מעסיקים, היזהרו ! איסוף לא חוקי של טביעות אצבע עלול לעלות לכם ביוקר !

כך תשתמשו בטביעות אצבע של עובדים בצורה חוקית

בשנים האחרונות הולכת וגדלה התופעה של שימוש 

מעסיקים בטכנולוגיות לזיהוי או אימות ביומטרי של 

עובדים, בעיקר לצורך בקרה ודיווח על נוכחות, החל

מכניסה ויציאה מהמתחם ועד

לשעות הגעה ועזיבה של יום העבודה.

הטכנולוגיות הנפוצות ביותר כוללות סורקי טביעות 

אצבע,זיהוי תווי פנים וסריקת קשתית העין. מעסיקים

רבים טוענים כי מערכות אלו יעילות, חוסכות בעלויות

ניהול כוח האדם ומונעות הונאות שעות.

מנגד, הרחבת השימוש בטכנולוגיות הללו מעוררת 

דאגה גוברת לגבי פגיעה אפשרית בפרטיות העובדים

והיעדר מנגנוני פיקוח ובקרה נאותים.

מסמך מדיניות שגיבשה הרשות להגנת הפרטיות

מפורסם עתה לראשונה, שעוסק בנושא איסוף ושימוש

במידע ביומטרי לבקרת נוכחות עובדים במקום העבודה,

ומתייחס לסיכונים לפרטיות העובד/ת הטמונים בשימוש

במנגנון זה לצד זכות המעסיק לעשות בכך שימוש.

אין חולק שיש יתרונות בשימוש במידע ביומטרי, לרבות

במקומות עבודה. עם זאת, שימוש שכזה מציב אתגר 

גדול בכל הנוגע להגנה ולכיבוד זכותם של עובדים/ות 

לפרטיות.

זאת ועוד שימוש שכזה עלול להיעשות שלא על יסוד

הסכמה חופשית ומדעת של עובדים (וזאת בשל פערי

כוחות שיש בינם לבין מעסיקיהם), להגביר את תחושת

המישטור בקרב עובדים, וכמובן לזלוג ולהיגנב.

פסק דין משמעותי שעסק ספציפית בסוגיית איסוף

מידע ביומטרי לצרכי בקרת נוכחות במקומות עבודה

הוא פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בפרשת 

קלנסווה.

בפסק דין זה נקבע כי טביעת אצבע היא מידע 

פרטי-אישי של אדם, ומסירתה לאחר פוגעת, כבר

בעצם המסירה, בפרטיות ובאוטונומיה של המוסר.

פגיעה נוספת ונפרדת בפרטיות ובאוטונומיה נגרמת

כתוצאה מהסיכון הכבד לשימוש לרעה בטביעת 

האצבע או לשימוש בה שלא למטרה שלשמה נמסרה.

לפיכך, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי למרות

שאין פסול בשימוש מעסיקים במערכות לדיווח נוכחות

עובדים המבוססות על טביעות אצבע, הרי שאין 

למעסיקים סמכות בדין לחייב עובדים למסור מידע 

ביומטרי לצרכי דיווח נוכחות, וכי ניתן להכשיר פגיעה 

שכזו בפרטיותם של עובדים רק בחוק או מכוח 

הסכמה שניתנה כדין.

אז האם לעמדת הרשות להגנת הפרטיות, אסור לאסוף 

ולהשתמש במידע ביומטרי לבקרת נוכחות עובדים 

במקום העבודה ולפיקוח אחר שעות עבודתם ?

התשובה לכך היא שלילית. יחד עם זאת, הרשות מבהירה

כי איסוף המידע והשימוש בו חייבים להיעשות באופן

סביר ומידתי, תוך יידוע העובדים וקבלת הסכמתם לכך,

תוך יישום כללי אבטחת המידע וכן להימנע מלאסוף

מידע ביומטרי של עובדים שאינו נדרש.

במסמך, מצביעה הרשות על העקרונות שעל בסיסם על

מעבידים לפעול בעת שימוש במערכות ביומטריות לבקרה

ולפיקוח על שעות העבודה. כך למשל, מציינת הרשות כי

בנושא המידתיות, הבחירה בשימוש במערכות ביומטריות

לבקרת נוכחות עובדים צריכה להיות מוצדקת ולהתחשב,

בין היתר, בקיומן של חלופות אפשריות אחרות הפוגעות

פחות בפרטיות העובדים. כמו למשל, שימוש בכרטיס

עובד ללא שימוש במידע ביומטרי, התקנת מצלמות שאינן

ביומטריות באזור שעון הנוכחות ובחינת צילומיהן רק

שיעלה חשש כי עובד מסוים אינו מדווח בצורה אמינה על

שעות עבודתו, שמירת המידע הביומטרי על גבי כרטיסים

חכמים בלבד והעמדת המערכות הביומטריות רק

לשימושם של עובדים המסכימים לכך תוך העמדת חלופה

סבירה לעובדים המסרבים לעשות כן.

כמו כן מדגישים ברשות כי "על מעסיקים ליידע את

עובדיהם, בשפה ברורה ופשוטה, בדבר איסוף המידע

הביומטרי והשימוש בו. במסגרת היידוע חשוב להתייחס

להיבטים הבאים: מטרות איסוף המידע הביומטרי, זהות

הגורם האחראי על המאגר בו נשמר המידע ומורשי

הגישה אליו, אופן אבטחת המידע, הסכנות האפשריות

של איסוף ושמירת המידע, וזכויות העובד בדבר העיון

ותיקון המידע".

חשוב לדעת כי ככל שאין הסמכה חוקית, אסור לחייב 

עובדים במסירת מידע ביומטרי לצרכי בקרת נוכחות 

או פיקוח על שעות עבודתם. איסוף ושימוש במידע 

ביומטרי חייב להיעשות אך ורק בהסכמת העובד.

ההסכמה צריכה להיות מפורשת או באופן המשתמע

מהתנהגות העובד.

ברשות להגנת הפרטיות מציינים כי "בנסיבות בהן

השימוש במערכות ביומטריות לבקרת נוכחות נעשה

באופן מידתי, רשאי מעסיק לדרוש מעובד כי ייתן

הסכמתו לאיסוף המידע הביומטרי, וסירוב העובד

עלול להיות בעל השלכות מבחינת יחסי העבודה

בין הצדדים. ואולם, אם לא ניתנה הסכמת העובד

לשימוש במידע ביומטרי שלו במערכות ביומטריות

לדיווח ובקרת נוכחות, על מעסיקו להימנע מלאסוף

עליו מידע אישי

באמצעות מערכות אלו".

במסמך הרשות מדגישים אף את עקרון צמידות המטרה.

כלומר, על מעסיקים להימנע מלאסוף מידע ביומטרי 

של עובדים שאינו נדרש.

נוכח רגישותו של המידע הביומטרי, על מעסיקים לבחון

את נחיצות שמירתו של מידע ביומטרי המוחזק על-ידם.

"במקרים בהם נמצא כי המידע אינו נחוץ עוד למעסיק,

עליו לפעול לצמצום המידע, לרבות באמצעות מחיקתו.

כך למשל, מידע שאינו נחוץ עוד לארגון עשוי להיות

מידע ביומטרי על עובדים שפרשו, או על עובדים שכבר

אינם עושים שימוש במערכת הביומטרית".

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם/ן מעסיקים עובדים/ות ?

משתמשים/ות בטכנולוגיות לזיהוי או אימות ביומטרי

לדיווח ולבקרת נוכחות עובדים במקום העבודה ?

רוצים לדעת מה הם הזכויות והחובות שלכם 

כמעסיקים ?

חשוב לכם להקטין חשיפה לסיכונים משפטיים ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

שוק ההון בהלם : האחים אמיר הופכים לבעלי שופרסל בעסקת ענק

מאבק תזזיתי על השליטה ברשת הענק

לפני מספר ימים התקבלה החלטה היסטורית בענף

המזון בישראל – הגופים המוסדיים המחזיקים

ב-64% ממניות שופרסל הסכימו למכור 24.99%

מהמניות לאחים שלומי ויוסי אמיר.

עסקה זו, בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל, צפויה

להקנות לאחים שליטה ברשת המזון הגדולה בישראל.

על פי תנאי העסקה שפורסמו, כל אחד מששת הגופים

המוסדיים שהחזיקו עד כה בשופרסל ימכור כ-40%

מחבילת המניות שברשותו לאחים אמיר. העסקה גובשה

לאחר משא ומתן ארוך ותחרות מול הצעות שהגישו

גם איש העסקים צביקה ויליגר וקבוצת דלק.

מדובר בעסקת רכישת מניות קלאסית שבמסגרתה

האחים אמיר ירכשו חלק ניכר ממניות החברה

הנרכשת, שופרסל, מבלי לשנות את מבנה התאגיד

שלה כחברה ציבורית הנסחרת בבורסה.

שופרסל עצמה אינה צד ישיר להסכם המכירה, אלא

העסקה מתבצעת ישירות בין בעלי המניות הנוכחיים

לבין האחים אמיר.

לכן, כדי לאשר את העברת השליטה נדרש אישור

של מרבית בעלי המניות בשופרסל.

בשונה מחברה פרטית שבה היה ניתן לאשר את

העסקה בהסכמה של רוב בעלי המניות או אחוז

מסוים על פי חוק החברות, בחברה ציבורית נדרש

תהליך ארוך ומורכב יותר של הצעת רכש מלאה.

במסגרת הצעת הרכש, על האחים אמיר להציע

לרכוש את מניותיהם של כלל בעלי המניות

הציבוריים במחיר הוגן. רק לאחר קבלת הסכמת

רוב המחזיקים יהיה ניתן להשלים את העסקה.

תהליך זה צפוי להימשך חודשים ארוכים.

 

נוסף על כך, העברת השליטה בשופרסל כרוכה

באישורים רגולטוריים שונים. בין היתר, נדרש

אישור של הממונה על הגבלים עסקיים במשרד

הכלכלה מאחר שהעסקה תגדיל את ריכוזיות

השוק בתחום המזון.

כמו כן, מכיוון שלשופרסל יש אג"חים הנסחרים

בבורסה, תידרש הסכמה של מחזיקי אגרות

החוב בהתאם לתנאים שנקבעו בשטר

הנאמנות של האג"חים.

הדבר טומן בחובו הן אתגרים וסיכונים אך

מנגד גם הזדמנויות עסקיות שעשויות להשביח

את החברה בטווח הארוך.

מה בין עסקת רכישת מניות

לעסקת רכישת נכסים ?

עסקת רכישת המניות של שופרסל שונה

באופן מהותי מעסקת רכישת פעילות או נכסים.

 

בעסקת מניות, כפי שאירעה כאן, האחים אמיר

רכשו בעצם את השליטה בשופרסל כתאגיד

וכחברה ציבורית קיימת ופעילה.

המבנה המשפטי של החברה נשמר כפי שהוא,

על כל זכויותיה וחובותיה הקיימות.

לעומת זאת, ברכישת פעילות או נכסים, החברה

הרוכשת אינה רוכשת את המניות אלא את הנכסים

והפעילות של החברה הנרכשת.

במצב זה, בדרך כלל חלק מהתחייבויות החברה

הנרכשת אינן עוברות לידי הרוכשת. כך למשל,

אם החברה הנרכשת הייתה מתחייבת בהסכם

למתן שירותי ליסינג, רק חלקן של התחייבויות

אלו היו עוברות לרוכשת בעסקת נכסים.

עסקאות רכישת נכסים עשויות לגלגל חבויות

משפטיות פחותות אל הרוכשת בנוגע לתחומים

כמו עובדים, רגולציה, הסכמים מחייבים וכדומה.

לסיכום, הבחירה של האחים אמיר ברכישת מניות

ולא רכישת נכסים מייצגת רצון שלהם להמשיך

להפעיל את שופרסל כחברה פעילה ושוטפת,

עם מבנה משפטי קיים כפי שהוא, תוך רכישת

השליטה בה. זה גם משמר רצף היסטורי של החברה.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

שוקלים התקשרות לביצוע עסקת רכישה/מכירה

של חברה?

מנהלים משא ומתן לקראת עסקת רכישה/מכירה

של חברה?

לא בטוחים מה מתווה העסקה הנכון עבורכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

מועמדים לראשות עירייה ולמועצה ? תזהרו מאויב חדש

טור מיוחד לקראת הבחירות המוניציפליות

עו"ד ינור ברטנטל, חבר מהלימודים, מומחה בבינה 

מלאכותיתבחירות, רשויות מקומיות, 

מועצות אזוריות וחברות כלכליות,

חבר אלינו לכתבה שפורסמה,

המקשרת בין בינה מלאכותית ובחירות.

כמשרד עורכי דין המתמחה בין היתר בבינה מלאכותית 

ורשויות מקומיות, אנו מציעים ייעוץ מקצועי וליווי 

משפטי בנושאים הרלוונטיים לפעילותכם.

הטכנולוגיות המתקדמות בתחום הבינה המלאכותית

מעוררות שאלות משפטיות מורכבות בנושאי פרטיות, 

אבטחת מידע, קניין רוחני ועוד.

בנוסף, לרשויות מקומיות ומועצות אזוריות יש צרכים

ייחודיים בתחומי הרגולציה, המכרזים וההתקשרויות.

אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לקבלת ייעוץ אישי 

ומותאם, על מנת שנוכל לסייע לכם באתגרים 

המשפטיים איתם אתם מתמודדים בעבודתכם

היומיומית.

נשמח לעמוד לרשותכם וללוות אתכם לאורך הדרך.

רצ"ב לינק לכתבה, לחצו עכשיו >>>>>>>>>>>


אהבתם ? שתפו 
את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם/ן בעלי חברות וסטארט-אפים בתחום 

הבינה המלאכותית ?

ראשי ו/או חברי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.


פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.


בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.


שלכם,

שרית ואילן צדק

יומן מלחמה: האם דירקטוריון חברה יכול להביע עמדה פוליטית או עמדה בנושאים חברתיים-מוסריים ?

הדירקטוריון כמפקח

 

השאלה האם דירקטוריון חברה יכול להביע עמדה

פוליטית או עמדה בנושאים חברתיים-מוסריים,

מבלי להסתכן בתביעה משפטית או בנזק עסקי,

היא שאלה מורכבת שאין לה תשובה חד-משמעית.

מצד אחד, לדירקטוריון יש אחריות כלפי בעלי המניות

לנהל את עסקי החברה בזהירות ולהימנע מלקיחת

סיכונים מיותרים.

 

הבעת עמדה שנויה במחלוקת בסוגיות פוליטיות

או חברתיות, עלולה במקרים מסוימים להזיק למוניטין

ולרווחיות החברה, ולכן מתעוררת השאלה האם זה

נכנס בתחום הסמכות והאחריות של הדירקטוריון.

יש לזכור כי תפקידו המרכזי של הדירקטוריון הוא

לפקח על הנהלת החברה ולוודא כי היא פועלת

למקסם את רווחיותה ושווייה לטווח הארוך.

מאידך, דירקטוריון מורכב מאנשים בעלי ערכים

ותחושת מחויבות חברתית.

בנסיבות חריגות, כאשר מתרחש אסון או משבר

הומניטרי, ייתכן שחברי הדירקטוריון ירגישו צורך

עמוק להביע עמדה מוסרית, גם אם היא שנויה

במחלוקת.

 

יש לזכור שמנהלים בכירים ודירקטורים הם אנשים

ולא רק "מכונות רווח", ולכן במצבים קיצוניים הם

עלולים לחוש צורך אנושי ומוסרי "לצאת מהשורה"

ולהביע עמדה ערכית, גם אם היא בעלת סיכון

עסקי מסוים.

 

האם דירקטוריון חברה ישראלית יכול להביע עמדה

בנוגע להתנהלות הממשלה בלחימה עם ארגוני

הטרור בעזה, או בנוגע למאמצי החזרת החטופים ?

 

מחד, המצב הביטחוני נוגע ישירות לרווחתם של

אזרחים רבים, ולכן טבעי שיהיו לחברי הדירקטוריון

עמדות ורגשות בנושא. מאידך, כל הבעת עמדה

בסוגיה טעונה זו עלולה לעורר תגובה ציבורית קשה

ואף לפגוע בעסקי ובמוניטין החברה.

 

לפיכך, נראה כי הגישה הנבונה ביותר עבור דירקטוריון

היא לנקוט משנה זהירות בהבעת עמדות בסוגיות

פוליטיות או חברתיות שנויות במחלוקת.

עדיף להימנע ככל האפשר מהבעת עמדות קיצוניות

או מפלגות, הן בנושאים כלליים והן בנושאים הנוגעים

ישירות לביטחון הלאומי.

עם זאת, אם חברי הדירקטוריון מרגישים צורך עמוק

ממש להביע עמדה, מומלץ שתהיה זו עמדה מאוזנת

ומתונה, המביעה דאגה אנושית כללית מבלי להיכנס

לפרטים אופרטיביים.

 

גישה זו מאזנת בין הצורך להביע ערכים ומוסר,

לבין האחריות להגן על האינטרס העסקי של החברה.

במקרים גבוליים כדאי להיוועץ ביועץ משפטי לפני

נקיטת עמדה שעלולה לעורר מחלוקת ציבורית.

גם במקרה שהדירקטוריון בוחר להביע עמדה,

מומלץ לעשות זאת בזהירות, ללא הסתה או קיצוניות,

תוך ניסיון לגשר ולהביע תקווה לפתרון הוגן ואנושי.

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם/ן בעלי חברה ?

אתם/ן חברי דירקטוריון בחברה ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים המשפטיים 

והכלכליים שלכם שלכם בכלל

ובימי מלחמה אלה בפרט ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

יומן מלחמה : הרחבת ההגנה על העובדים מפני פיטורין

עיקרי ההרחבה 

 

מליאת הכנסת אישרה לאחרונה תיקון לחוק הגנה

על עובדים בשעת חירום, כך שהחוק ירחיב את ההגנה

מפני פיטורין ויחיל אותה על שורה של מקרים חריגים.

 

על מי חלה ההגנה מפני פיטורין בשל הלחימה על פי

הוראות התיקון לחוק ?

 

על-פי התיקון, ההגנה מפני פיטורין תחול על עובד

שהתפנה ממקום מגוריו בהתאם לרשימת היישובים

שאושרו וכן על עובד נעדר או חטוף עקב פעולות האיבה.

הגנה זו חלה גם על מעגלים נוספים, הקרובים לעובדים

כאמור – עובדים שהם הורים או בני זוג של נעדרים,

שבויים או חטופים עקב המלחמה וכן עובד שהוא

בן משפחה אחר (ילד שמלאו לו 18, אח או אחות

כהגדרתם בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים,

חטופים ונעדרים) של הרוג, נעדר, שבוי או חטוף.

 

ההגנה הורחבה גם בהתייחס להורה שנדרש להשגחה

על ילדו עקב שירותי של בן/בת הזוג בצבא או בכוחות

הצלה ובטחון ובשל קריאתו של בן/בת הזוג לשירות

עבודה בשעת חירום.

 

כמו-כן, הורחבה ההגנה בדבר איסור פיטורין גם על

עובד שהוא הורה במשפחת אומנה, שנאלץ להיעדר

מעבודתו לצורך השגחה על ילדו בשל סגירת מוסדות

חינוך בעת הלחימה.

 

האם ההגנות ה"רגילות" מפני פיטורין הקבועות בחוק

ממשיכות לחול כרגיל ?

 

כן. גם כיום, הורה לילד עד גיל 14 שנעדר בשל סגירת

מוסד חינוך על רקע לחימה, או הורה לילד עד גיל 21

שהוא ילד במוסד לחינוך מיוחד, וכן גם עובד עם

מוגבלות שנעדר בשל הלחימה, זכאים להגנה מפני

פיטורין. הגנה זו, שנקבעה במקור בחוק, ממשיכה לחול.

 

לאיזו תקופה יחול התיקון לחוק ?

 

התיקון יחול למשך תקופה של 3 חודשים, בדיעבד,

מהשבעה באוקטובר ועד לשבעה בינואר 2024.

תקופה זו ניתנת להארכה לפי שיקול דעתו של שר

העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת,

לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים במצטבר.

 

האם יש להמשיך ולבצע הפקדות לביטוח פנסיוני

לעובדים נעדרים או חטופים ?

 

כן, במסגרת התיקון, תוקן אף חוק הביטוח הלאומי,

הקובע שיש להמשיך ולהפקיד כספים לקופת גמל

של נעדרים או חטופים, כדי לשמור על זכויותיהם

הפנסיוניות במימון ובשיפוי המדינה.

 

במסגרת זו, על המעסיק לשלם את חלקו בדמי

הגמולים כמו גם את חלק העובד, לאותה קופת גמל

לקצבה, בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר,

לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה,

והכל בשיעורים ולפי שכר עבודה שהיה משולם

לעובד אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה.

לפי התיקון, המעסיק ידווח למוסד לביטוח לאומי

על התשלומים שביצעוהמוסד לביטוח לאומי ישפה

את המעסיק על התשלומים (ובלבד שלא ניתן

מימון לתשלומים אלו ממקור אחר).

לא יינתן שיפוי על פיצויי הלנה בגין איחור

בביצוע הפקדות.

 

ניתן לבצע את ההפקדות עבור התקופה

שמיום 7.10.2023 ועד ליום 28.10.2023

עד היום, 20.12.2023.

ההנחיות בדבר הפקדות פנסיוניות תקפות

עד ליום 6.10.2025.

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם בעלי חברה/ סטארט אפ/ עסק ?

מעסיקים עובדים ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים המשפטיים 

והכלכליים שלכם ושל העובדים שלכם בכלל

ובימי מלחמה אלה בפרט ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

הידעת ? רשות החדשנות תומכת בסטארט אפים בזמן המלחמה

מה כוללת התמיכה ?

ההיסטוריה מלמדת כי אירועי מלחמה מתמשכת פגעו

בביצועי המשק לתקופה של שנים.

מצב החירום, המלחמה, גיוס המילואים הנרחב וההרס

בדרום מכניסים את המשק למצב מורכב.

השלכות התקופה על עסקים, חברות, סטארט אפים הן

נרחבות מאד.

ההיערכות הכלכלית במצב מלחמתי אינה פשוטה, ההשלכות

הכלכליות יכולות לנוע למספר כיוונים שונים והמלחמה עשויה

לעלות לנו דמים רבים, תרתי משמע.

נוכח מלחמת חרבות ברזל רשות החדשנות נרתמה לעניין

והשיקה מסלול מענקים חדש, שנועד לסייע לסטראט אפים

בנוסף, הרשות פרסמה שורה של הקלות אדמיניסטרטיביות

בכל הקשור במגעים מולה.

ערוץ מענקים מהיר

רשות החדשנות מקימה ערוץ מענקים מהיר לחברות הזנק

הזקוקות למענק על מנת לצלוח את תקופת הלחימה.

נכון לשלב זה, היקף הערוץ עומד על כ-100 מיליון ש"ח.

ההגשה למסלול החלה בראשית חודש נובמבר 2023.

ההערכה היא שכ-100 חברות יקבלו את המענקים כבר

בתחילת דצמבר.

המסלול מיועד לחברות טכנולוגיה ישראליות הנמצאות

בשלב פיתוח מוצר או תחילת מכירות, אשר להן נכסים

טכנולוגיים משמעותיים, כולל חברות הנמצאות בסבב גיוס

פעיל.

כחלק מהתהליך ייבחנו הנכסים הטכנולוגיים של החברה,

ה-Runway שלה, זמינות ההון להשקעה אצל משקיעיה

ומידת הפגיעה בעובדים ובתשתיות.

עם פתיחת המסלול המהיר יתעדכנו התנאים המדויקים

הנדרשים על מנת להגיש בקשה.

ניתן להירשם לקבלת עדכונים לגביי ההרשמה לערוץ

המענקים המהיר בקישור הבא :

https://innovationisrael.org.il/route/fasttrack/#about_route


הקלות אדמיניסטרטיביות

בנוסף לערוץ המענקים המהיר, רשות החדשנות אישרה

שורה של הקלות וצעדים תומכים לחברות הייטק אשר

נכנסו לתוקף מיידי ולמשך 90 יום. בין ההקלות :

• דחיית ההגשות במסלולים מסוימים לרשות החדשנות.

• דחיית מועד הצגת המימון המשלים לתקופה נוספת של

עד 3 חודשים, ועוד.


פרטים נוספים
 לגביי הסדרי ההקלות ניתן לקבל בקישור הבא :

https://innovationisrael.org.il/operationironswordsassistancearrangments/


אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם בעלי סטארט אפ/ חברה/ עסק ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים המשפטיים והכלכליים 

שלכם בכלל ובימי מלחמה אלה בפרט ?

מעוניינים להתנהל בצורה נכונה מבחינה מסחרית, 

חוזית ומשפטית ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.


פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.


בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

שלכם,

שרית ואילן צדק

איך תתניעו ותצילו את העסק/החברה שלכם בתקופת מלחמה

חשיבה " מחוץ לקופסא"

אנחנו כבר חודש בתוך מלחמה מאז אותה שבת

נוראית.

ביום שמחת תורה בא חווינו כמדינה וכפרטים אסון 

כבד, כאב, אבל וחוסר וודאות נוראית.

מלחמת "חרבות ברזל" מתוכננת להימשך זמן רב 

יותר ממבצעים ביטחוניים קודמים ברצועת עזה,

כאשר על פי ההערכות עשויה המלחמה להסתיים

רק בתום חודשים ארוכים של לחימה.

מאפיין מהותי נוסף למלחמה,הינה הסבירות

הגבוהה לכך שהיא תהפוך למלחמה רב-זירתית,

כאשר לחימה מתנהלת מדרום ומצפון במקביל.

ההיערכות הכלכלית במצב מלחמתי אינה פשוטה,

ההשלכות הכלכליות יכולות לנוע למספר כיוונים

שונים והמלחמה עשויה לעלות לנו דמים רבים, 

תרתי משמע.

כולנו, בעלי עסקים וחברות לא יכולים להרשות

לעצמנו "לקפוא על השמרים" אלא עלינו

להיכנס לאט לאט ל"שגרת מלחמה",

לחשוב "מחוץ לקופסה"

ולהתחיל להתניע את העסק/החברה שלנו.


עשיה ומורל חיובי 
הם הם אלה שיכריעו את 

הניצחון במלחמה הכלכלית וייצבו ויגבירו את

החוסן הכלכלי והחוסן הלאומי.


אחת הדרכים
 להתניע את העסק/החברה שלנו

יכולה להיות על ידי הוספת שותף עסקי 

לעסק/לחברה.


להלן 3 טיפים שיעזרו לכם לעשות זאת נכון :

1. צרפו שותף עסקי, בעל ערך מוסף, שיוכל 

    להצעיד את העסק/החברה שלכם קדימה.

חשוב מאד לבחון לעומק את מי מכניסים בתור

שותף. כדאי שהשותף יהיה מישהו בעל ערך,

שיוכל לתרום להתנעת והזנקת החברה, מישהו

עם ניסיון ובעל שיעור קומה.

בנוסף לתרומה שלו למינוף החברה, משקיעים

מקבלים לידיהם תקצירי מנהלים ואחד הדברים

הראשונים שהם בוחנים הוא הרכב השותפים

בעסק/בחברה.

יש מקרים שבהם הצטרפות שותף מוערך לעסק

/לחברה מעלה את שווי החברה. הכוונה היא

שברגע שמשקיע פוטנציאלי רואה את שם השותף,

באופן אוטומטי, השם שלו שווה כסף.

לכן ,ראוי שהשותפים בעסק/בחברה ייקחו זאת

בחשבון (גם אם המחיר יהיה גבוה במקצת) בעת

צירוף השותף.

2. בדקו את מידת המחויבות של השותף שאתם

    מצרפים לחברה.

אחרי שהבנתם שחשוב לצרף צלע שלישית ועשיתם

חושבים איזו פונקציה היא הקריטית להמשך הדרך,

כדאי לבדוק את מידת המחויבות של השותף

הפוטנציאלי המעוניין להצטרף לחברה.

לדוגמא, חשוב שתוודאו מראש מה סך ההשקעה

בזמן לטובת העסק/החברה של השותף הנוסף

המתעתד לחבור אליכם, ועל פי סך זמן ההשקעה

שלו בעסק/בחברה תוכלו לחלק נכון את האחוזים

שלו בחברה.

תחשבו על זה מראש כמובן ולא לאחר שכבר

הכנסתם אותו כשותף לכל דבר.

חומר נוסף למחשבה, ישנה דעה רווחת האומרת

כי נהוג בשלב הראשון, בעת שיזמים מקימים חברה

והם מחפשים צלע שלישית שתשלים אותם,

אזי החלוקה של אחוזי הבעלות צריכה להיות תמיד

שוויונית בין השותפים בחברה .

לטעמנו אם השותף הפוטנציאלי מעוניין להעניק

מניסיונו ומהקשרים שלו, אבל רק שעות ספורות

בשבוע, הוא כמובן לא יהיה חלק מהמייסדים

אלא סוג של יועץ.

אך, אם האדם מעוניין להצטרף לעסק/לחברה

ולהתחייב כל כולו, הוא שווה ערך באותה מידה

כמו יתר המייסדים.

בשלב הזה כדאי לפשט את ההליך ולחלק את

האחוזים בחברה באופן הגיוני, דבר שיגרום

למוטיבציה לכל הצדדים.

3. קיימו משא ומתן וגבשו הסכם מחייב.

החלטתם על הצלע השלישית – מזל טוב !

עכשיו הגיע שלב המשא ומתן המהווה את תחילת

הקשר העסקי שלכם ולכן חשוב לנהל אותו

באופן נכון.

בניהול משא ומתן ישנה חשיבות מכרעת בבדיקת

מידת הרצינות של הצדדים המעורבים, הכנת

תוכנית פעולה להמשך הידברות על מנת להגיע

בסופו של דבר להסכם מייסדים מחייב בין הצדדים

והתמקדות באינטרסים המשותפים תוך כדי בחינה

לעומק אשר תאפשר לכם להגיע לעמק השווה.

הרעיון המרכזי הוא לבחון את התרומה האמיתית

של אותו אדם המצטרף לצוות ואת התרומה

המשמעותית שהוא מביא.

במידה ואתם היזמים חושבים שיחד איתו יהיה

שינוי דרמטי, קחו אותו ותמצאו את הדרך לתת לו

תרומה נאותה וראויה.

אם לא, עדיף שיהיה נותן שירות ולא אחד

מהמייסדים.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם זקוקים לצלע השלישית שתעזור לכם למנף את 

הסטארט אפ/חברה שלכם ולהפוך אותו למנצח ?

התחלתם לעבוד, אך גיליתם די מהר שמשהו חסר ?

יש לכם רעיון וגם טכנולוגיה להקמת סטארט אפ/

חברה משלכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676


נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.


שלכם,

שרית ואילן צדק

המלחמה- האם כוח עליון ?

מה השפעת המלחמה על קיום מערכות החוזים של 

כל חברה ועסק ?

ימים קשים ותקופה קשה עצובה ומטלטלת מאד

עוברת עלינו. ימים של מלחמה, אובדן, שכול, עצב, 

צער, דאגה וחוסר וודאות רבה.

ערב האסון שפקד אותנו בדרום והמלחמה שפרצה

עמדנו לפרסם דיוור/פוסט בנושא "צירוף שותף לחברה

או לסטארט אפ"

אולם כעת הכול נראה ומרגיש מיותר, שולי ולא חשוב.

נשוב לכתוב בעניינים הרגילים, כאשר נתאושש מההלם

והכאב של מאורעות השבועות האחרונים.

המלחמה שנכפתה עלינו נותנת אותותיה בכל תחומי

החיים- ביטחון, בריאות, כלכלה, פוליטיקה ועוד.

בואו נדבר על המלחמה, אבל מההיבט המשפטי.

השפעת המלחמה הינה לא רק בקרב הקהילה

הביטחונית אלא אף בקרב המגזר העסקי.

המלחמה גורמת לנזקים כלכליים עצומים לכלל

המשק, חברות ועסקים.

חברות ועסקים רבים מוצאים עצמם ניצבים מול שוקת 

שבורה ובמצב בו אין ביכולתם לקיים את 

התחייבויותיהם החוזיות וכתוצאה מכך נאלצים לבטל 

ו/או להפר חוזים אל מול הצד השני.

האם ניתן להגדיר את המלחמה כאירוע הפוטר צדדים

מחובתם לקיים חוזים ?

האם המלחמה היא כוח עליון (Force Majeure) ?

כוח אשר מאפשר סיכול חוזה בין צדדים ?

 

בשלב ראשון, יש לבדוק אם בחוזה הוסדר הנושא של 

מלחמה כ"כח עליון" הדוחה או מבטל ביצוע חיובים

חוזיים.

ככל שהחוזה לא הסדיר את הנושא, ניתן לפנות

לחוק החוזים.

במשפט הישראלי נחקקה דוקטרינת הסיכול 

בדיני החוזים המאפשרת לצד לחוזה להשתחרר

מחיובי החוזה, אם ביצוע החוזה הפך בלתי אפשרי 

כתוצאה מהתרחשותו של מאורע חריג.

עילת הסיכול קובעת כי במקרה שהחוזה הופר 

כתוצאה מנסיבות שלא ניתן לצפות או למנוע, 

הידוע בכינוי "כוח עליון" או "force majeure" 

 לא יהיה הצד המפר חייב בפיצויים

ולא יהיה לצד הזכאי זכות לאכיפת החוזה.

בדין הישראלי, עילת הסיכול היא טענת הגנה,

הקבועה בסעיף 18 לחוק החוזים

(תרופות בשל הפרת חוזה),תשל"א-1970.

לפי הוראות סעיף 18 בהתקיים התנאים הקבועים, 

החוזה סוכל ולא ניתן לתבוע מן המפר את אכיפת 

החוזה או פיצויים בגין ההפרה.

עוד מוסיף הסעיף וקובע כי בית המשפט רשאי לחייב 

את הצדדים בהשבת מה שקיבלו על פי החוזה

ובשיפוי הצד הנפגע מן ההפרה על הוצאותיו הסבירות.

הפסיקה בישראל צמצמה את הנסיבות היכולות 

להיחשב כסיכול.

נקבע כי חוזה יכול להיחשב כמסוכל רק אם לא ניתן 

היה לצפות בפועל או בכוח את הנסיבות המסכלות.

נראה כי המלחמה הפוקדת אותנו כיום היא בגדר

מאורע חריג העונה להגדרות כוח עליון ועל בסיס

טענת הגנה זו או דומה לזו יכול צד לחוזה להודיע 

 לצד השני על סיכול החוזה בין הצדדים.

אולם יתכן שאף אם טענת סיכול החוזה תתקבל בבית

המשפט, עשוי הצד המסכל את החוזה להיות מחויב 

בפיצויים כלפי הצד השני כתוצאה מסיכול החוזה.

מנגד עולה השאלה, האם מלחמה, ועוד בישראל, 

למודת המלחמות, הינו אירוע כה "בלתי צפוי" שלא 

ניתן לצפותו ? לא בטוח. אם כי איש אינו יודע מתי,

אם בכלל, תתרחש מלחמה, מה יהיה היקפה וכמה זמן

תימשך. גם יש הבדל בין מבצע צבאי מוגבל

(כגון 'חומת מגן' או 'צוק איתן') ובין מלחמה ממש.

בפסיקת בתי המשפט השתנה הדגש ועבר ממבחן 

של צפיות למבחן של סיכון, משמע הדגש אינו בשאלה

האם המלחמה הייתה צפויה אם לאו, אלא – מיהו הצד

לחוזה שנטל על עצמו (או היה אמור ליטול על עצמו)

את הסיכון שמלחמה תתרחש,

ואת השלכותיה (למשל- עליית מחירים, קשיי אספקה וכד').

ניתן לסכם ולומר כי כיום עמדת בתי המשפט אינה כה 

מחמירה כבעבר בהכרה במלחמה כאירוע קיצון שיכול 

בנסיבות מסוימות לבסס הגנת סיכול.

ההגנה תוכר רק במקרים חריגים מאוד בהם יש קשר סיבתי

אמיתי בין האירוע יוצא הדופן, שהצדדים לא צפו (המלחמה)

ובין אי יכולתו של צד לקיים את החוזה. בנוסף, בית המשפט

ישקול מיהו הצד שנטל, או היה אמור, ליטול על עצמו את

הסיכון לפרוץ מלחמה, ולהשלכותיה ביחס לחוזה.

לתשומת ליבכם, אם אתם בעלי חברות ועסקים עליכם לתת

את הדעת, בנוסף להיבטים המסחריים, גם על הסעיפים 

המשפטים הרבים בכל מערכות ההסכמים שלכם.

במדינה כמו שלנו בה "כוח עליון" יכול להופיע כמלחמה,

אירוע בטחוני, שביתה, נזקי מזג אוויר ועוד, הכרחי ביותר

וחשוב מאד שסעיף סיכול חוזה יופיע בהגדרתו החוזית 

הרחבה, "כוח עליון", בכל מערכות

ההסכמים המסחריים שלכם.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

אתם בעלי חברה/ סטארט אפ/ עסק ?

מעוניינים להתנהל בצורה נכונה מבחינה מסחרית, 

חוזית ומשפטית ?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים המשפטיים שלכם בכלל

ובימי מלחמה אלה בפרט ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

בתקווה ותפילה לימים טובים ושקטים יותר

ולבשורות טובות.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

האם באמת אפשר להסתמך על הסכם מייסדים לדוגמא מהאינטרנט ?

על חשיבות הסכם מייסדים 

 

הסכם מייסדים לדוגמא נמצא זמין ברשת, וניתן

להורדה לכל דורש.

על אף המספר הרב של הסכמי מייסדים זמינים

ברשת, אין להסתמך עליהם כאשר אתם מקימים

מיזם חדש ו/או או חברה חדשה.

 

לכל סטארט אפ ו/או חברה מאפיינים ייחודיים

אשר רלוונטיים אליו בלבד.

לכל מיזם אופן פעילות שונה, והמייסדים נמצאים

בשלבים שונים בחייהם.

על כן, ישנם דגשים שונים שיש לכלול בכל הסכם

מייסדים, לפי צרכיהם השונים של המייסדים והתכנון

להמשך המיזם.

בכדי שהמיזם יצליח, על הסכם המייסדים לתת ביטוי

לכלל ההיבטים הללו.

 

הסכם מייסדים לדוגמא ?

 

האינטרנט מלא בהסכמי מייסדים לדוגמא.

אם מחפשים בגוגל את הביטוי "הסכם מייסדים לדוגמא"

מתקבלות עשרות אלפי תוצאות. רוב התוצאות אינן

רלוונטיות כמובן, אבל בהחלט נראה כי

האינטרנט עמוס בחומרים העוסקים בנושא זה.

 

הסכם מייסדים צריך לכלול מאפיינים ספציפיים של

המיזם ו/או החברה.

הסכם מייסדים לדוגמא שתורידו מהאינטרנט, ואין זה

משנה אם זה מאתר משפטי או מאתר כלשהו, לא יגדיר

את הצרכים המסוימים והאישיים שלכם במיזם ו/או 

החברה שהקמתם.

 

אפשר להמשיל את העניין לכל תחום אחר. בכל תחום

תרצו התאמה אישית, ולא דבר גנרי. בדיאטה שלכם,

בבגדים שאתם בוחרים, בעיצוב הבית – רצוי שהיום כל

דבר יהיה מותאם אישית בצורה המדויקת לכם. כך גם 

בנוגע להסכם המייסדים שלכם.

 

הסכם מייסדים הוא הסכם אשר מגדיר מה מצופה

מכל אחד מהמייסדים, אל מול מה כל אחד מהם

תורם ומבצע בסטארט אפ ו/או בחברה.

הסכם זה בעצם מהווה מסגרת להגדרת האחריות 

והיחסים בין מייסדי החברה לבין עצמם, לבין המייסדים

בחברה, כגון: כמה אחוזים מגיעים לכל אחד,

כמה זמן צריך כל אחד לתרום, כמה כסף כל אחד צריך

להשקיע, מה התפקיד של כל אחד וכו'.

 

אי עריכה של הסכם מייסדים מפורט ומותאם אישית

לכל מיזם ו/או חברה, פותח פתח לסכסוכים,

ריבים בין המייסדים ואף לפעמים תביעות משפטיות

בהמשך הדרך.

עריכת הסכם מייסדים, ועדיף בשלב מוקדם יחסית,

הנה קריטית לביטחון ועתיד המיזם ו/או החברה.

 

אחד הנושאים המורכבים שהסכם מייסדים לדוגמא

אינו נותן לו ביטוי, הוא המנגנון הקובע מה קורה

כאשר יזם פורש או עוזב את המיזם ו/או החברה.

זהו מנגנון קריטי, שלצערם הרב של היזמים,

מופעל לעיתים קרובות במהלך חייו של מיזם

ו/או החברה.

 

זהו אחד המנגנונים החשובים ביותר שקיימים

בהסכם מייסדים.

הסכם מייסדים לדוגמא, לא מביא לביטוי את הצרכים

של המייסדים לעניין זה, וגורם פעמים רבות לחוסר 

וודאות עד כדי סיכול המיזם ו/או החברה.

 

הסכם מייסדים לדוגמא באינטרנט, לא יכלול לרוב

את התנאים הספציפיים בין השותפים במיזם ו/או 

בחברה, ואם ייכללו – הם לא יהיו מדויקים עבורכם,

על מנת להגן עליכם בהמשך הדרך.

 

לסיכום

אם אתם בשלבי הקמת סטארט אפ חדש ו/או

חברה חדשה,

הדבר המומלץ ביותר עבורכם הוא ראשית לנסח

הסכם מייסדים מותאם אישית עבורכם ועבור 

הצרכים שלכם.

זהו אחד הצעדים הראשונים הקריטיים בחייהם

של המיזם ו/או החברה.

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

נמצאים בשלבי משא ומתן להקמת חברה ?

אתם הבעלים של המיזם? המייסדים של החברה ?

בוחנים לצרף בעלי מניות נוספים/חדשים לחברה ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו

 

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

 

שלכם,

שרית ואילן צדק

מה בין עסקת רכישת מניות/רכישת נכסים ו/או פעילות/מיזוג ?

מה העסקה המתאימה לכם ? 

 

עסקת רכישת מניות​

עסקת רכישת מניות כשמה כן היא, החברה הרוכשת

רוכשת את מניות החברה הנרכשת בחלקן או במלואן.

המבנה המשפטי של החברה הנרכשת נשמר.

החברה הנרכשת אינה בהכרח צד להסכם, אלא העסקה

הינה "מעל" החברה, אל מול בעלי מניותיה ולכן נדרש

אישור בעלי המניות לעסקה.

 

בחברה ציבורית – אישור בעלי המניות ניתן על דרך של

הצעת רכש- תהליך מסורבל.

ומנגד בחברה פרטית – נדרש אישור כלל בעלי המניות

או אחוז נמוך יותר, על פי חוק או תקנון החברה/הסכם

מייסדים.

 

עסקת רכישת מניות כפופה להסדרי מצרנות על 

עבירות של המניות :

זכות סירוב ראשונה (Right of First Refusal);

זכות הצטרפות (Tag-Along Rights).

הצד הרוכש בעסקה זו מקבל את החברה כמות

שהיא AS IS.

 

עסקת רכישת נכסים ו/או פעילות​

עסקת נכסים ו/או פעילות החברה, מנגד, היא עסקה

במסגרתה החברה הרוכשת רוכשת רק את הנכסים 

ו/או הפעילות שבהם היא מעוניינת, כך שהחברה

הרוכשת יכולה לבחור לרכוש רק מחלקה/קו

ייצור/פעילות ספציפית.

עסקה זו אף מאפשרת להחריג חשיפות שהחברה

הרוכשת אינה מעוניינת בהן.

 

בשונה מעסקת רכישת מניות, בעסקת נכסים ו/או

פעילות אין צורך באישור בעלי המניות.

יחד עם זאת חשוב לתת את הדעת לחסרונות ביצוע

עסקה במתווה זה :

הביצוע יותר מורכב וממושך ;

נדרשים אישורי צדדים שלישיים;

קבלת החלטות באשר לעובדים;

וכן זיהוי הנכסים והחובות המועברים.

 

עסקת מיזוג​

עסקת מיזוג, בצורתה הפשוטה ביותר, מערבת 

שתי חברות :

אחת הממשיכה להתקיים, החברה הקולטת, ואחרת

הנקלטת בחברה הראשונה ומפסיקה להתקיים,

חברת היעד.

בעסקה זו על שני הצדדים למיזוג להיות חברות 

ישראליות.

אם צד אחד אינו ישראלי, יש להקים חברה ייעודית

לצורך המיזוג.

בעסקה זו נדרש אישור בעלי המניות של שתי 

החברות המתמזגות.

בנוסף העסקה מצריכה הגשות ועדכונים מול 

רשם החברות.

בעסקת מיזוג מקבלים את החברה הנרכשת כמות

שהיא AS IS.

 

שימו לב !

בעת רכישת חברה, בין אם מדובר בעסקת רכישת

מניות החברה ובין אם המדובר בעסקת רכישת נכסים

ו/או פעילות או עסקת מיזוג, יש לשים לב למספר 

כללים יסודיים :

בדיקה יסודית בדבר הנכסים הנרכשים ;

האם המוכר הוא גוף בעל איתנות פיננסית ;

האם התקבלו כל האישורים הרגולטורים והבנקים ;

מה באשר לעובדי החברה בכלל ועובדי המפתח

בחברה בפרט ?

האם הרוכש נדרש להפקיד ערבויות לטובת

העסק הנרכש ?

האם המוכר התחייב לאי תחרות ?

יש לבצע בדיקות יסודיות ולקבל מצגים מתאימים

בדבר היותם של הנכסים נקיים משעבוד, משכון,

משכנתא, עכבון, עיקול וכיו"ב ;

יש לוודא שהושלמה בדיקת נאותות פיננסית, חשבונאית,

משפטית, טכנולוגית וכיו"ב של החברה הנרכשת ;

מצבה של החברה או הנכסים, ביטוחים ? ועוד.

 

כללים אלו וכללים נוספים טרם ביצוע העסקה יסייעו 

לכם להימנע מטעויות שעלולות לעלות זמן, אנרגיה 

ובעיקר הון רב.

 

אז מהי העסקה המתאימה לכם ?

לשאלה זו אין תשובה חד משמעית.

משרדנו מלווה חברות רבות ועסקים רבים בתהליכי 

מכירה ורכישה.

אנו בוחנים כל עסקה לגופו של עניין ולאחר בדיקותינו

המשפטיות והמסחריות, על השלכותיהן השונות,

אנו ממליצים ללקוח, על המסלול הנכון ביותר עבורו 

ומלווים אותו עד לסגירה מוצלחת של העסקה.

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

שוקלים התקשרות לביצוע עסקת רכישה/מכירה 

של חברה ?

מנהלים משא ומתן לקראת עסקת רכישה/מכירה

של חברה ?

לא בטוחים מה מתווה העסקה הנכון עבורכם ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק