מאמרים

על עסקאות משותפות (Joint Ventures) ומה שביניהן

מתי נשתמש במסגרת התאגידית הזו וכיצד ? 

עסקה משותפת , Joint Venture (JV) היא מסגרת

משפטית אליה שני צדדים עסקיים יוצקים תוכן ופעילות 

עסקית משותפת.

תאגוד העסקה המשותפת יכול שיעשה כשותפות (רגילה

או מוגבלת) או חברה בע"מ, וסוג התאגוד הינו תלוי

נסיבות ושיקולים מגוונים בכל עסקה ועסקה.

המאפיין המרכזי בעסקאות משותפות הינו בעלות ו/או 

שליטה שוויונית (או קרובה לכך) של שני הגופים ב- JV,

שוויוניות המשליכה על אופן בניית העסקה המשותפת

ועל דרך ניהול עסקיה והכל כפי שנפרט להלן.

 

תאגוד העסקה המשותפת

תאגוד העסקה המשותפת יכול שיעשה בדמות שני

סוגים של תאגידים : חברה ושותפות.

גם השותפות נחלקת לשני סוגים חלופיים, שותפות

רגילה לעומת שותפות מוגבלת.

השיקולים לבחינת סוג התאגיד הם מגוונים, החל

משיקולים של מיסוי, יתירות של התאגיד (מצריך

פירוק סטטוטורי אם לאו), היכולת לצרף שותפים נוספים,

רגולציה וכיו"ב.בהקשר זה חשוב לציין סוגיה נוספת

והיא סוגיה של מימון תאגיד (Corporate Finance):

ככל ומדובר בעסקה משותפת אשר תבקש לגייס כספים

חיצוניים, ואולי בעתיד אף לבצע הנפקה ציבורית,

במרבית המקרים התאגוד יעשה בדמות חברה בע"מ

ולא בדמות שותפות, לאור הקלות היחסית בגיוס הון

בחברה,ובהנפקת ני"ע מגוונים, בוודאי בחברות פרטיות

(מניות רגילות או בכורה לסוגיהן,

הנפקת חוב המיר או סטרייט וכיו"ב).

 

הוראות מרכזיות בהסכם העסקה המשותפת

הסממן המשמעותי ביותר בעסקאות משותפות הוא

השליטה המשותפת של הצדדים במיזם. עובדה זו

משליכה על מערכת היחסים בין הצדדים, ועל הוראות

משמעותיות במערכת היחסים בין הצדדים, לרבות

הוראות הנוגעות לקבלת החלטות, פתרון מחלוקות

עתידיות, ובמקרה קיצון גם ביחס למנגנוני היפרדות.

 

הסכם העסקה המשותפת כולל הוראות טריוויאליות

בין שותפים למיזם, לרבות הסוגיות הבאות :

 מימון והעמדת ערבויות;

 דילולים עתידיים;

 מנגנוני קבלת החלטות (אורגנים, קוורומים,

זכויות וטו וכיו"ב);

 מנגנונים סטנדרטיים הנוגעים לאחזקות

בעסקה המשותפת, כגון: זכות מצרנות

(Preemptive right),

זכות סירוב ראשונה (Right of first refusal),

חובת הצטרפות וזכות הצטרפות

(Bring along, Tag along);

 הוראות ביחס להעמדת שירותים של כל שותף

לעסקה המשותפת;

 מנגנון חלוקת רווחים;

 אופציות PUT וכן אופציות CALL הדדיות;

 הוראות ביחס לאי תחרות עם עסקי השותפים;

 פתרונות במקרה של הגעה למבוי סתום :

דירקטור מקצועי בלתי תלוי, בורר מוסכם,

מנגנון התמחרות (להלן).

 

מנגנון התמחרות – BMBY

מנגנון התמחרות בין צדדים לכאורה מרוקן מתוכן

את המטרה הבסיסית שלשמה הוקמה העסקה

המשותפת, והיא רתימת היתרונות היחסיים של

כל צד השותף למיזם לטובת מקסום התועלות

לכלל השותפים.

יחד עם זאת, במקרים מסוימים, בדרך כלל כאשר

העסקה המשותפת כבר צברה פרק זמן משמעותי

של פעילות וצברה לעצמה נכסים, ניסיון ומוניטין,

קיים היגיון עסקי להמשך קיומה של העסקה 

המשותפת גם במקרה בו אחד הצדדים רוכש

את החלק של משנהו

והופך לבעלים יחיד של הפעילות.

קיימים סוגים מגוונים של מנגנוני התמחרות 

(Buy Me Buy You) ובסיטואציה של עסקה

משותפת חשוב מאוד להגדיר את ההתחייבויות 

של השותף היוצא ביחס לעסקה המשותפת,

לדוגמא המשך התניות של אי תחרות, המשך

העמדת נכסים ו/או ידע לעסקה המשותפת וכן

המשך הענקת שירותים לעסקה המשותפת, שכן

אלמלא ההתחייבויות הללו לא יהיה כל ערך

ברכישת חלקו של השותף היוצא.

נציין כי במהלך השנים האחרונות יצקו

בתי המשפט הוראות של מנגנוני התמחרות גם

במקרים בהם הצדדים מלכתחילה

לא הסכימו ביניהם על מנגנון התמחרות.

 

לסיכום

עסקה משותפת הינה מסגרת יעילה לקידום 

פעילות משותפת בין צדדים שוויוניים במידת

השפעתם, אשר ביכולתם לצרף כוחות מתוך

מטרה למקסם את התועלות של שני הצדדים

המעורבים.

קיימת חשיבות מכרעת באופן גיבוש המנגנון

ולפיו שני הצדדים מגבשים את העסקה

המשותפת, וכמובן מנגנונים נוספים

ביחס לניהול המשותף של המיזם.

 

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

שוקלים להקים פעילות משותפת ?

לקראת עריכת הסכם לעסקה משותפת ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

 

פנו אלינו עכשיו

אפשר בתגובה לדיוור זה

אפשר בוואצאפ ואפשר גם להתקשר – 0528328676

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

אנחנו מבטיחים לענות ולחזור לכולם.

שלכם,

שרית ואילן צדק