתיות ומשפטיות

רבות שטרם נפתרו.

לכן, חשוב לבצע בדיקת נאותות מקיפה ולהתייעץ

עם מומחים לפני כל השקעה.

בנוסף, כדאי לשים לב לחברות המפתחות תשתיות

ופלטפורמות המאפשרות יישום של מגוון סוגי 

אינטליגנציה AI.חברות אלו עשויות להיות בעמדה 

טובה להרוויח ממגוון התפתחויות

עתידיות בתחום.

לסיכום,

הבנת תיאוריית האינטליגנציות המרובות יכולה

לספק יתרון משמעותי בזיהוי הזדמנויות השקעה 

ב-AI. היא מאפשרת למשקיעים ויזמים לחשוב

מעבר למגמות הנוכחיות ולזהות פוטנציאל בתחומים

שטרם זכו לתשומת לב מספקת.

ככל שה-AI ממשיך להתפתח ולהשפיע על כל תחומי

חיינו, הבנה מעמיקה של סוגי האינטליגנציה השונים

ויישומם ב-AI תהיה קריטית לא רק להשקעות 

מוצלחות, אלא גם לפיתוח פתרונות AI מקיפים

ואתיים יותר.

עבורנו כמשרד עורכי דין המתמחה בתחום המסחרי 

והטכנולוגי, הבנה זו מאפשרת לנו לספק ייעוץ מדויק

יותר ללקוחותינו, הן בהיבטים המשפטיים של השקעות 

ב- AI והן בהגנה על הקניין הרוחני הייחודי הנוצר

בפיתוח מערכות AI מתקדמות.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם יזמים או משקיעים המתעניינים בהזדמנויות

ההשקעה החדשניות ב-AI ?

מחפשים דרכים לזהות את הסטארט-אפים המבטיחים

ביותר בתחום הבינה המלאכותית ?

מתמודדים עם אתגרים משפטיים בהשקעות או 

בפיתוח טכנולוגיות AI מתקדמות ?

מעוניינים להבין את ההיבטים המשפטיים של הגנה 

על קניין רוחני בפרויקטים של AI ?

זקוקים לייעוץ מקצועי בנושא הסכמי השקעה, 

שותפויות או רכישות בתחום ה-AI ?

רוצים ללמוד עוד על האסטרטגיות המשפטיות להגנה

על השקעותיכם בתחום הבינה המלאכותית ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

מלכוד הדירקטורים: האם החוק החדש הופך אותם למגני הסייבר של החברה ?

הנחיה חדשה מטילה אחריות ישירה על הדירקטוריון 

באבטחת מידע, עם קנסות כבדים להפרות

בעולם העסקי של ימינו, איומי סייבר והגנה על 

פרטיות הפכו לנושאים קריטיים בניהול סיכונים ארגוני.

לאחרונה, הרשות להגנת הפרטיות בישראל פרסמה

הנחיה מחייבת המטילה אחריות ישירה על 

הדירקטוריון בנושאי אבטחת מידע ופרטיות.

הנחיה זו, שנכנסה לתוקף ב-12 בספטמבר 2024,

מסמנת שינוי משמעותי בתפקיד הדירקטוריון ומעלה

שאלות חשובות לגבי אחריות,

מומחיות וניהול סיכונים בארגונים.

ההנחיה החדשה קובעת כי על הדירקטוריון לפקח על

ציות החברה לחוקי הגנת הפרטיות ואבטחת מידע,

ולוודא גיבושאימוץ ויישום של מדיניות בתחומים אלה.

היא חלה בעיקר על חברות שעיבוד מידע אישי מצוי

בליבת פעילותן או שפעילותן מייצרת סיכון מוגבר

לפרטיות. זה כולל, בין היתר, חברות סלולר, בנקים,

חברות ביטוח, חברות פארמה וארגוני בריאות.

המשמעות המעשית של הנחיה זו היא שדירקטורים

נדרשים כעת להיות מעורבים באופן אקטיבי בנושאים

שעד כה נחשבו לתחום אחריותם של מומחי טכנולוגיה

ואבטחת מידע.

הדירקטוריון נדרש לדון במסמכי מדיניות אבטחת 

מידע, לבחון תוצאות של סקרי סיכונים ומבדקי 

חדירות, ולקיים דיונים תקופתיים על אירועי 

אבטחת מידע בארגון.

יתרה מזאת, הדירקטוריון נדרש לקיים לפחות דיון 

שנתי בנושאי אבטחת מידע ולקבל דיווחים שוטפים

על אירועי אבטחה משמעותיים.

ההשלכות של אי-עמידה בדרישות אלו עלולות להיות

משמעותיות.חברות שיפרו את ההנחיה עלולות להיות

חשופות לקנסות של עד 320,000 ש"ח על כל הפרה.

יתרה מזאת, הדירקטורים עצמם עלולים להיות חשופים

לתביעות נגזרות מצד בעלי מניות.

במקרה של אירוע אבטחה חמורהדירקטורים עלולים

למצוא את עצמם נדרשים להסביר מדוע לא

נקטו באמצעי זהירות מספקים.

עם זאת, ההנחיה החדשה מעוררת גם ביקורת בקרב 

מומחים בתחום. יש הטוענים כי היא עלולה לסרבל 

את תהליכי קבלת ההחלטות בחברות ולהעלות את

העלויות עקב הצורך בייעוץ מקצועי נוסף.

בנוסף, עולה השאלה האם לדירקטורים, שרובם אינם

מומחי סייבר או אבטחת מידע, יש את הידע הנדרש

כדי לקבל החלטות מושכלות בתחומים אלה. אלה

מזהירים כי זה יכול לגרום לדירקטוריון להפוך להיות

חותמת גומי, או שזה יכול לגרום לכך שהדירקטוריון

ייכנס ללחץ ויסבך את העבודה של הארגון.

מנגד, תומכי ההנחיה טוענים כי היא הכרחית בעידן

שבו איומי סייבר הופכים למורכבים ומסוכנים יותר.

הם מדגישים כי אחריות הדירקטוריון היא לא להיות

מומחי סייבר, אלא להבטיח שהחברה מקצה 

משאבים מתאימים ומיישמת מדיניות נאותה בתחום.

כמשרד עורכי דין המתמחה בליווי חברות 

וסטארטאפים, אנו רואים בהנחיה זו הזדמנות לחברות

לחזק את ההגנה על המידע והפרטיות שלהן.

אנו ממליצים לחברות לבצע הערכת סיכונים מקיפה,

לגבש מדיניות ארגונית ברורה, ולשקול הכשרת 

דירקטורים בנושאי סייבר ואבטחת מידע.

חשוב גם לבחון את פוליסות ביטוח הדירקטורים 

ונושאי המשרה ולוודא שהן מכסות תביעות 

הקשורות לאירועי סייבר.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם חברי דירקטוריון המתמודדים עם האחריות 

החדשה בתחום אבטחת המידע ?

מנהלים חברה ומחפשים דרכים להתאים את מדיניות 

אבטחת המידע לדרישות החדשות ?

חוששים מהחשיפה המשפטית החדשה של 

הדירקטוריון בנושאי סייבר ופרטיות ?

מעוניינים לשפר את יכולות הפיקוח של הדירקטוריון

על נושאי אבטחת מידע ?

רוצים ללמוד עוד על ההיבטים המשפטיים של אחריות

הדירקטוריון בעידן הסייבר ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

הנשק הסודי של ה-AI : כיצד ProRata מטלטלת את עולם זכויות היוצרים

גיוס של 25 מיליון דולר מעיד על הצורך הדחוף 

בפתרונות משפטיים חדשניים

בעולם הבינה המלאכותית (AI), המשתנה במהירות, 

אנו עדים לאתגרים משפטיים חדשים ומרתקים.

אחד הבולטים שבהם הוא ההגנה על זכויות יוצרים 

בעידן שבו מכונות יכולות ללמוד, ליצור ולשכפל תוכן

במהירות ובהיקף חסרי תקדים.

בלב הסוגיה הזו עומד סטארטאפ חדשני בשם

ProRata, שמציע פתרון מעניין לבעיה שרבים

בתעשייה מכנים "גניבת מידע".

ביל גרוס, הידוע כממציא מודל "תשלום פר קליק"

בפרסום המקוון, זיהה את הפוטנציאל העצום של 

AI לשנות את כללי המשחק בתחום זכויות היוצרים.

הוא ייסד את ProRata כדי להתמודד עם האתגר

הזה, וגייס לאחרונה 25 מיליון דולר למטרה זו.

הרעיון מאחורי ProRata הוא פשוט אך מהפכני :

פיתוח טכנולוגיה שמסוגלת לזהות את מקורות 

המידע ששימשו ליצירת תוכן על ידי AI, ולאפשר

חלוקה הוגנת של הכנסות לבעלי זכויות היוצרים.

מבחינה משפטית, הפתרון של ProRata מעלה

שאלות מרתקות. האם זו תהיה הדרך להתמודד עם

הפרות זכויות יוצרים בעידן ה-AI ?

כיצד ישפיע פתרון כזה על הגדרות משפטיות של

"שימוש הוגן" או "יצירה מקורית" ?

ומה לגבי האחריות המשפטית של מפתחי AI

שמשתמשים במידע מוגן ?

שיתופי הפעולה של ProRata עם ענקי תעשייה

כמו Universal Music Group ו-Financial Times

מדגישים את הצורך הדחוף בפתרונות משפטיים 

יצירתיים.

זה גם מעלה שאלות לגבי האופן שבו הסכמי רישוי 

ושיתוף פעולה יתפתחו בעתיד הקרוב.

עבור סטארטאפים בתחום ה-AI, המקרה של

ProRata מספק שיעור חשוב. הוא מדגיש את

הצורך בחשיבה מעמיקה על היבטים משפטיים

כבר בשלבים המוקדמים של פיתוח מוצר.

הסכמי מייסדים, הסכמי משקיעים, והגנה על קניין 

רוחני הופכים למורכבים יותר כשמדובר 

בטכנולוגיות AI, ודורשים תשומת לב מיוחדת.

יתרה מזאת, הפתרון של ProRata מעלה את

האפשרות של שינויים משמעותיים בחקיקה הקיימת.

האם נראה בקרוב חוקים חדשים שיתמודדו ספציפית

עם סוגיות של AI וזכויות יוצרים ?

כיצד ישפיעו שינויים כאלה על התעשייה כולה ?

כבעלי חברות, משקיעים ויזמים, חשוב להיות מודעים

להתפתחויות אלו ולהשלכותיהן על עסקיכם. בין אם

אתם פועלים ישירות בתחום הטכנולוגיה או בתחומים

אחרים, ההשפעה של AI על זכויות יוצרים עשויה

להיות משמעותית עבורכם.

זה יכול לכלול שינויים באופן שבו אתם מגנים על הקניין 

הרוחני שלכם, כיצד אתם משתמשים בתוכן של אחרים,

ואפילו כיצד אתם מפתחים מוצרים ושירותים חדשים.

המקרה של ProRata מדגים את הצורך הדחוף

בחשיבה מחודשת על ההגנה המשפטית של 

זכויות יוצרים בעידן ה-AI.

זוהי הזדמנות עבור כולנו לבחון מחדש את

האסטרטגיות העסקיות והמשפטיות שלנו

ולהתאים אותן למציאות החדשה.

מה דעתכם על הפתרון של ProRata ?

האם לדעתכם זו הדרך הנכונה להתמודד עם אתגרי

זכויות היוצרים בעידן ה-AI ?

אשמח לשמוע את מחשבותיכם ולדון בנושא זה המשנה

את פני התעשייה.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

מנהלים חברה או סטארטאפ ומתלבטים כיצד להגן 

על הקניין הרוחני שלכם בעידן ה- AI ?

מתמודדים עם אתגרים משפטיים בשימוש או פיתוח 

טכנולוגיות AI ?

חוששים מהפרת זכויות יוצרים בעת שימוש במערכות

AI בעסק שלכם ?

אתם לקראת ניסוח הסכמי מייסדים, משקיעים או

שותפויות בתחום ה- AI ?

רוצים להבטיח שהסכמי השימוש וההפצה של 

המוצרים שלכם מותאמים לעידן ה- AI ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

סטארטאפ ישראלי מזעזע את עולם העסקים: AI מציע 'עובדים' ב-80$ בלבד

הסטארטאפ Enso מציע סוכני בינה מלאכותית שעשויים 

לחסוך לעסקים אלפי דולרים בחודש

 

במהלך נועז שעשוי לעצב מחדש את האופן שבו עסקים

פועלים, הסטארט-אפ הישראלי Enso חשף את "הסוכנים

המקצועיים" שלו המופעלים על ידי בינה מלאכותית.

Enso, שהוקמה על ידי מיקי צ'סלבסקי, מייסד שותף של

RapidAPI, שואפת לספק לעסקים אנשי מקצוע וירטואליים

מבוססי בינה מלאכותית בשבריר מהעלות של

מומחים אנושיים.

התפתחות זו לא רק מציגה את ההתקדמות המהירה

של טכנולוגיית AI, אלא גם מדגישה את הנוף המתפתח

של המערכת האקולוגית של סטארט-אפים.

הטכנולוגיה של Enso מציגה את "סוכני AI מונחים",

קטגוריה חדשה שנועדה להתגבר על בעיות חוסר עקביות 

ואמינות הקשורות לעתים קרובות לסוכני AI נוכחיים.

על ידי שילוב טכנולוגיות סוכן AI עם טכניקות אוטומציה,

סוכנים אלה יכולים להיות יצירתיים ויציבים כאחד,

ולהבטיח ביצועים עקביים.

"זהו שינוי פרדיגמה", אומר צ'סלבסקי, מנכ"ל אנסו.

"הבוטים שלנו רצים ברקע, ולא דורשים 'ניהול'. הם

פרואקטיביים, ומאפשרים לבעלי עסקים להתמקד

בפעילות היומיומית בזמן שהבוט 'תומך' בעסק מהצד".

החברה מציעה כיום סוכנים בתחומים שונים, כולל יצירת

לידים באמצעות דואר אלקטרוני. לדברי צ'סלבסקי, שירות

שבדרך כלל עולה 2,000 דולר כשהוא נעשה באופן ידני

יכול להתבצע על ידי בוט של Enso

תמורת 80 דולר בלבד.

הפחתת עלויות דרמטית זו עשויה לשנות את

כללי המשחק עבור עסקים המתקשים להתחרות

בשוק דיגיטלי יותר ויותר.

הפוטנציאל של אנסו לא נעלם מעיני המשקיעים. לאחרונה

השלימה החברה סבב גיוס סיד וגייסה 6 מיליון דולר. את

הסבב הובילה NFX, בהשתתפות Fresh Fund

ו-Dark Mode Ventures, יחד עם משקיעים פרטיים

בולטים ביניהם יוסי מטיאס, ראש AI Google Research,

ושמיר לוי, שותף לשעבר בסקויה קפיטל ישראל.

בעוד שהחדשנות של Enso מרגשת, היא גם מדגישה את

החשיבות של יסודות משפטיים מוצקים עבור

סטארט-אפים טכנולוגיים.

כאשר חברות כמו Enso מותחות את גבולות טכנולוגיית

הבינה המלאכותית, עליהן לנווט בנופים משפטיים 

מורכבים. להלן היבטים משפטיים מרכזיים 

שסטארט-אפים צריכים לקחת בחשבון :

 הסכמי מייסדים : מסמכים חיוניים אלה מתארים את

התפקידים, האחריות וחלוקת ההון בין מייסדים שותפים.

הם יכולים למנוע מחלוקות עתידיות ולהבטיח תהליכי

קבלת החלטות ברורים.

 הסכמי השקעה : כפי שמדגים סבב הגיוס האחרון של

Enso, סטארט-אפים זקוקים להסכמי השקעה מובנים

היטב כדי להגן הן על החברה והן על המשקיעים שלה.

הסכמים אלה מכסים בדרך כלל תנאי השקעה,

הערכת שווי וזכויות משקיעים.

 הסכמי בעלי מניות : הסכמים אלה מסדירים את היחסים

בין בעלי המניות ויכולים לכלול הוראות על העברות מניות,

זכויות הצבעה ואסטרטגיות יציאה. עבור סטארט-אפים

בתחום הבינה המלאכותית, ייתכן שאלה יצטרכו להתייחס

לשיקולים ייחודיים הקשורים לקניין רוחני וזכויות נתונים.

 הגנה על קניין רוחני : עבור סטארט-אפים בתחום הבינה

המלאכותית, הגנה חזקה על קניין רוחני היא חיונית.

זה כולל פטנטים על אלגוריתמים חדשניים של בינה

מלאכותית, סימנים מסחריים להגנה על מותג וזכויות

יוצרים על קוד תוכנה ותוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית.

 מדיניות הגנה על נתונים ופרטיות : כאשר סוכני AI

מטפלים בנתונים עסקיים, סטארט-אפים חייבים להבטיח

תאימות לתקנות הגנה על נתונים כמו GDPRאו CCPA.

זה כולל יישום אמצעי אבטחת נתונים חזקים

ומדיניות פרטיות ברורה.

 הסכמי רמת שירות (SLA) : עבור שירותי B2B AI

כמו Enso, הסכמי רמת שירות ברורים המגדירים מדדי

ביצועים, ערבויות לזמן פעולה תקינה ומגבלות חבות

הם חיוניים. הסכמים אלה צריכים להתייחס גם לנושאים

ספציפיים לבינה מלאכותית, כגון זכויות שימוש בנתונים

והתחייבויות לדיוק מודלים.

העתיד

הגישה של אנסו מייצגת שינוי משמעותי באופן שבו עסקים

עשויים לפעול בעתיד הקרוב. על ידי הצעת סוכני AI שיכולים

לבצע משימות שבוצעו באופן מסורתי על ידי אנשי מקצוע

אנושיים, הם לא רק מספקים שירות, אלא עשויים לעצב 

מחדש את שוק העבודה ואת נוף הפעילות העסקית.

עם זאת, חדשנות זו מעלה גם שאלות חשובות לגבי

תפקידה של AI במקום העבודהפרטיות נתונים 

וההשפעה הפוטנציאלית על תעסוקה במגזרים מסוימים.

ככל שהבינה המלאכותית ממשיכה להתקדם, עסקים

וקובעי מדיניות יצטרכו להתמודד עם אתגרים אלה

כדי להבטיח שהיתרונות של AI יתממשו תוך מזעור 

ההשפעות השליליות הפוטנציאליות.

לסיכום

ככל שסטארט-אפים כמו Enso ממשיכים לדחוף את גבולות

טכנולוגיית הבינה המלאכותית, הם מדגישים את האופי

הדינמי של תעשיית הטכנולוגיה.

בעוד חידושים אלה מבטיחים אפשרויות מלהיבות לעסקים,

הם גם מדגישים את הצורך במסגרות משפטיות חזקות

לתמיכה והגנה על מיזמים אלה.

עבור יזמים בתחום הבינה המלאכותית, ההצלחה תהיה

תלויה לא רק בחדשנות טכנולוגית אלא גם בניווט 

בשיקולים המשפטיים והאתיים המורכבים הנלווים

לפיתוח ופריסה שלמערכות AI.

ככל שהתחום מתפתח, יחסי הגומלין בין טכנולוגיה 

חדשנית לבין פרקטיקות משפטיות מבוססות יהיו

מכריעים בעיצוב העתיד של AI בעסקים.

 

הסיפור של Enso משמש דוגמה משכנעת לאופן שבו

סטארט-אפים יכולים למנף AI כדי ליצור פתרונות 

חדשניים.

עם זאת, היא גם מזכירה לנו שבעולם המהיר של

סטארט-אפים טכנולוגיים, יסודות משפטיים איתנים 

חיוניים לא פחות מפריצות דרך טכנולוגיות בהבטחת 

הצלחה וקיימות לטווח ארוך.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם מנהלים סטארטאפ ומחפשים דרכים חדשניות

לייעל את העבודה ?

מתמודדים עם אתגרים משפטיים בהטמעת AI 

בסטארטאפ שלכם ?

חשוב לכם לוודא שהשימוש ב-AI עומד בכל 

הדרישות החוקיות ?

מעוניינים לשלב טכנולוגיות AI מתקדמות בסטארטאפ

תוך הגנה על הקניין הרוחני ?

זקוקים לייעוץ משפטי מקצועי בנושא הסכמי שימוש 

ב-AI ומדיניות פרטיות ?

רוצים ללמוד עוד על ההיבטים המשפטיים של

שילוב AI בסטארטאפים ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

פסיקת דרך מהפכנית של בית המשפט העליון: "חצי הסכם" עשוי להפוך לחוזה מחייב

הרחבת האפשרות להכיר במסמכים בלתי 

פורמליים כחוזים, בהתבסס על גמירות דעת 

ונכונות להשלים פרטים

לאחרונה, פסק דין של בית המשפט העליון

הפך את פסיקת בית המשפט המחוזי בסוגיית

מעמדם החוזי של מסמכים בלתי פורמליים,

כמו זיכרון דברים או סיכום ישיבה.

פסק הדין עסק במסמך "סיכום ישיבה" שנחתם

על ידי שני הצדדים במסגרת הליך גישור,

ושיקף הסכמות שלא היו מפורטות באופן מלא

לגבי שטחי קרקע שבמחלוקת.


ביהמ"ש המחוזי
 קבע כי המסמך אינו

חוזה מחייב בשל היעדר גמירות דעת ומסוימות.

אולם, בית המשפט העליון הפך את ההחלטה

וקבע כי סיכום הישיבה מהווה חוזה מחייב

הניתן לאכיפה.

על פי הדין, על מנת שייכרת חוזה נדרשים

שני יסודות – גמירות דעת ומסוימות.

גמירות דעת משמעה מפגש רצונות בין הצדדים

להתקשר בעסקה, ומסוימות היא הדרישה

שהמסמך יכלול את התנאים העיקריים

הנחוצים להתקשרות.

עם השנים בתי המשפט ריככו מעט את

דרישת המסוימות, וההתייחסות היא שאם

הצדדים גמרו בדעתם להתקשר בחוזה,

אין לאפשר לאחד מהם להתנער ממנו

בטענה של היעדר מסוימות.


בית המשפט העליון 
מצא בסיכום הישיבה

גמירות דעת להתחייבות הדדית, בהתבסס

על מספר טעמים, ביניהם : חתימת הצדדים,

ההתחייבות לעמוד בלוח הזמנים, מינוי עורכי

דין לעריכת ההסכם המלא, פרק הזמן הקצר

שהוגדר לכך, וההתייחסות לצד שלישי כמי

שאינו צד להסכם.

לגבי דרישת המסוימות, בית המשפט העליון

הכיר בכך שאין מדובר במסוימות מלאה.

אולם, נקבע כי לאור עוצמת גמירות הדעת

הגבוהה, היעדר מחלוקת על אופן השלמת

הפרטים החסרים, ונכונות הצדדים להשלימם,

יש לתת לסיכום הישיבה תוקף מחייב ולהכיר

בו כחוזה.

עם זאת, הייתה מחלוקת בין שופטי ההרכב.

השופטת ברק-ארז סברה שאין מקום לחידוש

הלכה המכיר בהסכמות בלתי פורמליות

כחוזים מחייבים, מחשש שהדבר ייתן תוקף

למצבים בהם הצדדים לא התכוונו לכך.

מנגד, היא הזהירה מפני התחמקות צדדים

מתוחכמים מהסכמות ברורות שלא זכו לעיגון

פורמלי מלא.


לסיכום

פסק הדין קובע הלכה חדשה המרככת את

האפשרות לראות במסמכים בלתי פורמליים

המקיימים תנאים מסוימים כחוזים מחייבים.

השפעתו תיראה בשנים הקרובות,

אך בינתיים מומלץ להיות ערים למשמעויות

האפשריות של הסכמות וחתימות על מסמכים,

גם אם הם נתפסים כ"חצי הסכם" בלבד.


אהבתם ? שתפו את הדיוור 
עם הקהילה שלכם.

אתם מנהלים משא ומתן על הסכמים עסקיים חשובים?

מעורבים בעסקאות מורכבות שדורשות הבנות

והסכמות מפורטות ?

חשוב לכם לוודא לוודא שההסכמות שלכם מחייבות 

משפטית ויגנו על האינטרסים שלכם ?

זקוקים להסכמים מפורטים וחזקים שיגנו

על האינטרסים שלכם ?

יש לכם צורך בליווי צמוד של עורכי דין מנוסים שיבטיחו 

שההסכמים שלכם מנוסחים באופן אופטימלי ?

חשוב לכם להימנע ממחלוקות משפטיות יקרות בעתיד?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.


שלכם,

שרית ואילן צדק

הסוד שיהפוך את ההסכמים העסקיים שלכם ממוצלחים למנצחים

גלו כיצד אופציות CALL ו-PUT יכולות לשנות את 

כללי המשחק ולהגן על האינטרסים שלכם בכל עסקה

 

בעולם העסקי הדינמי של ימינו, הצלחתו של כל מיזם

תלויה ביכולת להתמודד עם אי-ודאות תוך כדי ניצול

הזדמנויות.

בין אם אתם מייסדים הבונים חברה מאפס,

יזמים המגייסים השקעותבעלי מניות המנהלים עסק

משותף או חברות המעורבות במיזוגים ורכישות, חיוני

שההסכמים שלכם יכללו מנגנונים המספקים לכם

גמישות וביטחון.

שני כלים רבי עוצמה העומדים לרשותכם לצורך כך

הם:

אופציית CALL ואופציית PUT

אופציית CALL נותנת למחזיק בה את הזכות, אך

לא החובה, לרכוש נכס (כגון מניות) במחיר מוסכם

מראש (מחיר המימוש) בתוך פרק זמן מוגדר.

לעומתה, אופציית PUT מעניקה למחזיק את הזכות

למכור נכס (כגון מניות) במחיר מימוש מוגדר מראש.

שני המנגנונים הללו יכולים לשרת מגוון מטרות

בהקשרים עסקיים שונים :

1. בהסכמי מייסדים, אופציית CALL יכולה

לאפשר למייסד לרכוש מניות נוספות בחברה

שלו במחיר מוסכם מראש, ובכך להגדיל את

חלקו בבעלות ובשליטה.

מנגד, אופציית PUT יכולה להעניק למייסד

מנגנון יציאה על ידי מתן האפשרות למכור

את מניותיו בתנאים מסוימים, למשל במקרה

של מחלוקת או שינוי בנסיבות האישיות.

2. בהסכמי השקעה, אופציית CALL מאפשרת

למשקיעים להגדיל את חלקם בחברה כאשר

היא מצליחה ועולה בערכה. כך הם יכולים

להרוויח יותר מצמיחתה העתידית.

לעומת זאת, אופציית PUT מספקת למשקיעים

רשת ביטחון – היא מבטיחה להם אפשרות יציאה

במקרה שהחברה מתמודדת עם קשיים או

אינה מממשת את הפוטנציאל שלה.

3. בהסכמי בעלי מניות, אופציות CALL ו-PUT

יכולות לסייע בניהול מעברי בעלות. למשל,

אופציית CALL מאפשרת לבעל מניות לרכוש

את המניות של בעל מניות אחר שמעוניין לעזוב,

ובכך לשמור על הרכב הבעלות הרצוי.

אופציית PUT, לעומת זאת, נותנת לבעל מניות

מיעוט אפשרות "מילוט" אם הוא מרגיש

שהאינטרסים שלו אינם נשמרים.

4. במיזוגים ורכישות, אופציית CALL יכולה לשמש

את הרוכש להשגת שליטה בחברת המטרה

על ידי רכישת מניות נוספות במחיר שנקבע מראש.

זה מספק לרוכש ודאות ושליטה במהלך תהליך

המיזוג.

מצד שני, אופציית PUT יכולה להגן על בעלי המניות

של החברה הנרכשת, על ידי הבטחת אפשרות יציאה

במקרה שהם אינם שבעי רצון מתנאי המיזוג או

מביצועי החברה לאחר מכן.

חשוב להבין שאף שאופציות CALL ו-PUT הן כלים

חזקים, השימוש בהן דורש זהירות רבה.

תנאי האופציה, כגון מחיר המימוש, תקופת המימוש

ותנאים מקדימים, חייבים להיות מנוסחים בבהירות

כדי למנוע אי-הבנות ומחלוקות בעתיד.

ניסוח לא הולם עלול להוביל לתוצאות בלתי צפויות

ולסיכונים משפטיים מיותרים.

כאן אנו נכנסים לתמונה. הצוות שלנו בצדק עורכי דין,

בעל ניסיון עשיר בדיני חברות ובעסקאות מסחריות

מורכבות, מחויב לעמוד לצידכם. נעבוד בצמוד אליכם

כדי להבין את הצרכים הייחודיים שלכם ולתפור

הסכמים המקדמים את האינטרסים שלכם.

הכול תוך שימוש בידע המשפטי המעמיק שלנו

וכישורי המשא ומתן שלנו, נבטיח שאופציות

ה-CALL וה-PUT שלכם יהיו מנוסחות בצורה

אופטימלית ומוגנות היטב מבחינה משפטית.

אל תהססו לפנות אלינו בכל שלב בתהליך – בין אם

זה ייעוץ ראשוני, ניהול משא ומתן או ניסוח ההסכם

הסופי. אנו כאן כדי להיות השותף האסטרטגי שלכם,

לספק את הייעוץ המשפטי הנחוץ לכם לצד

פרספקטיבה עסקית מעמיקה.

יחד נבנה את ההסכמים שיהוו בסיס איתן להצלחה 

העסקית שלכם, תוך שימוש מושכל

באופציות CALL ו-PUT ובכלים משפטיים

מתקדמים נוספים.

הידע והניסיון שלנו הם הנכס שלכם – נעמוד

לצידכם בכל שלב ונדאג שתצאו מנצחים מכל עסקה.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם המייסדים של חברה חדשה ? 

בעלי מניות המנהלים עסק משותף ?

משקיעים המחפשים דרכים לנהל סיכונים 

ולמקסם רווחים ?

מעורבים בעסקאות מיזוג ורכישה מורכבות ?

זקוקים להסכמים מפורטים וחזקים

שיגנו על האינטרסים שלכם ?

יש לכם צורך בליווי צמוד של עורכי דין מנוסים 

שיבטיחו שההסכמים שלכם מנוסחים באופן אופטימלי ?

חשוב לכם להימנע ממחלוקות משפטיות יקרות בעתיד ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

דירקטוריון בעידן הבינה המלאכותית: ניווט בין חדשנות לאחריות !

הנחיית רשות הגנת הפרטיות מטילה אור על חובות 

הפיקוח וההובלה של הדירקטוריון בעת השימוש 

במערכות AI לעיבוד מידע אישי

 

בעידן שבו טכנולוגיות בינה מלאכותית הופכות לחלק

בלתי נפרד מפעילותם של ארגונים רבים, עולה

השאלה מהי אחריותו של הדירקטוריון בחברות אלו

ביחס לשימוש במערכות אלו

והשפעתן על פרטיות המידע ?

לאחרונה, פרסמה רשות הגנת הפרטיות הנחיה 

חשובה בנושא תפקיד הדירקטוריון בקיום חובות 

התאגיד לפי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע).

ההנחיה, אשר מבוססת על פרשנות של הדין הקיים,

שופכת אור על היקף אחריותו

של הדירקטוריון בתחום זה.

על פי ההנחיה, בחברות בהן עיבוד מידע אישי מהווה

חלק מרכזי בפעילות או כרוך בסיכון מוגבר לפרטיות,

הדירקטוריון הוא הגורם האחראי לפקח על קיום

חובות אבטחת המידע.

בין היתר, עליו לאשר את העקרונות המרכזיים של

נוהל אבטחת המידע הארגוני ומסמך הגדרות המאגר,

לדון בתוצאות סקרי סיכונים ומבדקי חדירות,

באירועי אבטחה שהתרחשו ובממצאי ביקורות

תקופתיות.

כמו כן, על הדירקטוריון להחליט מי הם בעלי

התפקידים שיהיו אחראים על יישום יתר דרישות

התקנות, ולפקח על ביצוען בפועל.

כאשר מדובר בחברות העושות שימוש נרחב

במערכות בינה מלאכותית לצורך עיבוד מידע אישי, 

אחריות הדירקטוריון מקבלת משנה תוקף.

מערכות אלו, בשל יכולותיהן המתקדמות בניתוח מידע,

עשויות לעורר סיכונים ייחודיים לפרטיות, כגון חשיפת

מידע רגיש, שימוש לא הוגן, או הטיות אלגוריתמיות.

לפיכך, על הדירקטוריון מוטלת החובה לוודא כי

השימוש במערכות בינה מלאכותית נעשה באופן 

אחראי ואתי, תוך הקפדה על

עקרונות הגנת הפרטיות.

בהקשר זה, על הדירקטוריון לבחון לעומק את

ההשלכות האתיות והחברתיות של יישום טכנולוגיות

בינה מלאכותית בארגון. עליו להבטיח כי מתקיים דיון

מעמיק בסוגיות כגון הוגנות האלגוריתמים, שקיפות,

ויכולת הסבר של ההחלטות המתקבלות. כמו כן,

על הדירקטוריון לגבש מדיניות ברורה בנושא,

הכוללת עקרונות מנחים לשימוש אחראי בבינה

מלאכותית והגנה על זכויות הפרט.

בנוסף, באחריות הדירקטוריון לוודא כי מיושמים

בחברה מנגנוני בקרה ופיקוח הולמים על

מערכות הבינה המלאכותית.

יש לבחון את אמינותן, יציבותן ועמידותן של המערכות,

לנטר את פעילותן באופן שוטף, ולתקן ליקויים

במידת הצורך.

על הדירקטוריון גם להקפיד כי החברה מקיימת

שקיפות מלאה מול לקוחותיה ובעלי העניין האחרים

לגבי השימוש שהיא עושה בבינה מלאכותית,

ומאפשרת להם לממש את זכויותיהם ביחס

למידע האישי שלהם.

לסיכום,

ההנחיה של רשות הגנת הפרטיות מדגישה את

תפקידו המרכזי של הדירקטוריון בהבטחת השימוש 

הראוי במידע אישי בארגון, לרבות במערכות 

בינה מלאכותית.

בחברות העושות שימוש נרחב בטכנולוגיות אלו,

נדרשת מעורבות אקטיבית של הדירקטוריון בגיבוש

מדיניות, פיקוח על יישומה, ובחינה מתמדת

של ההשלכות האתיות.

רק בדרך זו ניתן יהיה לממש את הפוטנציאל העצום

הטמון בבינה המלאכותית, תוך צמצום הסיכונים

והגנה על זכויות הפרט בעידן הדיגיטלי.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם/ן דירקטורים בחברה ? בעלי מניות בחברה ?

משקיעים בחברה ?

עושים שימוש במערכות של בינה מלאכותית ?

מפתחים או מממשים מודלים של בינה מלאכותית ?

יש לכם צורך בגיבוש מדיניות, הטמעת נהלים, 

וליווי שוטף של החברה, על מנת להבטיח 

עמידה מלאה בדרישות הרגולציה ?

חשוב לכם למזער את הסיכונים 

המשפטיים והעסקיים שלכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק