מייסד/ת חברה – את הטעות הזו את/ה ממש לא רוצה לעשות
לעגן בכתב הסכמות בעל פה ונורמות
אחד הדברים הראשונים שיזמים עושים כשהם מקימים
חברה או סטארט־אפ הוא גיבוש של תקנון.
התקנון הוא מסמך היסוד של החברה ומסדיר את
חיי החברה, ההתנהלות והפעילות של החברה
והמסגרת המשפטית בה החברה מתנהלת.
המדובר במסמך משפטי, חוזה,
בין החברה לבעלי המניות שלה ובינם לבין עצמם.
בהמשך דרכה, החברה רשאית לשנות את התקנון
בהחלטה שתתקבל ברוב רגיל באסיפה הכללית
(או ברוב אחר, אם נקבע כזה בתקנון), ולהודיע לרשם החברות.
בתקנון חובה לכלול את הפרטים הבאים :
שם החברה, מטרות החברה, פרטים בדבר הון החברה,
פרטים בדבר הגבלת אחריות.
הוראות המוסדרות בתקנון :
הוראות קוגנטיות בחוק – שלא ניתן להתנות עליהן כגון :
סמכויות האסיפה הכללית, מגבלות על פטור שיפוי וביטוח של נושא משרה,
פקיעת כהונתו של דירקטור ועוד.
הוראות דיספוזיטיביות בחוק – שניתן להתנות עליהן כגון:
רוב לשינוי תקנון, זכויות בעלי המניות ואופן ההצבעה,
מינוי ופיטורי דירקטורים ונושאי משרה, מנין חוקי באסיפה כללית
ובישיבת דירקטוריון, קבלת החלטות באסיפה הכללית ובדירקטוריון ועוד.
מקרה שהגיע באחרונה לפסק דין, עסק במחלוקת
על פרשנות של תקנון בין אלמנתו של אחד המייסדים
בחברה מסוימת לבין החברה ובעלי מניותיה.
גרעין המחלוקת נבע מכך שהתקנון שונה
כמה פעמים במשך השנים.
לאורך כל שנות פעילות החברה, כיהן המייסד, כדירקטור
וברבות השנים, עקב בעיות רפואיות,
מינה לו דירקטור שיפעל במקומו, דירקטור חליף.
לאחר מותו, ביקשה אלמנתו למנות דירקטור מטעמה,
אך התקנון, ששונה בפעם האחרונה ב-2012,
לא כלל זכות כזו של מינוי דירקטור חליף
(אף שהזכות הזאת הייתה קיימת בעבר,
והוענקה לבעלה בפועל עד מותו )
ולכן גם ליורשת, לאלמנה, אין זכות כזו.
בית המשפט המחוזי מרכז לא קיבל את טענות האלמנה,
וקבע בפסק הדין כי התקנון האחרון היה ברור מאוד
בקביעות שלו ולפיו מינויים יתבצעו בהתאם
להחלטת רוב בעלי המניות.
פסק הדין הזכיר פסק דין שניתן
בבית המשפט העליון ב-2019, שבו שלושת חברי ההרכב
הסכימו כי יש להיצמד ללשון החוזה, התקנון.
"באשר לתקנונה של חברה, קיימת חשיבות מיוחדת למתן
זכות בכורה ללשון התקנון. תקנון הוא גם חוזה צופה פני עתיד,
שבו הבהירות, השקיפות והגילוי המלא הם ראשונים במעלה.
בנוסף, תקנון אינו משפיע רק על זכויות בעלי המניות – אלא
יכול להשפיע גם על זכויותיהם של צדדים שלישיים מסוגים שונים".
מייסדים, שימו לב וזיכרו !
המקרה הנ"ל ממחיש את המחלוקות שעשויות להתעורר
בין מייסדים למשקיעים בנוגע לזכויותיהם.
בסופו של דבר, השופט בחן רק את מה שכתוב בתקנון,
ולכן מייסדים צריכים להבין כי גם אם יש הסכמות בעל פה,
וגם אם בפועל נוצר סטטוס קוו – אין הדבר מחייב כל עוד
הלשון המפורשת של התקנון קובעת אחרת.
במקרה של מינוי דירקטורים, ברירת המחדל בחוק היא
שהם מתמנים אחת לשנה בידי האסיפה הכללית, ברוב רגיל.
עם זאת, בחברות פרטיות, פעמים רבות נקבע אופן מינוי אחר,
וחשוב לבדוק באופן שוטף את התקנון מול הסטטוס בחברה
מבחינת החזקת בעלי המניות ויחסי הכוחות – כדי להימנע
ממה שאירע במקרה הנ"ל.
בהיעדר קביעה אחרת מפורשת בתקנון, אם 80% (או יותר)
מבעלי המניות בחברה מחליטים למכור את מניותיהם,
ניתן לכפות מכירה גם על המיעוט (בתנאי שנעשית באותם תנאים).
כדאי ליזמים לוודא שאם הם מחזיקים פחות מ-20%,
תהיה בתקנון הוראה שמעלה את השיעור מ-80%
לשיעור גבוה יותר – אם כי לא תמיד ניתן לקבל
במשא ומתן את הסכמת המשקיעים לכך.
סוגיה חשובה נוספת היא הצבעה בדירקטוריון
לכל דירקטור קול אחד בלי קשר לשיעור החזקתו.
בחברות קטנות, בעלי המניות עשויים לטעות ולחשוב
ששיעור החזקתם מקנה להם בדירקטוריון
את אותו כוח הצבעה (כמו באסיפת בעלי מניות) – אבל זה מחייב
הוראה מפורשת בתקנון.
הדבר מקבל חשיבות מיוחדת במקרים שבהם
יש לדירקטוריון סמכות בלעדית.
מקימים חברה? סטארט-אפ?
עומדים לגבש תקנון חברה שישקף את ההוראות המוסכמות עליכם ?
מעוניינים לשמור על האינטרסים המשפטיים והמסחריים שלכם ?
פנו אלינו עכשיו
אפשר בתגובה לדיוור זה
אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.
אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.
שלכם,
אילן ושרית צדק
